מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם את דוח הביקורת על חשבונות הסיעות ורשימות המועמדים שהשתתפו בבחירות לכנסת העשרים וחמש ועל החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת העשרים וארבע: "חובות המפלגות זינקו מ-35 מיליון ש"ח ל-189 מיליון ש"ח. על הכנסת לדרוש ערבויות טרם מתן הלוואות מהמדינה למפלגות; המפלגות שחדלו להתקיים חייבות למדינה 45 מיליון ש"ח. חשוב לתקן את הלקונה בחוק כך שמפלגות שחדלו מלהתקיים תחויבנה לפעול לגייס כספים כדי להשיב את חובותיהן למדינה; למפלגות אסור לשלם שכר למועמדים ולבני משפחה"

תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות והרשימות שהשתתפו בבחירות לכנסת ה-25: בביקורת שקיים מבקר המדינה על הרשימות שהיו זכאיות למימון ממלכתי בשל תוצאות הבחירות ושל הרשימות שהוגשו מטעם מפלגות שהיו מיוצגות בכנסת ה-24, ניתן ל-11 מתוך 17 סיעות דוח חיובי. לגבי שש מהסיעות שהדוח בעניינן לא היה חיובי, קבע מבקר המדינה כי יישלל מהן מימון בסכומים המפורטים לגבי כל סיעה להלן, בסכום כולל של 470,000 ש"ח.

המבקר אנגלמן ציין כי ניסיון העבר מלמד שהסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות, ובין היתר הן נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את הגירעונות שנוצרו להן במהלך הבחירות.
החוק מבחין בין הוצאות בתקופת בחירות לבין הוצאות שוטפות של סיעה, ומקצה מימון נפרד לכל אחד מסוגי ההוצאות האמורים. כפי שכבר צוין בדוחות קודמים, כאשר המימון הממלכתי השוטף משמש בפועל לכיסוי הגירעונות שנוצרו לסיעות במערכות בחירות, משתמע מכך כי למעשה נפגעת יכולתן של סיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי השוטף למטרה שלשמה הם יועדו לפי החוק, דהיינו - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות.

שימוש בכספי ציבור בסכומים הגבוהים מהמימון שהוקצה להוצאות בחירות יש בו משום פגיעה בעקרון השוויון, למול רשימות מועמדים שהוגשו מטעם מפלגות שאינן מיוצגות בכנסת ואינן זכאיות למימון ממלכתי שוטף. המבקר קורא לסיעות לנהוג בזהירות בבואן לקבוע את תקציב הבחירות שלהן ואת מקורות המימון הצפויים, ולהשכיל לפעול במסגרת תקציבן. על הסיעות לנהוג בזהירות ובחיסכון בכספי המימון הממלכתי ולהשתמש בהם לצורך המטרה שלשמה יועדו. על הסיעות שנותרו להן גירעונות לפעול לצמצום הגירעונות שצברו ולכיסוי חובותיהן.