השוק

הדולר מתהפך: נסוג מתחת ל-4 שקלים, הורדת ריבית בספק

תקופת המלחמה תאופיין במסחר תנודתי. אי הוודאות ביחס לזירת הצפון אינה תורמת להלך הרוח בשוק האירופי, והיורו מזנק ל-4.234. הערכה: הממשלה לא תוכל לממן את כל הוצאות הממשלה באמצעות הגדלת הגרעון והחוב. המשנה לנגיד באמירה מעורפלת: "שואפים שכלי המדיניות המוניטרית לא יאתגרו את הייצוב והרגיעה בשוק"
מערכת ice | 
שקל ודולר (צילום shutterstock)
מלחמת חרבות ברזל טלטלה את אזרחי ישראל, ובעקבותיהם כך נראה, גם את השוק כולו. לאחר שדיווחנו ב-ice על עליית שער הדולר ל-4.03 שקלים והגעתו ולשבירת שיא דרמטי משנת 2015, נרשמת נסיגה בשער המטבע האמריקני. מנגד, היורו מתחזק ומגיע ל-4.234 שקלים. בשווקים הבינלאומיים היורו נחלש ב-0.2% מול מקבילו האמריקאי וצמד המטבעות נסחר ברמה של 1.05 דולר ליורו.
ניכר כי המסחר צפוי להיות תנודתי בתקופה הקרובה, ככל שהמלחמה על זירותיה והתפתחויותיה תימשך. על רקע הערכות שונות שחוזות הורדת ריבית ב-23 באוקטובר על ידי נגיד בנק ישראל, עקב המצב הביטחוני והניסיון להקל מעט על המשק - המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, נפגש הבוקר (שלישי) עם החזאים הפיננסיים, וסיפק מסר מעומעם ביחס למהלך מסוג זה.

"מדיניות בנק ישראל מתמקדת בייצוב השווקים ויצירת ודאות מקסימלית למשק ולציבור בעת הזו", אמר אביר, "הבנק יצא עם כלי ייעודי לייצוב התנודות בשוק המט"ח שתרם לייצוב ורגיעה בשווקים נוספים, ושואף כי יתר כלי המדיניות המוניטרית לא יאתגרו תכלית זו בטווח המיידי, כפי שאמר נגיד בנק ישראל השבוע בנאומו ל-G30". ייתכן כי מדובר ברמיזה לכך שידו של הנגיד אינה קלה על ההדק עם הורדת הריבית, אם בכלל. 
"הסיכון המרכזי לאינפלציה בתשעת החודשים האחרונים, וכעת ביתר שאת, הוא הפיחות של השקל", הוסיף אביר. "על-מנת להקל באופן מהותי על נטל התשלומים של משקי הבית והעסקים ולספק ודאות, בנק ישראל קידם מתווה רוחבי לדחיית הלוואות לכלל האוכלוסייה ובפרט לאוכלוסיות שנפגעו, ללא ריבית ועמלות".
 
המשנה לנגיד התייחס למתווה שהציע הנגיד כמענה לאזרחי ישראל ולתושבי הדרום והצפון בפרט. "המתווה מסייע להפחית את 'משקולת הריבית' על הציבור בעת הזו, במקביל להקלות נוספות שמקדמת הממשלה למשקי הבית ולעסקים שנפגעו. בנק ישראל ממשיך לבחון ולנטר כל העת את ההתפתחויות השונות וישתמש בכלי המדיניות המתאימים בעת הצורך".
הלחימה המתמשכת יוצרת אי-ודאות כללית במשק, וקיימים תרחישים שונים שמחייבים נקיטת מדיניות כלכלית מתאימה. התפתחות המערכה לזירה הצפונית תחייב היערכות מסוג אחר, התואמת אירוע רב-זירתי שיש לו השפעות ניכרות על הכלכלה. גורמים בבנק ישראל מעריכים כי הממשלה לא תוכל לממן את כל הוצאות המלחמה באמצעות הגדלת הגרעון והחוב, אלא תאלץ להסיט משאבים. 
"לנוכח ההשפעה הכלכלית השלילית הניכרת של מלחמת חרבות ברזל על המשק, ותוך התייחסות לירידת המדד בחודש ספטמבר, צפוי שבנק ישראל יפחית את הריבית בקרוב בכ-50 נקודות בסיס לרמה של 4.25%", ציין הכלכלן הראשי של בנק ישראל ד"ר גיל בפמן. בפמן מעריך כי בהמשך צפויה הפחתה נוספת לרמה של 4%, וייתכן אף שהבנק יחליט להוריד את הריבית בשיעור חד יותר. "כל זאת בתלות בהמשך הלחימה ועוצמת ההשפעה על המשק".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה