בריאות
יום הלב הבינלאומי: החדשנות שמצילה חיים
מיוחד ליום הלב הבינלאומי: המכשור החדשני, השיטות המודרניות, הצוותים בתחום הקרדיולוגיה ההתערבותית והטיפולים שמביאים למניעה ולהצלת חיים
הגנרל מק'ארתור אמר כי הלוחם מתפלל לשלום יותר מכל אדם אחר, כי הוא זה שנושא בגופו ובנפשו את צלקות הקרב. באנלוגיה, הרופא מקווה לרפואה מונעת מיטבית כי הוא זה שרואה את תוצאות החולי. שניהם, הלוחם והרופא, יודעים שאם משאלתם תתגשם הם עשויים להיות מחוסרי עבודה, אך הדרך לשם עוד רחוקה מאוד.
היום, 29.9, יום הלב הבינלאומי, ולשמחתנו בחמישים השנים האחרונות אכן חלה התקדמות עצומה בהבנת התפתחות מחלות לב וכלי דם ונמצאו דרכים יעילות למניעה וטיפול.
תחום הקרדיולוגיה, ובמיוחד הקרדיולוגיה ההתערבותית, צנתורי הלב וכלי הדם, עבר מהפך של ממש. הרחבת העורק המוצר באמצעות בלון וסטנט שהחלה לפני קצת יותר מעשור, הייתה מהפך ביכולת שלנו לטפל במחלת הלב האיסכמית, וביכולת להציל חיים בטיפול באוטם שריר הלב. היום, כל חולה המאובחן עם אוטם חריף בשריר הלב, מפונה בהדסה ישירות לחדר הצנתורים, שם אנו ערוכים 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה לפתוח את העורק החסום תוך דקות מהגעתו לחדר הצנתור וזאת על מנת להקטין את הפגיעה בשריר הלב ובמלים פשוטות - להציל חיים.
ישנו מקרה שזכור לי במיוחד בו היה לי מטופל גבר בן 48, נגן ומורה לכינור, שהתמוטט בביתו. המשפחה החלה בהחייאה תוך כדי קריאה למד"א. בהגעת ניידת טיפול נמרץ המטופל היה ללא סימני חיים. לאחר מספר ניסיונות דפיברילציה, הפראמדיק, תוך התייעצות עם צוות טיפול נמרץ וצנתורים בהדסה, החליט לפנות את המטופל תוך כדי עיסוי באמצעות מכשיר חיצוני (LUCAS ). בהגעתו ישירות לחדר הצנתור בהדסה עין כרם, כאמור תוך כדי עיסוי חיצוני, המטופל היה ללא סימני חיים וללא תגובה נוירולוגית. במקביל להתארגנות צוות ECMO התחלנו בצנתור, תוך כדי המשך עיסויי הלב, ונצפתה חסימה מלאה של העורק הכלילי הקדמי. החסימה נפתחה במהירות באמצעות בלון וסטנט, ובמקביל הוחדר בלון לאבי העורקים לתמיכה בלב. תוך דקות מפתיחת העורק הלב חזר לפעילות ספונטנית. והמטופל חזר לביתו לאחר מספר ימים.
מקרה זה, אלמלא התעקשות הפראמדיק בשטח וצוות מערך הלב בהדסה, היה נגמר בעוד אירוע של פטירה בבית המטופל. שיתוף הפעולה והתקשורת היעילה והמהירה בין השטח לצוות בבית החולים הביאו להצלת חייו של המטופל.
ההישגים הטכנולוגיים הינם תנאי הכרחי - אך לא מספיק להצלחות שתוארו כאן. הגורם האנושי חשוב לא פחות ואולי אף יותר. הודות לשיתוף פעולה התאפשר לנו לתפור את הטיפול המתאים למטופל במצבי הקיצון שתוארו. ההצלחה והסיפוק, בלעמוד מול מטופל ומשפחה ולבשר להם שהצלחנו, לעיתים כנגד כל הסיכויים, הם אלו שממלאים אותנו סיפוק וגאווה.
עוד ב-
# הכותב הוא מנהל מחלקת צנתורים במרכז הרפואי הדסה
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.בלוף של מאמרתמים 10/2022/01הגב לתגובה זו0 0הצינתורים לא עוזרים, וגם סטנטים על העורקים לא עוזרים. רק אוכל בלי בשר, ללא שומן מהחי והתעמלות עוזרים לחולי לבסגור