בשנה האחרונה עושה אלפרד אקירוב מאמצים גדולים להשתלט על חברת כלל ביטוח. כבר עתה הוא הצליח להכניס לדירקטוריון חברת הביטוח, המנהלת נתח גדול מכספי הפנסיה שלנו, מספר דירקטורים ההופכים אותו לבעל השפעה לא מבוטלת על התנהלותה של החברה. רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר חייבת לאסור על אלפרד אקירוב להשתלט על כלל ביטוח, ולהורות לו לרדת אל מתחת לאחזקה המאפשרת לו השפעה על פעילות החברה. ברקע לכך מספר נימוקים.

ראשית, ההיסטוריה של בעלי שליטה בישראל על בנקים וחברות ביטוח מצביעה על שלל של ניגודי עניינים, ניהול רשלני והיעדר כל תרומה מהותית של בעל השליטה להתנהלות החברה. לעיתים קרובות הנזק חברה היה דרמטי. קונקרטית, לאחרונה ניסה אקירוב להתנגד לעסקת המיזוג שבין כלל ביטוח לבין חברת האשראי MAX ועל פי העיתונות נבעה התנגדותו לכאורה מהדילול הצפוי לאחזקותיו בעקבות המיזוג ומהקושי שיעמוד בפניו כתוצאה מכך להגיע לשיעור אחזקות המקנה שליטה בחברה הממוזגת.

במשך שנים רבות נאבקתי בבנק ישראל כדי שנוכל להיפרד ממשטר בעלי השליטה בבנקים. האם ברצינות יש מי שמתגעגע כעת לשליטתה של שרי אריסון בבנק הפועלים או לצורך העניין של נוחי דנקנר בכלל ביטוח? האם יש מישהו שלא למד שום לקח מההתנהלות השערורייתית של שלמה אליהו בחברת מגדל? ההפרטה המוצלחת של בנק לאומי ללא גרעין שליטה אותה ניהלתי באופן אישי בשנת 2005 סללה את הדרך והראתה כי אפשר גם אחרת.

לאחר הפרטת בנק לאומי והתנהלותו ללא גרעין שליטה התפרקו בבורסה גרעיני השליטה בבנק הפועלים ובבנק דיסקונט, ובזכות התעקשותה של ראשת רשות שוק ההון הקודמת, דורית זלינגר, התפרק גם גרעין השליטה בכלל ביטוח. לא בכדי מרבית המוסדות הפיננסים הגדולים בעולם – בנקים וחברות ביטוח – מתנהלים ללא גרעין שליטה. החשש של הרגולטורים מניצול כספי הציבור הגדולים המתנהלים במוסדות הפיננסים בידי בעל שליטה הדיר שינה מעיני הרגולטורים בעולם והוא צריך להמשיך להדיר שינה גם מעינינו.
 
שנית, כברת דרך עצומה עשה המשק הישראלי מאז חקיקת חוק הריכוזיות. אמנם החוק לא היה שלם והוא עמוס בפרצות שבאחת מהן שואף אקירוב להיכנס לשליטה בכלל ביטוח. פרצה גדולה קיימת בחוק בכך שהוא אינו חל גם על תחום העיתונות וטלוויזיה. מדינה דמוקרטית לא יכולה להרשות לעצמה שמונופול ערוץ 12 או לחילופין ידיעות אחרונות יהיו נשלטים על ידי בעלי הון בעלי אינטרסים ריאליים במשק בכלל ואינטרסים במדיניות כלכלית מסוימת בפרט. ברם, לא די לנו בפרצות בחוק הריכוזיות שעלינו לסבול מנסיגה חמורה לאחור והחזרת גרעין שליטה לחברת ביטוח גדולה?

שלישית, אלפרד אקירוב מסמל לאורך שנות פעילותו הארוכות את מה שאני וחבריי מכנים הון שלטון. אקירוב תרם ערבויות משמעותיות הן לבני גנץ והן לגדעון סער עת הקימו את מפלגותיהם. הוא היה חברו האישי של אהוד אולמרט עת כיהן כשר התמ"ת, כשר האוצר וכן כראש הממשלה. מעניין כי אולמרט ניסה לכפות עלי מכירת גרעין שליטה בבנק לאומי לקבוצה של חבריו בפרשה שבגינה נחקר אולמרט באזהרה ולא הועמד לדין רק  בשל חוסר ראיות. אקירוב מחפש שוב ושוב קרבה לשלטון ואפשר להניח כי הוא לא עושה זאת כדי להיות מוזמן לארוחות ערב רשמיות. את ההון יש להרחיק מהשלטון ולבטח לא לאפשר לכספי הפנסיה שלנו להיות מנוהלים על ידי אחד מאבירי ההון שלטון.

עוד ב-

אקירוב הצליח להכניס דירקטור אחד לכלל

לכתבה המלאה

הכותב הוא יו"ר המפלגה הכלכלית וראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו