לאחר שהמו"מ בין אל על לבנק הפועלים למכירת מועדון הלקוחות שלה, פנתה חברת התעופה לנתיב של הלוואה של 120 מיליון דולר כנגד שעבוד על סלוטים. נזכיר כי במסגרת הסיוע הבלתי נגמר של המדינה לחברה, היא התחייבה לגייס סכום של 100 מיליון דולר עד לשבוע הבא, וזה ככל הנראה בלתי אפשרי בתנאי השוק הנוכחיים.

באופן עקרוני ביקשה אל על לגייס את ה-100 מיליון דולר באמצעות מכירה של נתח (כ-20%) ממועדות הנוסע המתמיד לבנק הפועלים אך הצדדים לא הגיעו לעמק השווה ולכן, נכון לרגע זה, המו"מ בין הצדדים נפסק. מאחר וזה המצב בחרה אל על לקבל הלוואה (במקום מכירה של נכס שלא היה מכביד הוצאות המימון שלה) אולם היכולת שלה לגייס הלוואות מוטלת בספת ולכן נראה שבשבוע הבא נראה את החברה מפרה את תנאי החילוץ שהסכימה להם עם המדינה.

אל על מעוניינת לעשות שימוש בתקדים שנוצר בשנת 2015 כשוירג'ין שעבדה סלוטים לנמלי התעופה בלונדון. וכאן ננסה להסביר מעט מהמלכוד שאל על - האוצר - בעלי המניות, נמצאים בו.

בעולם מתוקן, אל על הייתה צריכה לעבור מהפכה בסדר גודל של רשות השידור, פשוט לסגור ולהקים מחדש, אבל כאן יש לחצים פוליטיים, עסקיים ומעל הכל הפחד ממצב בו ישראל תהיה ללא חברת תעופה בסדר גודל של אל על, עם היכולות שלה (ויש לה יכולות מבצעיות מהטובות בעולם) למשך כמה חודשים וזו, הסיבה המרכזית ששר אוצר חזק (כמו ליברמן) מסכים לסיוע בסדר גודל של 400 מיליון דולר בשנה אחת.

זו הסיבה שאף בנק לא מוכן לשעבד נכסים אסטרטגיים של אל על (כמו סלוטים) כשברור לכולם שאם יגיע רגע האמת, וצריך יהיה להפעיל את השעבוד, לעקל את הנכס ולממש אותו - זה יהיה בלתי אפשרי עם אל על מה שמוביל אותנו למסקנה המתבקשת: אל על לא תצליח לגייס את הכסף (100 עד 120 מיליון דולר) עד לשבוע הבא כשלא בטוח (אם כי יותר סביר) שהיא כן תצליח להנפיק מניות ולגייס הון בסדר גודל דומה בחודש ספטמבר הקרוב.

עוד ב-

האוצר נכנע לרוזנברג: יזרים 150 מיליון דולר לאל על

לכתבה המלאה

אם כך, המסקנה אליה אנחנו מובלים היא שבשבוע שבא (ויכול להיות שכבר היום) אל על תחזור לנהל מגעים מול האוצר לקבלת דחיה בעמידה בהסכמים ושוב למעשה תושיט לה יד המדינה רק כדי שתחזור אליה בפעם הבאה.