"לצערי הרב מהיכרותי את האויב, אנחנו לעולם לא נראה את כל החטופים". על הדברים הקשים הללו חתום ארז חסון, בכיר בשב"כ. בריאיון ל-ice הוא מצהיר על תמיכתו בעסקה, אבל בד בבד מגדיר את היום שאחרי כמו אצבע שסוחטת את ההדק עד שהיא מתעייפת. העסקה והשלכותיה מדירה שינה מעיניו של חסון והוא מזהיר מפני הבאות, אבל גם שולח אצבע מאיימת לחמאס. 

האם הייתה לממשלה ברירה אחרת מלבד העסקה המתגבשת?
"אני חושב שבסיטואציה שנוצרה לא הייתה ברירה אלא ללכת לעסקה וגם אם היא מורידה אותנו על הברכיים היא משתלמת לנו. זה השלב הראשון לפני הכל כי זה פצע מדמם בחברה. אנחנו עושים זאת במחיר של החזרת תושבים ושחרור מחבלים, אבל צריך לעשות הכל כדי להחזיר את כל החטופים".

העסקה בשלבים ויוצרת מצב שמי שלא חוזר עכשיו אין וודאות לגביו בהמשך. לא יכולנו להתעקש על עסקה כוללת?
"לצערי הרב מהיכרותי את האויב, אנחנו לעולם לא נראה את כל החטופים אבל כל מי שאפשר להחזיר, נחזיר ומהר. אחרי זה אפשר לשבור הכלים מחדש וצריך לשבור את הכלים מחדש. אבל קודם כל ללכת לעסקה שתביא לרגיעה פנימית ואחרי זה אפשר להרוג מחבל בכל מקום ברצועה וגם מחוצה לה. אפשר להרוג אותם אחד אחד, אפשר בקבוצות, בכל מקום ובכל זמן".

מיטוט החמאס יאלץ לחכות?
"אפשר למוטט את החמאס בהמשך, אבל לפני הכל לעשות עסקה שתחזיר את החטופים כמה שיותר מהם - בדירוג או בבת אחת. כרגע אין לנו ברירה. אם היית שואל אותי מה הייתי עושה לפני ה-8 באוקטובר, הייתי עושה הרבה דברים אחרת. ברור שכל עוד החמאס ישב בשלטון אנחנו נספוג מהם ואם לא נגיב על כל דבר בעוצמה כמו שהגבנו ב-8 באוקטובר אז אנחנו נחזור לימי ה-6 באוקטובר. לא יהיו חסרות סיבות להיכנס ולצאת ממלחמה".

עוד ב-

גיורא איילנד: "ללחוץ את חמאס עד שייכנע או ימות בצמא בלי לירות כדור אחד"

לכתבה המלאה

מתקבל הרושם שישראל תחכה להזדמנות כדי להגיב בעוצמה על כל הפרה, עד כמה נהיה חופשים אל מול ההסכם ונוכח העובדה שבצד השני עדיין נאנקים חטופינו?
"אני מאוד מקווה שההנהגה שלנו הבינה שהמאבק הוא לא טפטופים והכלה ומימון אלא יש לנו אויב אכזר שרוצה להשמיד אותנו. כל עוד הנהגה שלנו לא מבינה את זה, אנו חיים בקונספציה מסוימת. קיבלנו סטירת לחי מצלצלת במחיר של כמעט 2000 הרוגים ואני מאוד מקווה שהסטירה הזו עוררה את מקבלי ההחלטות".