מחקר השקעות המוסדיים בהייטק לשנת 2022, אשר ביצע משרד עורכי הדין ארנון שגב ושות' וחברת IVC, בשיתוף רשות החדשנות, מצא כי השקעות המוסדיים בשוק ההייטק הסתכמו בכ-512 מיליון דולר, ירידה משמעותית בהשוואה לרמות השיא שנרשמו ב-2021.

היקף ההשקעות של המוסדיים בהייטק ב-2022 מהווה צניחה של כ-40% בהשוואה לכ-1.2 מיליארד דולר אשר הושקעו ב-2021. גם במס' ההשקעות נרשמה ירידה, כאשר בוצעו 82 השקעות ישירות מצד גופים מוסדיים ב-2022, ירידה של 47% ביחס ל-155 השקעות ישירות ב-2021. על אף הירידה האמורה, סך ההשקעות ומספר העסקאות עדיין גבוה באופן משמעותי לעומת היקף ההשקעות ומספר העסקאות הישירות בשנת 2020 (עלייה של 280% ו-128% בהתאמה).

עוד עולה מנתוני IVC ומשרד ארנון שגב כי כמעט מחצית מכלל ההשקעות בשנת 2022 – 252 מיליון דולר מתוך 512 מיליון, בוצעה ברבעון הראשון של השנה, כאשר הסנטימנט בשוק היה עדיין בהתאם לרמות הגבוהות של 2021. בשאר הרבעונים, הנתונים שיקפו את התאמת מדיניות ההשקעות של המוסדיים להתפתחויות המאקרו-כלכליות בשווקי ההון הגלובליים.

מור גמל, כלל ומגדל הם המשקיעים המוסדיים המובילים את שנת 2022. מור גמל השקיעו את השיעור הגבוה ביותר, כ-28% מכלל השקעות המוסדיים בשנה, והובילו גם במס' הגדול ביותר של השקעות ישירות בגיוסים של חברות הייטק (18 עסקאות השקעה שונות). כלל ביטוח ופיננסים (16% מההשקעות, 11 עסקאות) ומגדל (13% ו-10, בהתאמה) הובילו גם הן את הרשימה.

השקעות המוסדיים בהייטק היוו ב-2022 שיעור נמוך יותר ביחס להשקעות קרנות הון סיכון בשנה הקודמת. בארבעת רבעוני שנת 2022 , סכומי השקעות המוסדיים נעו בין 9% ל-24% מסך ההשקעות הכוללת של קרנות ה-VC. שיעורים אלה צנועים יותר בהשוואה ל-2021, אז היוו השקעות המוסדיים בין 18% ל-49% מהשקעות קרנות ה-VC.

עוד עולה מהנתונים כי בפעם הראשונה מאז 2020, השקעות ההמשך בהייטק היו גבוהות בהרבה בהשוואה להשקעות ראשוניות. כך לדוגמא, ברבעון הרביעי של 2022 השקיעו המוסדיים 16 השקעות המשך לעומת 7 השקעות ראשוניות. השינוי מסמן את איבוד התיאבון של המשקיעים המוסדיים מסיכונים חדשים והעדפה להישאר ממוקדים בתיקי הפורטפוליו הקיימים.

עיקר הירידה בהשקעות המוסדיים התבטאה בירידה בהשקעות בחברות הייטק הנמצאות בשלבים מתקדמים. המשקיעים המוסדיים ביצעו ב-2022 67 השקעות בשלבים מאוחרים (ירידה של כ-50% לעומת 133 ב-2021) בסך של כ-442.9 מיליון דולר, ירידה משמעותית של כ-56.6% ביחס ל-1021.2 מיליון דולר שהושקעו ב-2021 בשלבים מאוחרים. ירידה נצפתה גם בהשקעות שלבים מוקדמים, אולם בשיעורים נמוכים יותר: 15 השקעות שלבים מוקדמים ב-2022 לעומת 22 ב-2021 (ירידה של כ-31%), בסכומים של כ-69.2 מיליון דולר, המהווים ירידה של כ-27.7% ביחס ל-95.8 ב-2021.

