מנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו בריאיון ל-ice: "כאחד הגופים הגדולים הנותנים שירותים ישירים לציבור, אנחנו בקידום מתמיד של שירותים דיגיטליים, כשהמטרה היא בהחלט ששירותי רשות האוכלוסין יהיו שירותים מרחוק ככל שניתן". סיסו מבשר עוד: "בשנה האחרונה השקנו תעודת לידה ותעודת פטירה דיגיטליות. משמעו שניתן להוריד את התעודות מהאתר, באזור האישי, ולקבלן כקובץ השמור בטלפון הנייד. ללא צורך להגיע או להזמין באתר ולחכות שיגיע בדואר". אבידן מדבר על מהלכים רחבים יותר שיהוו שינויים משמעותיים בחוויית השירות, הבולטים בהם: שימוש בעמדות שירות עצמי והגשת בקשה לתיעוד ביומטרי מרחוק, עבור מי שכבר הגיש בעבר בקשה תיעוד ביומטרי: "אלו שני צעדים שיקלו מאד על מבקשי השירות ויהוו קפיצת מדרגה משמעותית הן מבחינת שירות והן מבחינת דיגיטציה של השירותים". על המשבר בענף החקלאות והבנייה: "כבר נחתו כ-22,000 עובדים זרים לענפים השונים מתחילת המלחמה: סיעוד, חקלאות, בנין, תעשיה". 

הרכשות מרחוק דרך הטלפון והדיגיטל זה עניין של שבועות/חודשים עד שתושלם המהפכה? 
"הגשת בקשה לתיעוד ביומטרי מרחוק (הרכשה) אכן על הפרק בימים אלה. רק לאחרונה הצהיר שר הפנים, משה ארבל, על תזכיר החוק שקידם בנושא. הכוונה היא להוציא את הצעד לפועל בחודשים הקרובים. התשתית קיימת, ההיבט החוקי מקודם ממש עכשיו ולמעשה, דרושים מספר שבועות לסגירת כל הקצוות כדי לוודא שזה יצליח. הגשת בקשות מרחוק תקל מאד הן על העומסים בלשכות והן על מקבלי השירות". 

האם בעקבות המלחמה שללתם תושבות מאזרחים שהביעו תמיכה באויב והאם יש מנגנון כזה מאז ה-7 באוקטובר?
"שלילת תושבות היא בהחלט סמכות שיש לשר הפנים ושהוא אכן משתמש בה. בחודשים האחרונים הצהיר השר כי בכוונתו לשלול מעמד למספר תושבים שהתגלה שהם פעילים או מקיימים קשרים עם ארגוני טרור. עם זאת, צריך שיהיה בסיס עובדתי חזק ונכון,  שיוכל לעמוד גם בבית המשפט. באופן טבעי, הנושא עולה סביב אירועים כמו ה-7 באוקטובר אך גם לאורך כל השנה, כשמתעוררים מקרים בולטים שמעלים את הצורך לבחון גם שלילת מעמד". 

האם צפוי ייבוא של עובדים זרים שיחליף את העובדים הפלסטינים בעבודות הקריטיות למשק הישראלי ומה מהלך כזה טומן בחובו?
"מיום פרוץ המלחמה רשות האוכלוסין, ביחד עם מגוון שותפים ממשרדי הממשלה ומגופי המקצוע עם השונים,  עובדים במרץ וסביב השעון כדי לתת מענה למצוקה שנוצרה בעקבות המלחמה. נחתמו הסכמים, התקיימו פגישות עם גורמים רלוונטיים, קיימנו כבר סבב רביעי למבחנים מקצועיים ובאופן כללי, הנושא עומד בסדר עדיפויות גבוה בכל יום ויום. כבר נחתו כ-22,000 עובדים זרים לענפים השונים מתחילת המלחמה: סיעוד, חקלאות, בנין, תעשיה. אנחנו עם יד על הדופק, קשובים לצרכים ומנסים באופן מתמיד לייצר פתרונות ייחודיים למצב". 

עוד ב-

אמנון שעשוע: "לקרוא לחמאס טרוריסטים - מקטין את האירוע"

לכתבה המלאה

על מה אתה שם את הדגש בקדנציה שלך?
"כמנכל המשרד, חשוב לי לשים דגש על מקומה של הרשות ביום יום אל מול הציבור ובוודאי בעוצמות גבוהות יותר,  מיום פרוץ המלחמה. כגוף שירותי, אנחנו משקיעים מאמצים רבים  בקידום פתרונות המקלים על הציבור לקבל את השירות. להפחית ביורוקרטיה, לייעל תהליכים, להוביל תהליכי דיגיטציה ולצד זאת, לבצע שיפורים תמידיים בשירות הפרונטלי, בתנאים הפיזיים ובכל מה שדורש תשומת לב. המלחמה הציפה צרכים בסיסיים של החושבים, אשר חייבו מענה מיידי. הנפקת תעודות זהות, תעודות פטירה ודרכונים היתה דרישה מיידית. וכמי שנמצא בתהליך מתמיד של קשב לצרכים העולים מהשטח, הצבנו כבר  ימים ספורים לאחר השבעה באוקטובר, לשכה ניידת בשפיים אשר נתנה שירותים לתושבי קיבוץ כפר עזה שפונו לשם".
 
היכן אתם מוצאים את עצמכם נרתמים מאז ה-7 באוקטובר?
"הוצבו לשכות ניידות באזורים שונים בארץ ונתנו שירות לאלפי תושבים שפונו מבתיהם. בנוסף, עובדים שלנו הוצבו ביחידות השונות לרישום או לזיהוי חללים, סיוע למשטרת ישראל ועוד. המלחמה היא רק דוגמא לאופן שבו הרשות נדרשת לתת מענה, לעתים רוחבי ולעתים נקודתי, לצרכים העולים מאירועים לאומיים או מקומיים. כך עלה גם במהלך הקורונה ועם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, אשר בעקבותיה הגיעו לכאן עולים חדשים רבים וגם תיירים מאוקראינה ומרוסיה. הדוגמאות הללו מייצרות תמונה רחבה לגבי תפקיד הרשות בחיי האזרח ביומיום, במתן שירותים בסיסיים וחיוניים ובעיקר באופן שבו מגובשים פתרונות המותאמים למצב הייחודי".