לפני כשנתיים וחצי, שגרת יומו של מנהל עבודה בן 76, המועסק כ-20 שנה בחברת בנייה, נקטעה בפתאומיות. במסגרת תפקידו, הוא נפגש עם רוכשת דירה לשם מסירת הנכס. מה שאמור היה להיות הליך שגרתי, הפך במהרה לעימות חריף.

על־פי העדויות בבית הדין האזורי לעבודה, כבר בתחילת הפגישה העלתה רוכשת הדירה דרישות רבות, וביניהן התעקשה באופן אגרסיבי שהתובע יתחייב בכתב להחלפת דלת הכניסה בשל שריטות. העובד, שהסביר כי בסמכותו רק לרשום את הליקוי לבדיקה אך לא להתחייב אישית על החלפתו, ספג יחס נוקשה מצד הלקוחה, שסירבה להמשיך בתהליך המסירה כל עוד לא תקבל את מבוקשה.

על פי התיאור בהחלטה שהובאה באתר "פסקדין", הלחץ והוויכוח גבו מהמנהל מחיר פיזי מיידי. הוא החל לחוש חולשה, קשיי נשימה וקושי לעמוד על רגליו. הוא נאלץ להזעיק מהנדס ומנהל עבודה נוסף שיחליפו אותו מול הלקוחה. העובד הועבר למשרדי החברה, שם נבדק על־ידי צוות רפואי אך לא פונה לבית־החולים. זמן קצר לאחר ששב לביתו, החל לחוש כאבים בחזה והובהל באמבולנס לבית־החולים תל־השומר, שם אובחן כי לקה באוטם שריר הלב ועבר צנתור.

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של העובד להכרה באירוע כתאונת עבודה, בטענה כי לא הוכח "אירוע חריג" וכי מדובר במתח מתמשך בלבד. יתרה מכך, נטען כי העובד לא דיווח מיד לצוות הרפואי על הוויכוח. אולם, סגנית הנשיאה, השופטת אסנת רובוביץ־ברכש מבית־הדין האזורי לעבודה בתל־אביב, קבעה אחרת.

בהחלטתה, השופטת קבעה כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי הוויכוח אכן מהווה אירוע חריג בעבודתו. ההחלטה נשענה על עקביות עדותו של התובע, על עדויות הקולגות שלו שהחליפו אותו (שאף העידו כי הלקוחה נעלה אחד מהם בדירה במשך 2 שעות לאחר מכן), ועל תיעוד המעיד על אופיו השירותי והרגוע של העובד בשגרה. בית הדין קבע כי אין לצפות ממבוטח לאבחן את מצבו בזמן אמת, ולכן היעדר הדיווח המיידי אינו פועל לרעתו.

בסופו של פסק הדין, בית הדין הורה על מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין הוויכוח לבין התקף הלב. במידה שהמומחה יאשר את הקשר, המוסד לביטוח לאומי עשוי להיות מחויב להכיר בעובד כנפגע עבודה ולהעביר לו קצבאות בהתאם.

עוד ב-

ביטוח לאומי מחזיר את הקצבאות: זו ההחלטה הדרמטית שהתקבלה

לכתבה המלאה