עו"ד יואב שרמן, שותף וראש תחום הייטק במשרד ארנון שגב: "לאור השינויים המאקרו כלכליים הגלובליים, הירידה בהיקף ההשקעות של הגופים המוסדיים בענף ההיי טק אינה מהווה הפתעה. עם זאת, ניכר כי הפעילות המוגברת של המוסדיים בסקטור זה אינה תופעה חולפת ואכן נוצר אפיק מימון נוסף עבור סטארטאפים לצד קרנות הון סיכון ואנג'לים.

"בימים אלה אנו עדים לקושי הולך וגדל של חברות, הן בשלבים מוקדמים והן בשלבים מאוחרים, לגייס הון למימון פעילותן. אחד הפתרונות למצב זה אשר עומד לפתחם של ממשלת ישראל ומשרד האוצר הוא חידוש מסלול 43 של רשות החדשנות לשם עידוד אקטיבי של השקעות המוסדיים בהיי טק מצד מדינת ישראל. פעילות ההשקעה המוגברת של השנים האחרונות יצרה בקרב הגופים המוסדיים תשתית של ידע וכח אדם בעל מומחיות בענף ההיי טק אחד, על המדינה לנצל זאת בכדי לדאוג שההיי טק ישראלי ימשיך לשגשג גם בתקופה בה פחות קל לגייס הון".

גיא הולצמן, מנכ”ל IVC: "נתוני המשקיעים המוסדיים המובילים בישראל משקפים היטב את המציאות בשוק היי-טק המקומי, ונמצאים במתאם גבוה עם פעילות ההון סיכון. אומנם חווינו ירידה בכמות והיקפי ההשקעות הישירות בחברות במהלך 2022, אך חשוב לזכור שהמטרה הסופית היא לראות את המוסדיים משתלבים לאורך זמן כחלק מהאקו-סיסטם של ההיי-טק המקומי ותורמים להמשך התפתחות התחום".

שגיא דגן, סמנכ"ל אסטרטגיה, רשות החדשנות: "המשך התרחבות פעילות המשקיעים המוסדיים בהשקעות בהייטק הישראלי, הן בקרנות הון סיכון בשלבים מוקדמים, והן בהשקעות ישירות בשלבי הצמיחה, תביא לחיזוקם המשותף של שוק ההון הישראלי ושל ענף ההייטק.

"האופן בו המשקיעים המוסדיים משלבים בין השקעות בקרנות הון סיכון, לצד השקעה ישירה, היא תוצר של בניית יכולת השקעה המתמחה בחברות טכנולוגיה, שאותה עודדה רשות החדשנות במסלולי ההטבה 40 ו-43 שהופעלו על ידה בשיתוף הרגולטורים הפיננסיים ומשרד האוצר. ניתוח הנתונים גם מראה כי המוסדיים פועלים בשיקול דעת – הן בכך שלא ניצלו את מלוא מסגרת ההגנה שהוענקה להם במסלול 43 כאשר שווי החברות בשוק היה גבוה מאוד, והן בכך שהאטו ואף עצרו את השקעותיהם זמן משמעותי לפני שהשווים בשוק הגיעו לשיאם, והמשיכו בקצב איטי משמעותית לאחר מכן.

עוד ב-

הדולר נחלש ל-3.6 שקל, האם בנק ישראל מתערב במסחר?

לכתבה המלאה

"בעת הזו, עקב הירידה בהשקעות העולמיות והמקומיות בהייטק ובשווי החברות, צפויות להיווצר בשוק הזדמנויות, הן להשקעה בקרנות והן להשקעה ישירה בחברות צמיחה, ובניית יכולות ההשקעה אצל המוסדיים הישראלים תאפשר להם לנצל תקופה זו להשאת תשואות עודפות לטווח הארוך, תוך יצירת תשואה משמעותית גם להייטק הישראלי ולכלכלה המקומית".