החלטות הממשלה על מיסים נגועות בצביעות לשמה. בואו ניקח דוגמא מהשנה האחרונה לפני שניגש לממשלות קודמות. מיד אחרי הבחירות האחרונות החליטה הממשלה להטיל מס מיוחד על משקאות ועל מיצים. לטענת הממשלה מיצים ומשקאות שונים מכילים חומרים מזיקים מבחינה בריאותית. דרך ייקור מחירם נעודד את הציבור להפחית את שתיית המשקאות והמיצים ולהגדיל את השתייה של מים בריאים.

קוראי הטור הזה יודעים כי סירבתי להתרשם מהצהרותיה של הממשלה. שאלתי ברצינות גמורה האם ברצון הממשלה למלא את כיסיה במיסים חדשים או שבאמת היא פועלת כדי לעודד את הציבור לשתות מים בריאים? נער הייתי וגם גדלתי אך אין לי אמון בהצהרות הממשלה. שהרי, אם כל רצונה לעודד אותנו לשתות עוד מים ולא חלילה למלא את כיסיה אזי היה עליה לאסוף את כספי המיסים החדשים ולהפחית באותו סכום את מחיר המים הנמצא בפיקוחה של הממשלה.

יתר על כן, אם כל רצונם של הממשלה ושל פקידי אגף התקציבים במשרד האוצר, אשר יזמו את הטלת המס החדש, הוא לעודד אותנו לשתות מים אז מדוע הטילה הממשלה לפני כעשור שנים (תחת כהונת ממשלתו של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שטייניץ) מע"מ על המים וייקרה את מחירם בשבעה עשר אחוזים? הרי מים הם שירות שמספקת לנו הרשות המקומית (באמצעות תאגיד בשליטתה) באופן דומה לשירותי פינוי האשפה והחינוך שמספקת הרשות המקומית שתמורתם היא גובה ארנונה. האם גם על הארנונה תטיל הממשלה חיוב במע"מ?

והנה חלפו חודשים אחדים ובכוונת הממשלה כעת לייקר את מחיר המים בחמישה אחוזים בנימוק כי קודם לכן היא החליטה לייקר את מחיר החשמל. מוקדם עוד יותר הטילה הממשלה מיסים חדשים על הדלקים הנדרשים לצורך ייצור החשמל.

דוגמא נוספת לצביעות הממשלתית היא כוונתה של הממשלה היוצאת להטיל עלינו מס חדש על נסיעות ברכבים חשמליים, לאחר שהיא בעצמה ייקרה את מחיר הדלק, יזמה אגרת גודש בכניסה לערים וייקרה את תעריפי התחבורה הציבורית. ברם, ייקור מחיר הדלק ואגרת הגודש נומקו על ידי הממשלה בעובדה כי נסיעות ברכב פרטי מזהמות את האוויר בערינו. ואילו, ייקור מחיר התחבורה הציבורית והמס החדש על נסיעות ברכבים חשמליים דווקא מעודד אותנו לנסוע עוד ועוד ברכבים מזהמים?

מה אם כן המשותף לכל ההחלטות הסותרות? פשוט מאוד. הוא אינו רצונה של הממשלה לשמור על איכות הסביבה וגם לא רצונה של הממשלה לדאוג לבריאותנו. הממשלה היא המזהם הגדול ביותר ומי שהפקיר את מערכת הבריאות למצוקה תקציבית שאין כדוגמתה. האמת יותר עצובה. הממשלה רוצה לשלוח עוד ועוד ידיים לכיסינו ובכל פעם היא מחפשת סיפור כיסוי אחר שישמע הגיוני ויאחז את עיני הציבור שזיכרונו קצר.
 

ואכן, העלאת מחירי החשמל, המים והדלק מגדילה את הכנסות הממשלה ממע"מ על המוצרים הללו. העלאת המיסים של משקאות, דלקים, נסיעות ברכבים חשמליים, ארנונה ועוד תורמת עוד להכנסות הממשלה. עצימת העיניים הממשלתית מהשתוללות המונופולים והיבואנים הבלעדיים מגדילה אף היא את הכנסות הממשלה ממע"מ. הטירוף במחירי הדיור מגדיל עוד את הכנסותיה של הממשלה ממכירת קרקעות וממסים על הנדל"ן. וכמובן, העלאת מחירי התחבורה הציבורית פוגעת בשירות שנותנת לנו הממשלה.

מנגד, כל אימת שהחברות הגדולות והיבואנים בוכים אזי הממשלה ממהרת להתייצב לרשותם. הכיס פתוח. עוד הטבות מס. עוד מכסים שיחסמו את התחרות. עוד מינוי של פקידים שלא יאכפו את חוקי התחרות או חוקי הצרכנות. עוד סובסידיות. עוד פטורים ממכרז. ואלה כולן דוגמאות מהממשלה היוצאת. גם קודמתה כאמור לא טמנה ידיים בצלחת שלנו.
 
אגב, אם כבר נגענו בצלחת ובכיס, מה יהיה התירוץ של שר האוצר ליברמן על החלטתו האחרונה לשפץ את לשכתו בחצי מיליון שקלים? האם הוא לא שמע על מתן דוגמא אישית בשעה כה קשה לאזרחים? ומדוע הוא ביקש וקיבל פטור ממכרז על שיפוץ לשכתו?

ומה המסקנה? הצביעות יכולה להתקיים רק אם האזרחים ימשיכו לעצום את עיניהם. 

עוד ב-

מוצרי החלב מתייקרים: אלו המחירים שתשלמו על גבינות

לכתבה המלאה

הכותב הוא יו"ר המפלגה הכלכלית וראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו