"פער התשואות בין האיגרת הממשלתית לעשר שנים בישראל לזו שבארה"ב המשיך לעלות והוא מגיע עתה לכ- 25 נקודות בסיס. התחזית לגירעון גבוה וריבוי הנפקות בשוק המקומי מביאים לתהליך בו פרמיית הסיכון שתומחרה בעיקר באג"ח הנסחרות בחו"ל זולגת לתמחור של האג"ח המקומיות" אומר ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים.

"הגופים המוסדיים רואים את העדיפות של הנפקות המדינה בחו"ל, ומבחינתם קיימת העדפה לשוק זה גם אם הסחירות בו אינה גבוהה, ונוצרת חשיפה למט"ח (שאפשר לנטרל). תהליך זה צפוי להערכתנו להימשך ככל שההנפקות החוב הגבוהות ימשכו וכמו בחוק הכלים השלובים נראה את פרמיית הסיכון מתומחרת גם כאן".

אם כן, מה שאומר בהר זה דבר מעניין מאוד. עד עכשיו פרמיית הסיכון של ישראל תורגמה לפער תשואות בין האג"ח הממשלתי האמריקאי לאג"ח המקביל של ממשלת ישראל. כעת, מה שצפוי זה מצב בו פערי התשואות האלה מחלחלות לשוק המקומי וזה אומר שבשלב הראשון המוסדיים יעדיפו להוציא כסף לארה"ב ורק לאחר שהתשואות באג"ח המקומי, בישראל יעלו לתשואה משביעת רצון, הם יחזרו לקנות ואלה חדשות לא טובות לכלכלה הישראלית.

באופן עקרוני קונצנזוס ההערכות היה כי בנק ישראל נכנס לתהליך של הורדת ריבית כשעוצמתה והעיתוי המדויק של התהליך הזה, יקבע 'תוך כדי תנועה'. כעת, אומר בהר "בנק ישראל ימתין עם הריבית עד שבנקים מרכזיים נוספים יצטרפו.

עוד ב-

מס מיוחד על הבנקים: 2 מיליארד לסמוטריץ', 20 מיליארד פחות לשיקום

לכתבה המלאה

"מאזן הסיכונים לא יאפשר בפברואר הפחתת ריבית נוספת, זאת לאור הגירעון הגבוה וסיכוני האינפלציה. בחודש האחרון ראינו התמתנות ניכרת בציפיות להפחתת ריבית, זאת למרות שהריבית הופחתה בפועל. המסר שלווה להחלטת הריבית והפיחות בשער השקל כנראה אחראים לזה. השווקים מתמחרים עתה ריבית בשיעור של כ- 3.5% בסוף השנה. אנו סבורים שנוכח הגירעון התקציבי הגבוה הפחתת הריבית תהיה אפילו מתונה יותר" הוא מסיים.