אם רגע לפני המלחמה היה לנו ברור שהממשלה גוררת את ישראל למשבר כלכלי שלא לדבר על משברים מסוג האחר, הרי שהמלחמה שפרצה בתחילת חודש אוקטובר הראתה שהמדרון אליו מדרדרת הממשלה את ישראל חלקלק מאוד ומסוכן עוד יותר.

עכשיו, הכלכלנים הבכירים בשוק ההון זהירים, הם יודעים שהממשלה הזו נוהגת בדרך לא רציונלית ומעדיפה את האינטרסים הצרים של מרכיביה על פני האינטרס הכולל של ישראל ומכאן קשה כבר לייצר תובנות כלכליות. אבל הם מנסים - וזה חשוב.

גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי אומר כי שיעור האבטלה "הרחב" זינק חדות על רקע פרוץ המלחמה. שיעור האבטלה הרגיל צפוי להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים. "אנו מעריכים כי ברביע הרביעי של שנת 2023 ירד התוצר המקומי בשיעור דו ספרתי (במונחים שנתיים), זאת לנוכח השפעות מלחמת "חרבות ברזל" על רמת אי הודאות, היצע העובדים, והביקוש הכולל, כך שבסיכום שנת 2023 צפוי התוצר המקומי לצמוח בכ-2.4%.

"להערכתנו, ההשפעות הדיפלציוניות של המלחמה יצברו תאוצה בהמשך הדרך ויהפכו לדומיננטיות, באופן שיתמוך בהמשך ההאטה של שיעור האינפלציה השנתי. המלחמה צפויה להוביל להתמתנות נוספת במחירי השכירות בחודשים הבאים על רקע צפי להיחלשות כוח הקנייה של השוכרים, לאור הירידה בפעילות הכלכלית וההוצאה של מאות אלפי עובדים לחל"ת.

"מירב הסיכויים שבנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי השבוע. עם זאת הורדת ריבית צפויה כבר בהודעה שלאחר מכן בראשית חודש ינואר.

"על פי פרוטוקול החלטת הריבית של הפד נראה שהמצב של שמירה על רמת ריבית גבוהה יחסית ימשך, זאת כל עוד לא יהיו עדויות לכך שאינפלציית הליבה "ממש" בדרך ל-2%. עם זאת נראה כי העלאות נוספות ירדו מהפרק".

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים אומר כי הממשלה תנסה כנראה לתחום את הוצאות הלחימה לקופסא, ולשמור את יתר התקציב בתחום גירעון סביר. כפי שזה נראה עתה הממשל האמריקני יממן את עלות ההתחמשות. עדיין יישאר גירעון תקציבי גבוה שתלוי באופן ישיר בהימשכות הלחימה, ומשכך קשה מאוד לאמוד אותו, וההערכות בשוק הן שהוא עשוי להגיע אפילו עד לכ-7% מהתוצר בשנה הבאה.

"הקשר בין גירעונות תקציביים לאינפלציה קיים בעיקר במדינות מתפתחות והוא חלש יותר במדינות מפותחות, בין השאר בגלל המדיניות המוניטרית שפועלת במדינות אלו לאיזון לחצי האינפלציה. הגורם להרעה במצב הפיסקאלי הוא גם בעל משמעות – לדוגמה הפחתת מסים אגרסיבית בתעסוקה מלאה תהיה כנראה אינפלציוניות.

"במקרה שלנו הגירעון ב-2024 נובע מעלייה בהוצאות ביטחון, בשילוב האטה בגביית המסים, שמקורה בהאטה כלכלית. ההשפעה על האינפלציה כאן היא פחות ברורה, ותלויה להערכתנו בשאלה אם השווקים יראו בגירעון תופעה זמנית, או גירעון מבני שיישאר עמנו.

"אם הגירעון הוא זמני והממשלה מממנת אותו בהנפקות אג"ח בתשואות סבירות, אז לא סביר שנראה גם לחצים לפיחות בשוק המט"ח, וממשלה אחראית תדאג להפחתת הגירעון לאחר המלחמה, ללא השפעות משמעותיות על שיעור האינפלציה.

"אפשר גם לתאר מצב אחר בו עלייה פרמננטית בהוצאות הביטחון יוצרות בעיה של גירעון תקציבי מבני, ובהיעדר תיקון במצב הפיסקאלי, הוצאות הביטחון מרתקות משאבים ו "דוחקות החוצה" שימושים אחרים בתוצר, וכן יוצרות אינפלציה. הניסיון בישראל מראה שלאורך זמן המדיניות הפיסקאלית היא אחראית, ולכן הסיכוי שנראה תגובה אינפלציונית חריפה בשל עליית הגירעון אינו גבוה.

עוד ב-

הפסקת האש מתקרבת, בבנקים הזרים אומרים: "בסוף הכלכלה תנצח"

לכתבה המלאה

"לקראת החלטת ריבית" אומר בהר, "השיקולים יהיו הייסוף והירידה בציפיות לאינפלציה שמאפשרות ירידה בריבית, כשמנגד, קיים עדיין איום פיסקאלי, והאינפלציה בפועל עדיין גבוהה. אנו נותנים סיכוי גבוה יותר לאי-שינוי בריבית, אך הסתברות להפחתת ריבית בתחילת 2024 גבוהה מאוד. מכל מקום תוואי הפחתת הריבית יהיה להערכתנו תלוי מאוד בקצב הפחתות הריבית בארה"ב. שוק ההון מגלם ירידת ריבית חדה במהלך שנת 2024 עד לרמה של כ- 3.5% בסופה. אנו סבורים שקצב הפחתות הריבית יהיה מעט איטי יותר.