לאחר תקופה של התאוששות זהירה בסוף 2025, המלחמה שפרצה בסוף פברואר הובילה להרעה במצב המשק: הדוח הרבעוני של חברת המידע העסקי CofaceBDi מצביע על עלייה של 0.6% במדד הסיכון של המשק כולו בהשוואה לרבעון האחרון של שנת 2025, שעמד על 6.50. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מדד הסיכון נשאר ללא שינוי כאשר גם אז נחשב גבוה מפאת המצב המתמשך בארץ. 

העלייה במדד הסיכון משקפת מעבר מהתאוששות זהירה בסוף 2025 לסביבה עסקית שמושפעת מחדש מאירוע גיאו-פוליטי חריג בהיקפו, שהינו פתיחת המערכה הישירה מול איראן בסוף חודש פברואר 2026 והשלכותיה על פעילות המשק על ציפיות האינפלציה ועל עלויות המימון. בתוך כך, המשק נכנס לרבעון הראשון כשהוא כבר מצוי בשחיקה מצטברת של השנים האחרונות, ובמיוחד לאחר שנה של סגירות עסקים בהיקף חריג, ולכן רגיש יותר לזעזועים תזרימיים ולפגיעה ברציפות הפעילות העסקית.

רועי מינקוב, מנכ"ל CofaceBDi: ״מדד הסיכון המשולב שלנו מאותת ברבעון הראשון של 2026 על עלייה ברמת הסיכון במשק ועל העמקת הלחצים בענפים שונים – בעיקר דרך תזרים, עלויות מימון והפרעות ברציפות הפעילות. בתקופה כזו ניהול סיכונים הוא תנאי לחוסן: הקשחת מדיניות אשראי, בקרה על חשיפות ושימוש בכלים כמו ביטוח אשראי ותכנון תרחישים. לגבי המשך השנה, התמונה תלויה במידה רבה בהתפתחות המצב ובמשך אי הוודאות: ככל שיתבססו יציבות וחזרת פעילות, מדד הסיכון עשוי להתייצב ואף להתמתן, וככל שהשיבושים יתארכו, הסיכון צפוי להישאר גבוה ולהחריף, במיוחד בענפים הרגישים". 

משך הלחימה ועוצמת ההשפעה על הרציפות העסקית יהיו המשתנים המכריעים להמשך השנה. בתרחיש האופטימי, חזרה מהירה לשגרה תוביל לכך שהפגיעה הכלכלית תהיה זמנית בלבד. במצב זה, הציבור "ישלים פערים" וצריכה שנדחתה תחזור לשוק, רמת הסיכון תרד ולעסקים יהיה קל יותר לקבל מימון. באם יתרחש התרחיש הפסימי, במסגרתו השיבושים בנתיבי השילוח ובאספקת האנרגיה יימשכו, אזי ענפי התיירות, הפנאי והעסקים הקטנים עלולים לספוג נזק בלתי הפיך.

הוצאות המדינה על ביטחון ופיצויים יכבידו על התקציב, והריבית במשק תישאר גבוהה למשך זמן רב. נכון לעכשיו, המשק נמצא בנקודת המתנה תחת הפסקת אש שברירית וחוסר ודאות גבוה. בשל החשש מחידוש הלחימה, משקיעים ובעלי עסקים נוקטים משנה זהירות וממתינים עם החלטות על השקעות חדשות או הרחבת הפעילות.

דופק המשק: חוסן מערכתי אל מול פגיעה נקודתית
ברבעון זה בלט הפער בין חוסן מערכתי לבין פגיעה נקודתית ומיידית: המערכת הפיננסית לצד היכולת של חלק מהענפים לעבוד מרחוק, שמרו על תפקוד: אולם המגבלות בעורף, המשך גיוסי המילואים והעלייה באי הוודאות גררו האטה בפעילות הריאלית. צריכה פרטית הוסטה למוצרי בסיס והצטמצמה במקטעים לא חיוניים, עסקים קטנים בתחומי שירותים, מסחר ופנאי חוו לחץ תזרימי חד, ונמשכה בעיית המחסור בעובדים בענפים פיזיים (בנייה, חקלאות ותשתיות), שהחריפה בכל פעם שהיקף המגויסים עלה או שהרציפות התפעולית נפגעה.

הזירה הישראלית והשווקים הגלובליים: מחירים, ריבית ושוקי הון
לצד האתגרים המקומיים של יוקר המחיה, הריבית הגבוהה ותנודתיות בשווקי ההון, חווה העולם זעזוע גלובלי בענף האנרגיה והשינוע: עליית פרמיות הסיכון הימיות ואי הוודאות בנתיבי הסחר באזור הוסיפו לחץ לעלויות הובלה וביטוח, לצד עלייה במחירי האנרגיה בעולם. התייקרות אנרגיה ושילוח עלולה לעכב התמתנות אינפלציונית ולהאריך את תקופת הריבית הגבוהה. במקביל, שוק המט"ח שיקף תנודתיות, כאשר שער הדולר המשיך במגמת הירידה לאורך הרבעון הראשון, ובמהלך חודש אפריל ירד גם מתחת לרף 3 שקלים לדולר, לראשונה מאז אמצע שנות ה- 90.

פילוח על פי ענפים – מי עלה ומי ירד? 
עוד על מי המדד הרבעוני המפלח את הענפים המרכזיים, נמצא כי הענפים שרמת הסיכון שלהם עלתה הם ענפי שירותים תלויי תנועה והתקהלות וענפים הנשענים על עבודה באתר ועל כוח אדם פיזי: מסעדות, בילוי, תיירות, תעופה וקמעונאות לא חיונית, בנייה ותשתיות. הענפים שרמת הסיכון שלהם ירדה או לחילופין הראו עמידות הינם ענף המזון ומוצרי צריכה בסיסיים, תעשיות ביטחוניות ותומכות-לחימה.

בנוסף, הסקטור הפיננסי, הבנקים וחברות הביטוח פועלים תחת שני כוחות מנוגדים: בטווח הקצר חוו עלייה בסיכון האשראי והצורך בהיערכות שמרנית יותר, ובטווח הבינוני, קיים פוטנציאל לשיפור באם תתרחש התייצבות מהירה בסיכון הגיאו-פוליטי שתתבטא בירידת עלויות מימון וחידוש השקעות.

(קרדיט: באדיבות CofaceBDi)​

עוד ב-

תחזית האינפלציה בישראל מזנקת: המוצרים שיתייקרו בחדות כבר החודש

לכתבה המלאה

(קרדיט: באדיבות CofaceBDi)