מדד המחירים לצרכן שהתפרסם לפני מספר ימים מראה כי הטירוף ממשיך להשתולל הן במחירי הדיור, הן במחירי השכירות והן במחירים הכלליים. המדד החודשי עלה ב-0.6 אחוזים והעלה את רמת האינפלציה בשנה האחרונה ל-5.1 אחוזים, השכירות בחוזים חדשים התייקרה ב-6 אחוזים בחודש אחד ואילו קצב עליית מחירי הדיור השנתי הגיע ל-20 אחוזים.

אולם הציבור הרחב אינו זקוק ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכדי להבין כי האינפלציה יצאה משליטה. תנובה ללא בושה מייקרת את מחירי המוצרים הלא מפוקחים ב-4.5 אחוזים והיא עוד בין הצנועות שבחבורה. השבוע קיבלתי חידוש לביטוח דירה ועל אף שלא היו תביעות שעלולות לייקר את הפרמיה הרי ההצעה לחידוש יקרה כמעט בעשרים וחמישה אחוזים מהפרמיה בשנה הקודמת. לאחר בירור בקרב חברות ביטוח נוספות התברר לי כי זו עוד הפרמיה הזולה ביותר שניתן לקבל. הבנקים הגדולים נחשדים בתיאומי מחירים. ואילו החשבון בסופר מרקט מתייקר מדי קניה וקניה. לרכוש בשר או דגים בישראל הפך למבצע לעשירים בלבד.

ואילו הממשלה, שריה ופקידיה, ממשיכים לעצום את עיניהם כאילו להם אין כל קשר לתופעה. ולמען הסר ספק, כוונתי הן לשרי הממשלה היוצאת ופקידיה והן לשרי הממשלה שקדמה לה ופקידיה.

האם אתם באמת סבורים כי אין כל קשר בין גל ההתייקרויות לבין העובדה שמשרד המשפטים קבע כי את החוק האוסר על מונופולים לגבות מחירים מופרזים יש לאכוף אך ורק במקרים קיצוניים במיוחד אשר אפילו דוגמא לקיצוניות הם לא הצליחו למצוא בישראל? כך הפך החוק שמשרת את צרכני האיחוד האירופי לאות מתה שאי אפשר לאכוף אותו בישראל. באירופה הזולה בהרבה מישראל מצאו הרשויות מקרים לא מעטים לאכוף את החוק אך בישראל יוק.

האם אתם באמת סבורים כי אין כל קשר בין גל ההתייקרויות לבין העובדה ששתי ממשלות ישראל האחרונות אפשרו לשלושה בנקים להיעלם? ובהם לבנק הכי יקר במערכת הבנקאית ובפרט בתחום הדיור – בנק מזרחי – לבלוע את בנק איגוד על אף שהוא הבנק שהיה הכי זול במערכת? או שמא אתם חושבים שהמיזוגים שהתרחשו בענף הביטוחים או חוסר האכיפה של הרגולטור על השערורייה המתמשכת במגדל אינם קשורים להתייקרויות במחירי הביטוח?

האם אתם סבורים כי אין כל קשר בין גל ההתייקרויות במחירי המזון והקוסמטיקה לבין העובדה כי משרד הבריאות ממשיך לעכב יבוא מזון, לחסום אותו או לייקר מאוד את עלויות הבאתו לישראל? או אולי אין לדעתכם קשר בין החוצפה של מונופולי המזון המקומיים ועזות המצח שלהם אל מול חוקי התחרות לבין העובדה כי מנכ"ל משרד האוצר הקודם מצא בקלות את דרכו לניהול חברת שטראוס? או אולי אין קשר בין העובדה שהממשלה היוצאת מינתה לכהונת ראש רשות התחרות את מי שמסרבת להכריז על היבואנים הבלעדיים כמונופולים וכך לאכוף עליהם את חוקי התחרות?

אני יכול להמשיך עם עוד ועוד דוגמאות לאחריות הישירה של הממשלה ופקידיה להשתוללות המחירים אך נדמה לי כי הבנתם את המסר. המלחמה ביוקר המחיה היא משימה הרקוליאנית שדורשת התגייסות של ממשלה שלמה בהנהגת ראש הממשלה ושר האוצר. שתי הממשלות הקודמות הסתפקו במס שפתיים ואפשרו למונופולים, לבנקים, ליבואנים הבלעדיים ולקבוצות לחץ לחגוג על חשבון הציבור. את התוצאה אנו משלמים בסופרמרקט מדי שבוע. מגיעה לנו ממשלת שינוי על אמת.     

עוד ב-

במזרחי טפחות צופים: "מגמה דיפלציונית; הריבית תמשיך לעלות"

לכתבה המלאה

הכותב הוא יו"ר המפלגה הכלכלית וראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו