מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בתמיכת 12 חברי כנסת וללא מתנגדים.

החוק החדש הופך להוראה קבועה את ההסדר המאפשר לחייבים לקבל "עיכוב הליכים" של עד ארבעה חודשים. פרק זמן זה נועד לניהול משא ומתן מול הנושים במטרה להגיע להסדר חוב מוסכם. היתרון המרכזי במסלול זה הוא שהחייבים ממשיכים לנהל את ענייניהם הכספיים בעצמם, ללא מינוי נאמן כפי שקורה בהליך חדלות פירעון רגיל, ותחת פיקוחו של "מנהל הסדר" המסייע בגיבוש המתווה.

לצד הפיכת ההסדר לקבוע, הוכנסו בו מספר שינויים משמעותיים: נוספו תנאי סף לכניסה להליך, הוגדרו סמכויות פיקוח וחובות דיווח נרחבות יותר למנהלי ההסדר, וניתנה לנושים זכות להתנגד לבקשה עוד לפני מתן הצו. כמו כן, בוטלה מגבלת הזמן המקסימלית לעיכוב הליכים עבור יחידים, אך נקבע כי הארכת התקופה תהיה נתונה לפיקוח הדוק של בית המשפט.

עוד ב-

דאגה בכנסת: חברת הכנסת נפצעה בתאונה - ביום בו העבירה חוק בריאותי

לכתבה המלאה

סעיף נוסף בתיקון קובע הפרדה בין תפקיד מנהל ההסדר לתפקיד הנאמן: במקרה של חייב יחיד, מי ששימש כמנהל הסדר לא יוכל להתמנות לנאמן אם ההליך יסתבך ויעבור לחדלות פירעון. לעומת זאת, בתאגידים, מינוי כזה יתאפשר תחת תנאים מסוימים. על פי דברי ההסבר, מטרת המהלך היא לעודד הגעה להסדרי חוב מחוץ למסלול של חדלות פירעון, ובכך לאפשר לחייב לשמור על שליטה כלכלית ולמנוע את השמדת הערך הכרוכה בהליכים משפטיים מורכבים.