בית המשפט העליון קבע השבוע כי אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בתביעות אכיפה של הסכמי גירושין שכבר אושרו על ידו בעבר. הפסיקה מבהירה כי גם כאשר הסכם גירושין קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני, אך לא בוצע כפי שנקבע, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לשם אכיפתו. הקביעה מהווה המשך לקו העקבי של צמצום סמכויותיו של בית הדין הרבני בענייני רכוש.

הפסיקה ניתנה בהרכב של הנשיא יצחק עמית והשופטים יעל וילנר ועופר גרוסקופף, והתייחסה למקרה שבו אישה עתרה נגד החלטת בית הדין הרבני לדון בתביעת אכיפה שהגיש נגדה בעלה לשעבר למרות שההסכם כבר אושר שנים קודם לכן.

הסכסוך נולד מהסכם גירושין מורכב שנחתם בין בני הזוג בשנת 2019 ואושר על ידי בית הדין הרבני. ההסכם כלל הסדרים נרחבים לחלוקת רכוש, כולל ארבעה נכסי נדלן שהוערכו בכמעט עשרה מיליון שקלים. לאחר התגרשות באוגוסט 2020, ההסכם לא בוצע כפי שנקבע.

כעבור יותר משנתיים מאישור ההסכם הסופי, הגיש הבעל תביעה לבית הדין הרבני לאכיפת ההסכם, בטענה שאשתו לשעבר הפרה את התחייבויותיה. במקום לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, הוא בחר להתדיין במקום שבו ההסכם אושר במקור. האישה כפרה בסמכות בית הדין וטענה שהסמכות לדון בתביעות אכיפה שייכת לבית המשפט לענייני משפחה.

בית הדין הרבני הגדול ניסה להצדיק את סמכותו בסמכות נמשכת, וטען כי כאשר מדובר בחלוקת רכוש בין בני זוג, הסמכות המקורית של בית הדין פוקעת רק עם סיום הליכי פירוק השיתוף. הנשיא עמית דחה את הטיעון וקבע כי ההליך הסתיים במלואו עם אישור הסכם הגירושין: "כל המחלוקות שהיו קיימות בין הצדדים באותו מועד נפתרו במסגרת הסכם הגירושין והתוספת, כך שלא נותרו שאלות פתוחות הדורשות הכרעה שיפוטית".

הנשיא עמית הדגיש כי הפסיקה המודרנית דחתה את תחולת הסמכות הנמשכת על ענייני רכוש: "התפתחות הפסיקה בעניין זה שללה את תחולתה בענייני רכוש". הוא קבע כי אישור הסכם גירושין הוא "פעולה משפטית-טכנית שכשלעצמה אינה מקנה לבית הדין הרבני סמכות כרוכה לדון בעניינים הכלולים בהסכם".

פסק הדין מסתיים בהחלטה ברורה: "הסמכות לדון בתביעות המשיב מוקנית אפוא לבית המשפט לענייני משפחה".

עורכת הדין מורן סמון מבקרת את המציאות הכפולה שנוצרת: "בג"ץ פסק שניתן לחלק רכוש גם לאחר הגירושין, בניגוד לפסיקות עקביות של בתי הדין הרבניים. תוסיפו לזה את פסקי הדין הסותרים בנושא המזונות – וקיבלתם מציאות שבה כל מתדיין תלוי בגורל, לא בצדק".

לדבריה, המערכת הנוכחית יוצרת "קזינו משפטי" שבו התוצאה תלויה באופן אקראי בשאלה לאיזו ערכאה הוגשה התביעה: "במקום לייצר ודאות – הם מוסיפים עוד בלבול. במקום אחידות – עוד ניגוד".

עוד ב-

מה הביא דיין בביה"ד הרבני הגדול לתקוף כך את נשיא העליון?

לכתבה המלאה

כזכור, דיווחנו על אשת האברך שטענה כי הוא משחק סנוקר ומסיר שיער. כמו כן, פרסמנו על אדם שמכר את הדירה לגרושתו רגע לפני החוב. באיזה עיר התגרשו הכי הרבה ואיפה היה הזינוק הגדול ביותר?