"תחום הפוד-טק יצמח מאוד בשנים הבאות וישראל תהיה מהמדינות המובילות"

ההשלכות ההרסניות של מגפת הקורונה על כלכלת מדינת ישראל לא תיעלמנה במחי יד, אולם במצב העניינים המורכב, יש גם סיבות לאופטימיות. עידן שכזה עשוי להוות זרז לקידומם של תחומים העשויים להוות מנועי צמיחה משמעותיים למשק, ובהם הפוד-טק (טכנולוגיית מזון) - הבשורה העדכנית של הטכנולוגיה הישראלית, הנגזרת ישירות מיכולותיה המתקדמות של המדינה בכל הנוגע ליזמות חקלאית ולהתפתחותו המתמשכת של תחום האגרו-טק (טכנולוגיית חקלאות).

למען האמת, ישראל היא לא יוצאת דופן, העולם כולו נושא פניו אל תחום הפוד-טק בתקווה לייצר אלטרנטיבה איכותית לתעשיית המזון הסטנדרטית. הנחת העבודה ברורה: ככל שאוכלוסיית העולם גדלה והשטחים הניתנים לעיבוד חקלאי מצטמצמים – יתקשה ההיצע להדביק את הביקוש. לכך צריך להוסיף גם את שינויי האקלים והתחממות הגלובלית, המייצרים קשיים מסוגים שונים בכל הנוגע לגידול מזון, ייצורו, שימורו והפצתו - כשהצפי הוא שעם הזמן הקושי הזה יהפוך למצוקה כלל עולמית.

מה שבטוח, שוק הפוד-טק העולמי ממשיך להתרחב, כשההערכות גורסות כי בשנת 2027 הוא כבר עתיד לגלגל סכום של 342.5 טריליון דולר – כך על פי חברת המחקר האמריקאית Emergent Research.

מעצמה בהתהוות
משבר הקורונה הוכיח בין השאר עד כמה זקוקה מדינה לייצור עצמי כדי לשרוד בעולם שיש בו מגבלות תנועה בין מדינות – כשהדברים מקבלים משנה תוקף בתחום קריטי כמו מזון. מבחינה זו, ישראל פוסעת בכיוון הנכון: לאחר ששמה יצא למרחוק בענף החקלאות, היא ממצבת את עצמה בהדרגה גם כמעצמת פוד-טק.

עוד בשנת 2015 הקימה חברת שטראוס באשדוד את חממת הפוד-טק הראשונה, שנועדה לעידוד השקעות במיזמים טכנולוגיים צעירים פורצי דרך בתחום המזון. ארבע שנים לאחר מכן, ב-2019, זכו חברות המזון תנובה וטמפו, יחד עם קרנות ההשקעה  OurCrowd ו-Finistere, ב-100 מיליון שקל במכרז של רשות החדשנות להקמת חממת פוד-טק בגליל העליון. בהמשך הצטרפה למגמה המתרחבת גם אסם, שבאמצעות חברת האם שלה, נסטלה, הקימה בשנה שעברה זרוע לקידום מיזמים בתחום הפוד-טק שמהווה הרחבה ראשונה למרכז החדשנות של החברה בשווייץ.

האתגרים שניצבים כיום בפני החממות הללו - ובכלל, בפני ספקי ויצרני המזון ברחבי העולם - לא מסתכמים רק בצורך לעמוד בביקוש הגובר, אלא גם בדרישות המשתנות של אזרחי העולם המערבי. הדרישות הללו נגזרות בין היתר מהתגברות המודעות לחשיבות הצריכה של מזון בריא, לא משמין, אורגני, בעל ערך תזונתי גבוה, שייצורו אינו פוגע בסביבה. בנוסף לכך, יש להביא בחשבון גם את אוכלוסיית הטבעוניים ברחבי העולם ובישראל שהולכת וגדלה - כך שקיים צורך להתאים את ההיצע גם לדרישותיהם – למשל באמצעות פיתוחים של בשר וחלב "מתורבתים". כדי לספק מזון "משוכלל" שכזה דרושה יצירתיות טכנולוגית רבה, שנסמכת גם על שימוש נרחב בבינה מלאכותית וברובוטיקה.

