כל ישראלי חווה את ההשפעות הכבדות של האינפלציה על המשק, שגרמו, בין היתר, להעלאת הריביות. דו"ח מבקר המדינה חושף כי למשרד האוצר לא הייתה תכנית מגירה לצעדים פיסקליים נדרשים בעת התפרצות אינפלציה, שחרגה ב-2022 מהיעד שקבעה הממשלה והגיעה ל-5.3%.

אינפלציה גבוהה, המלֻווה באי-ודאות ובתנודתיות גדולה מן הרגיל של שינויי המחירים, פוגעת בפעילות הכלכלית ובצמיחה וכן בכוח הקנייה של הציבור. הביקורת העלתה ליקויים רבים בתחומים שונים ובהם: היעדר תכנית מסודרת בשביל התמודדות עם אינפלציה, חוסר בסקירה מעודכנת של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר לניתוח רגישות הכנסות המדינה וכן מידע חסר באגף החשב הכללי במשרד האוצר באשר להתקשרויות המדינה הצמודות למדד.

בהשוואה בינלאומית, צעדי המדיניות הפיסקלית שננקטו במדינות שנסקרו (צרפת, איטליה, בריטניה, ספרד וגרמניה) נחלקים לשלושה: ראשית, נקיטת צעדים שמטרתם להפחית את מחיריהם של מוצרים או של שירותים מסוימים. בנוסף, ביצוע פעולות שמטרתן להגדיל את ההכנסה של אוכלוסיות פגיעות. כמו כן, המדינות הבינו שעליהן להגדיל את הכנסות המדינה כדי לממן את הצעדים האמורים.

עוד ב-

בלידר חוששים מהאינפלציה: "כמות הכסף שבידי הציבור גדלה"

לכתבה המלאה

המבקר מצא כי בעוד שבישראל נקטו רק צעד של הפחתת עלויות האנרגיה והדלק, ביתר המדינות הנסקרות נקטו שלושה סוגי צעדים כמפורט לעיל, וכי עיקרי הצעדים אותם פרסם משרד האוצר בינואר 2023 שהתמקדו בהפחתת עלויות האנרגיה והדלק לא לוו בהתייעצות מקדימה עם אגף הכלכלנית הראשית ועם בנק ישראל.