השוק

בזמן שבישראל הפריון עולה, הזינוק בתחלואה בארה"ב ובאירופה מפילה את השווקים

סקירה כלכלנית שפרסמו לידר שוקי הון חושפת כי על רקע הזינוק בתחלואה בארה"ב ובאירופה, ספגו השווקים את הירידות החדות ביותר מאז תחילת המשבר. בישראל לעומת זאת, כבר רואים את האור בקצה המנהרה

שרון טל | 1/11/2020 12:48 1

פגיעה חמורה בכלכלה הישראלית (צילום Pixabay)

סקירה כלכלית שמפרסמים היום (ראשון), יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון, מעלה כי הזינוק בתחלואה בארה"ב ובאירופה פוגעת בשווקים במדינות אלו. מהסקירה עולה כי בשבוע האחרון, שוקי המניות רשמו את הירידות החדות ביותר מאז חודש מרץ, זאת על רקע העלייה בתחלואה בארה"ב ל-91.5 אלף איש ביום חמישי, החלת סגרים חדשים באירופה, וכמובן אי וודאות סביב הבחירות המתקרבות בארה"ב.

עם זאת, הנתונים הכלכליים בסה"כ הפתיעו לחיוב - ברבעון השלישי של 2020, הצמיחה בארה"ב שעמדה על 33%, הייתה מעט גבוהה מהציפיות. ההזמנות של מוצרי בני קיימא, ההכנסה האישית והצריכה גם עלו מעל הציפיות, ומספר דורשי העבודה חדשים ירד.

הצמיחה הגיעה לאחר התכווצות של 31.4% ברבעון השני. ברבעון השלישי, הצריכה הפרטית בארה"ב עלתה ב-40% ונמצאת רק 5% מתחת לצריכה לפני שנה. צריכת סחורות עלתה ב- 6.7% וצריכת שירותים ירדה ב- 7.7% (מאוד מובן בשל המגבלות על מסעדות, תרבות וכו'). ההשקעות של הסקטור העסקי בציוד עלו ב-70.1% וההשקעות בבנייה עלו ב-59.3%.

הייצוא נטו (היצוא פחות היבוא) גרע 3.1% מסך הצמיחה ברבעון השלישי. לאור העלייה בתחלואה בארה"ב ועלייה במספר האשפוזים, נדמה שהצמיחה ברבעון רביעי צפויה להיות מתונה בהרבה, סביב 4.5%. השווקים מסתכלים קדימה על ההשפעה הממתנת של העלייה בתחלואה והאפשרות הסבירה להטלת מגבלות על הפעילות בארה"ב, בדומה למגמה באירופה., שם הציחה ברבעון השלישי הגיעה ל-12.7% לעומת ציפיות של 7.5%. מדד האמון הכלכלי בתעשייה עלה מעט לעומת ירידה באמון הצרכני, בשל העלייה בתחלואה.

בישראל לעומת זאת, מראים סימני התאוששות. הרכישות בכרטיסי אשראי עלו ב-20% מאז הפתיחה החלקית של הסגר והניידות לעבודה עלתה וחזרה לרמה מעט נמוכה ערב הכניסה לסגר השני. כמו כן, ייצוא שירותי הייטק עלה ב-10% בחישוב שנתי לעומת רבעון שני. בסקירה מציינים כי מסתמן שיפור של ממש בפריון העבודה בתעשייה בשנים האחרונות, מה שמעלה את פוטנציאל הצמיחה במבט קדימה.

בסקירה מציינים כי "חתך חשוב נוסף הינו 'בסיס הכסף', אשר כולל מזומנים שבידי הציבור ועוד ההפקדות של הבנקים המסחריים בגין חשבונות עו"ש בבנק המרכזי. בסיס הכסף זינק בארה"ב ב-51% בשנה האחרונה, זאת כתוצאה מרכישה מסיבית של אג"חים על ידי הפד. אך הבנקים המסחריים מפקידים את עודף הנזילות ממכירת אג"ח לפד בחזרה אצל הפד (כנ"ל לגבי ישראל- בסיס הכסף עלה ב-21% בשנה האחרונה). כלומר, אין השפעה אינפלציונית ישירה או מיידית מרכישת אג"ח ממשלתי על ידי בנק ישראל".

בלידר שוקי הון מציינים כי המשנה לנגיד אנדרו אביר נשאל אם בנק ישראל סופג בחזרה את עודף הנזילות אשר נוצר מרכישת אג"ח על ידי בנק ישראל או רכישת מט"ח והשיב כי לא גידול של ממש באשראי הבנקאי, בנקים מפקידים את עודף הנזילות בבנק ישראל. ולכן, אין השפעה אינפלציונית בשלב זה.