ד"ר אסתר לוצאטו. "תזונה מותאמת אישית היא הטרנד הבא" צילום: יורם רשף

עמק הסיליקון של המזון
"הטכנולוגיה נכנסת בשנים האחרונות חזק מאוד לעולם הפוד-טק", מציינת הכימאית ד"ר אסתר לוצאטו, מנהלת שותפה במשרד עורכי הפטנטים לוצאטו את לוצאטו וחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "החברות הגדולות בארץ ובעולם מבינות לאן נושבת הרוח – כאשר תחומי ההשקעה בפוד-טק מגוונים וכוללים בין היתר חליפי חלבון, רכיבים ותהליכים חדשים, בינה מלאכותית, טכנולוגיות ענן, אריזות חכמות והארכת זמן מדף - ומשקיעות הרבה כסף כדי לא להישאר מאחור".

עוד מוסיפה ד"ר לוצאטו כי "מאז 2013 היקף ההשקעות בישראל גדל ביותר מפי 8, ומספר העסקאות עלה יותר מפי 5. בעוד גיוסי ההון בתעשיית הפוד-טק הגלובלית ב-2013 עמדו על 2.2 מיליארד דולר, הרי שב-2019 כבר נרשם זינוק לסכום של 19.8 מיליארד דולר, כלומר כמעט פי 10 בפרק זמן של 7 שנים. תזונה מותאמת אישית, היא הטרנד הבא, כשתחליפי בשר יהוו שוק של כ-140 מיליארד דולר עד 2029, בעוד 10% משוק הבשר העולמי יהיה תחליפי. מגמה זו תמשיך לגדול לאורך זמן".

בארץ, כאמור, הפנימו את העניין כבר לפני שנים. "ישראל היא מדינה שיש בה חדשנות טכנולוגית בולטת, ובתחומים רבים", מרחיבה ד"ר לוצאטו. "בסופו של יום, הפוד-טק מחבר בין מגוון תחומים טכנולוגיים ומכיוון שיש כאן אקו-סיסטם מאוד מפותח של חדשנות טכנולוגית, זה מיד משפיע גם על תחום המזון. על פי המכון השוויצרי IMD, שעושה ניתוחי מאקרו-כלכליים של מדינות, ישראל מדורגת בשלושת המקומות הראשונים בכל עשרת הפרמטרים שנוגעים לחדשנות טכנולוגית. ישראל גם ניצבת במקום הראשון בשיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה, כשהאקדמיה בארץ נחשבת למאוד איכותית".

מה הופכת את ישראל למדינה כה מתקדמת בתחום? לדברי ד"ר לוצאטו, גם לשירות החובה בצה"ל, יש השפעה חיובית. "היום בצבא הטכנולוגיה היא נדבך משמעותי, כשלישראל יש הזדמנות ליהנות מהכישרונות הטובים ביותר מקרב הדורות הצעירים ולפרקי זמן ממושכים של 5-3 שנים", היא מסבירה. "בנוסף, יש בישראל גם תעשייה ביטחונית מאוד מפותחת - אלביט, רפאל, התעשייה האווירית. בכל 'שרשרת הביטחון' מושקעים  משאבים עצומים בבנייה ובטיפוח של הון אנושי יקר וטכנולוגיות מורכבות בתחומים רבים - וביחס לגודל שוק יש לזה אפקט עצום".

הפקולטה לביוטכנולוגיה ומזון של הטכניון היא עוד מחממה שכזו. "יש בהחלט עניין גדול של סטודנטים בתחום", מדגיש ד"ר אבי שפיגלמן, המעביר קורסים העוסקים בחקר של חלבונים אלטרנטיביים ושל חומרים מגבירי בריאות ושל תהליכי עיבוד חדשניים - בין השאר, פיסטור חלב ללא צורך בחימום. "בשנה-שנתיים האחרונות אנחנו רואים לא מעט סטודנטים שמגיעים אלינו בגלל נושאים ספציפיים שקשורים ישירות לעולם הפוד-טק שפרץ לתודעה רק בשנים האחרונות. לצידם, סטודנטים אחרים שלנו התוודעו לעולם הזה תוך כדי הלימודים. לדעתי ולדעתם של רבים אחרים, פוד-טק הוא אחד מתחומי המדע הכי יישומיים והכי משפיעים על חיינו מבחינת היום יום: אנחנו הרי חייבים לאכול כדי להתקיים. זה משהו שלא השתנה ולא הולך להשתנות".

