אלפי עובדים זרים מתאילנד המועסקים בחקלאות בישראל עזבו בשבועיים האחרונים ועובדים נוספים צפויים לעזוב בהמשך. במשרד החקלאות בוחנים חלופות להבאת עובדים ממדינות אחרות ומתן הקלות ותמריצים לעובדים שכבר כאן.

דיון משותף לוועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות יחד עם הוועדה לעובדים זרים, התקיים היום (ג') בכנסת ועסק במצב העובדים הזרים בחקלאות בעקבות המלחמה ואפשרויות הסיוע לחקלאים.

שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר אמר בדיון: "אנחנו בסוף ההתחלה ולא בתחילת הסוף. במתקפה הרצחנית ישנם 31 הרוגים מבין העובדים הזרים התאילנדים, קרוב ל-20 חטופים ועשרות פצועים מקרבם. מאז המתקפה, עזבו את ישראל 4,000 עובדים זרים. אנחנו בודקים מספר פתרונות. כעת יש ערוץ שנבדק מול סרי לנקה להבאת עובדים זרים משם ולפי רשות האוכלוסין יש אופטימיות. הערוץ הוייטנאמי מסתבר כפחות אופטימי."
השר דיכטר פירט את הפתרונות שעל הפרק: "קבענו מענק של 2,000 ש"ח לעובד זר שיישאר כאן. החלטנו על הארכת התקופה שלהם ל-6 שנים, פתחנו את האפשרות לחקלאים להביא עובדים שכבר עבדו פה בעבר, ויש גם את המתנדבים, אבל זה פתרון קצר מועד. צוואר הבקבוק שלנו הוא בענפים קריטיים של חלב, ביצים, פטם, ירקות מסוימים בסלט הישראלי. הנחיתי את הגורמים לבדוק אפשרות לאניות שיגיעו לנמל אילת במידה ונידרש להביא ירקות שלא תתאפשר הגעתם לנמלים אחרים. בנוסף, מועצת החלב נתנה היתר לייצר חלב ללא מכסות. אם יהיה יתר חלב – יהיה פיצוי, אבל לא נוכל לאפשר מדפים ריקים כי כשהמדפים ריקים – הצריכה לא נורמלית מסיבות של היסטריה. מתכונת הפיצוי שנקבעה אתמול היא די טובה. אנחנו לא רוצים לייצר מציאות עם תחושת מחסור." השר הדגיש כי "היעד הוא לא לפצות חקלאים על אי יצור אלא לפצות חקלאי שכן מייצר בעת הזאת."

יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות ח"כ אלון שוסטר שיבח את עבודת משרד החקלאות ואמר: "הוועדה בראשותי תמשיך לוודא שהממשלה תביא לפתרון מיידי, לטווח בינוני וארוך, אל מול הנטישה ההמונית של עובדים זרים בחקלאות בעוטף ובכלל. החקלאות נמצאת על הכף, אנחנו בשעתה הקשה של החקלאות הישראלית וזהו צורך חיוני ממדרגה ראשונה״.

יו"ר הוועדה לעובדים זרים ח"כ אליהו רביבו: "קולם של החקלאים נשמע באופן חלוש ביותר. אנו לא באמת מבינים עד כמה ענף החקלאות נמצא במצוקה. בקריסה של ממש. בני העוולה רצחו את העובדים הזרים באופן מכוון, ככלי לפגוע בנו. צריך לחזק את אלו שנשארו ולעודד אחרים להגיע. עוד לפני המלחמה היה מחסור בעובדים בענף החקלאות. בתחילת השנה היתה החלטת ממשלה להגדיל ולהוסיף 9,000 עובדים זרים. זה עדיין לא קרה. עלינו לעצור את הדימום - ללחוץ על ממשלת תאילנד ולהביא עובדים זרים ממדינות נוספות."

ח"כ ששון גואטה: "אני חקלאי ומגדל בעצמי. כואב הלב על כל ארגז שחקלאי זורק לפח, ולא משנה כמה יפצו אותו עליו. בנושא היבוא צריך להיות פיקוח. במבטחים קוטפים עגבניות ופלפלים ואין מי שייקח. הרשתות לא לוקחות."

ח"כ מיכאל ביטון: "בשעתה הקשה של המדינה יש קבוצת עורכי דין חזירים שרוקדים על הדם. הם מעודדים עובדים זרים לפגוע ולתבוע חקלאים באמצעות תביעות ייצוגיות
אנחנו חייבים לייצר מערך הגנה מהיר לחקלאים, אולי באמצעות הוראת שעה."

יו"ר הוועדה החקלאית ברמת נגב יענקלה מושקוביץ: "הולך להיות פה משבר מטורף. אם ייצאו מפה 30,000 תאילנדים – אין לנו ייצור מזון. אני לא יודע למה במשך שנים לא פתחו את האפשרות למדינות נוספות. במשך שנים אני מציע למשרד החקלאות הצעות שמשרד החוץ עוצר אותם." מושקוביץ הציע להפוך את הסטטוס של מש"ב (משתלמים בחקלאות) לעובדים זרים מן המנין, במיוחד בעת הזאת. נציגת משרד החוץ דליה גראד אפרת: "יש עתירות לבג"צ בנושא הזה. לא ניתן להפוך אותם לעובדים זרים. ביחד עם רשות האוכלוסין אנחנו מנסים להביא עובדים זרים בדרך אחרת." בהמשך הדיון ביקש השר דיכטר לעדכן בנושא זה: "יש בארץ 5 מרכזים המתעסקים במשתלמים ומשרד החוץ מחוייב לעשות מכרז ביניהם. זאת סוגייה שעלינו לפתור ומהר. עד סוף השבוע נבין איפה הפקק נראה איפה אפשר להביא עד 1000 איש מכל מדינה שהיא והמכרז יחכה לאחרי המלחמה."

 
נציג תנועת המושבים יוני דמרי: "חייב לעבוד עכשיו מול ממשלת תאילנד ולעצור את הסחף. עוד 1000 עובדים זרים צפויים לעזוב את ישראל עד סוף השבוע. לגייס עובד יעלה פי 5 מאשר לשמר עובד קיים."

מנכ"ל התאחדות יצרני החלב ליאור שמחה העלה את נושא הביטחון אישי: "העלינו דרישה בצפון לציוד כמו מיגוניות, שכפצים, קסדות. העובדים הזרים זקוקים לזה בדיוק כמו החקלאים."

ירון סולומון מהאיחוד החקלאי קרא לחברת הביטוח הממשלתית ענבל לכסות את כל המתנדבים בחקלאות.

עוד ב-

גוטליב תוקפת בחריפות: "עזתים הגישו עתירה לבג"צ לא להפציץ בית חולים בעזה"

לכתבה המלאה

אחראית עובדים זרים ברשות האוכלוסין ענבל משש: "נפגשנו עם שגרירות תאילנד והמנכ"ל שלנו קיים שיחה עם סגן ראש ממשלת תאילנד ושר החוץ של תאילנד. יש שותפות גורל בין העמים. התאילנדים שילמו בחייהם. אנחנו רוצים להבטיח את ביטחונם האישי שיישארו כאן כי הענף זקוק להם. פתחנו מוקד סיוע בשפה התאית ובשש שפות נוספות. תמיכה וסיוע של עובדת סוציאלית ניתן לעובדים הזרים גם ע"י רשות האוכלוסין."