ד"ר אבי שפיגלמן. "פוד-טק הוא מתחומי המדע הכי משפיעים על חיינו" צילום: דוברות הטכניון

ואולם, האופן שבו האדם מייצר את האוכל שלו צפוי, לדעתו של ד"ר שפיגלמן, לשינויים מרחיקי לכת - ובקרוב מאוד. "יש הרבה לאן להתפתח בתחום הזה ויש עוד המון מה לחקור בו - בעיקר בגלל השינויים הגדולים שהעולם עבר מאז שנוצר תחום הנדסת המזון", הוא מפרט. "אם בהתחלה הרעיון היה להאכיל את כולם מבלי להרעיל אותם, עכשיו אנחנו דורשים מזון איכותי יותר. הבעיה היא שאנחנו עדיין חיים בעולם שבו אין לנו ממש זמן להתעסק עם מזון, אנחנו מאוד עסוקים, ולכן חייבים למצוא דרכים לייצר מזון איכותי ובמהירות. זה, עוד לפני שהגענו בכלל לנושאי הקיימות, הצמחונות והטבעונות שמאוד התחזקו בשנים האחרונות, גם אגב כחלק מהשלכות המגפה".

סינרגיה מושלמת
סיבה מרכזית נוספת לכך שישראל נחשבת לסוג של עמק הסיליקון של טכנולוגיית המזון העולמית, היא כסף פרטי: ישראל ניצבת ראשונה בקרב מדינות ה-OECD, בהשקעות במחקר ופיתוח ביחס לתוצר לנפש, בגיוס כספים מגופים פרטיים להיי-טק מנורמל לנפש. כמו כן, כ-400 חברות בינלאומיות הקימו בארץ, וממשיכות להקים בה, מרכזי מחקר ופיתוח. בקיצור, יש כאן סינרגיה מושלמת בין כמה עוגנים, שמהווה בסיס חזק לתעשיית ההיי-טק בכלל ולפוד-טק בפרט, בקנה מידה בינלאומי.

לדברי ד"ר לוצאטו, בשנים האחרונות מסתמנת עלייה עקבית בכמות הפטנטים הנוגעים לפוד-טק שמגיעים אליה למטרת רישום והגנה. "אנחנו רואים את המגמות לפני כולם כי אנחנו נקודת המפגש הראשונה", מבהירה ד"ר לוצאטו. "עוד לפני 10 שנים ראינו את הטכנולוגיה של ה-mRNA שהחברות פייזר ומודרנה משתמשות בה היום לחיסונים נגד קורונה. אין לי בכלל ספק שתחום הפוד-טק יצמח מאוד בשנים הבאות ושישראל תהיה מהמדינות המובילות".

"בעוד 10-20 שנה המזון שלנו ייראה אחרת לגמרי", מוסיפה ד"ר לוצאטו. "הוא יהיה יותר בריא, יותר מזין, יותר נכון ויותר אתי. הכיוון הזה ברור לחלוטין - ועובדה שהכסף זורם לשם, ובסכומים גדולים. יותר מזה: אני מאמינה שבעתיד חברות כמו שטראוס ונסטלה לא תספקנה רק את המוצרים הסופיים לצרכן, גם חומרי הגלם יגיעו מהן. אתה תקנה מאותן חברות חומר גלם כלשהו ואז, בבית, בעזרת מדפסת, תוכל להדפיס לבד את המזון שאתה רוצה לאכול. השורה התחתונה היא שהאוכל שלנו יהיה טרי יותר, טעים יותר, זול יותר ונגיש יותר - ומדובר גם על המקומות הנידחים ביותר בעולם. לפחות בהיבט הזה, צפוי לנו עתיד טוב מאוד".