כשחושבים על שווקים אסטרטגיים עבור הכלכלה הישראלית, מיד עולים בראש שמות כמו ארצות הברית, אירופה או אפילו הודו. אבל בשנים האחרונות, מדינה אחת במזרח התיכון הצליחה להפוך לשחקנית מרכזית ביחסים הכלכליים של ישראל - איחוד האמירויות.

מדינה בעלת חזון ארוך טווח, עם 10 מיליון תושבים, תחרותיות עזה, ותשתית כלכלית שהופכת אותה למרכז אזורי שממנו ניתן להתרחב לכל מדינות המפרץ. הסכמי אברהם, שנחתמו לפני חמש שנים, לא היו רק אירוע דיפלומטי. הם שינו באופן מהותי את המפה הכלכלית של ישראל באזור, והפכו את המדינה ממעין "אי מבודד" למחוברת לשווקים שלא היו נגישים עד אז.

מאז, המסחר בין ישראל לאמירויות גדל באופן משמעותי, וההשקעות האמירתיות בישראל - ממאגר תמר ועד קרנות השקעה גדולות - ממשיכות לזרום, גם אם לא תמיד באופן גלוי. האמירתים, כפי שמתברר, מעדיפים לפעול בדיסקרטיות.

אביעד טמיר, הנספח הכלכלי של ישראל באיחוד האמירויות, היה עד ממקור ראשון לשינוי הזה. הוא נחשף למדינה עוד בתקופת הקורונה, ממש כשהסכמי אברהם נחתמו, ומאז ליווה מקרוב את ההתפתחות המהירה של היחסים הכלכליים בין שתי המדינות.

בראיון ל-ice, הוא מספר על המשמעות האמיתית של הסכמי אברהם, מסביר איך האמירתים חושבים אסטרטגית 50 שנה קדימה, וחושף מדוע קשה לחלק מהחברות הישראליות להצליח בשוק האמירתי - ומה צריך לעשות כדי לשנות את זה.

כיוונת להיות הנספח הכלכלי באמירויות?
"האמת שכן. הייתי במשרד הכלכלה והתעשייה עוד בזמן הקורונה ושימשתי נציג המשרד בחמ״ל הלאומי להתמודדות עם המשבר. בדיוק כשנסגר החמ״ל ונחתמו הסכמי אברהם, הייתי ביחידה לקידום השקעות זרות במשרד ואחד הדברים הגדולים שסייעתי להוביל, היה חתימת הסכם שיתוף הפעולה מול היחידה המקבילה לקידום השקעות זרות באבו דאבי. שם נוצר הניצוץ, תוך כדי השיחה והדיאלוג מול האמירתיים, משהו ניצת בי בלב והתחלתי להימשך אל איחוד האמירויות. כששמעתי שפותחים שם נספחות, מיד הגשתי מועמדות ולשמחתי כאן אני נמצא היום".

מה מייחד את האמירתים?
"הם מאוד אסטרטגיים, הם מסתכלים 50 שנה קדימה, יש להם חזון שנקרא 2071, איך להפוך את המדינה ליותר טובה מבחינת תשתיות, שירות לאזרחים ועוד. הם מסתכלים בצורה מאוד מפוכחת קדימה.

בגלל זה כשמסתכלים על היחסים עם ישראל, מבחינתה אלה יחסים אסטרטגיים - הם רואים את העוצמה שלנו במדע, בהייטק, הם מבינים שביחד עם המוח הישראלי והיכולת שלהם להפיץ אותו באזור יש כאן פוטנציאל גדול.

צריך להבין שהשוק האמירתי מאוד תחרותי. זו מדינה עם 10 מיליון תושבים ויש בה כל מותג בינלאומי. זה אומר שלא כל השוק הוא פרימיום. צריך להיות תחרותי גם במחיר וגם ממבחינת המוצר".

כמה הסכמי אברהם משמעותיים עבור ישראל והאמירויות?
"זה משמעותי מעבר לפן הכלכלי. אנחנו כביכול מדינת אי, אנחנו מוגבלים באזור המפרץ. כשהסכמי אברהם פרצו לפני 5 שנים זה איפשר לנו עם האמירויות, בחריין ומרוקו לייצא יותר לאזור כולו. זה פתח עבורנו שוק חדש שלא היה קיים.

עבור חברות ישראליות, המסחר באזור היה מוגבל מאוד לפני כן, וברוב המקרים התבצע בעקיפין, דרך חברות ישראליות עם נוכחות בינלאומית. מאז הסכמי אברהם והנורמליזציה התאפשרה פתיחה של שוק חדש. זה לא רק השוק שם, האמירויות זה האב אזורי שמאפשר לחברות ישראליות להתרחב לכל מדינות המפרץ. חברה שעובדת באמירויות יכולה לעבוד גם באזורים שבהם לישראל אין יחסים דיפלומטיים".

באיזה תחומים היחסים בין המדינות חזקים יותר?
"לאמירתים חשוב ביטחון. גם ביטחון פיזי וגם מבחינת משאבים. האמירויות עוברת טרנספורמציה דיגיטלית אז הם צריכים פתרונות גם שם. הם גם מחפשים פתרונות בתחום האנרגיה ובמערכות בריאות".

כמה המלחמה השפיעה על היחסים?
"ישראל עברה את השנתיים הכי קשות שלה אי פעם מול המדינות באזור, ועדיין מול האמירויות היחסים נשארו חזקים. הרבה מדינות עצרו את הטיסות לישראל למשל - האמירתים היו האחרונים שעצרו את הטיסות והראשונים לחדש אותן. היחסים מול האמירתים הוכיחו את עצמם לחלוטין בתקופה הזו".

כמה האמירתים רוצים להיות חשופים להשקעות בישראל?
"יש להם כמה השקעות כאן, גם ההשקעה במאגר תמר וגם השקעות של הקרנות הגדולות הממשלתיות. באופן כללי הם מסתכלים על ישראל ורואים את הפוטנציאל כאן, אבל ההשקעות שלהם הן גדולות יותר בסדרי גודל.

הם משקיעים בעיקר דרך קרנות או בסטארטאפים בגיוסים גדולים יותר. הם כל הזמן מסתכלים על השקעות בישראל ונראה עוד השקעות בהמשך. מבחינתם השקעה בחברות ישראליות זו השקעה בידע ישראלי. דרך ההשקעה הזו יש להם חשיפה למה שקורה בישראל. יש השקעות שממשיכות אבל הסיבה שלא שומעים עליהם היא כי הם לא מדברים, הם דיסקרטיים".

למה הם דיסקרטיים? הם חוששים שזה יפגע ביחסים שלהם עם מדינות ערביות אחרות?
"לא, זה פשוט האופי שלהם. הם היו המדינה הערבית הראשונה שגינתה את חמאס אחרי ה-7.10. הם מבינים את האינטרס הביטחוני שלנו. באופן כללי הם לא מדברים על ההשקעות שלהם. אם זה משהו שמצריך דיווח אז זה יוצא, אבל אם לא הם יעדיפו לשמור על שקט".

איפה נמצאות נקודות הכשל של החברות הישראליות בעבודה מול האמירויות?
"כדי להיות בשוק האמירתי ולהצליח בו צריך להיות מפוקס, להשקיע לא רק כסף אלא גם זמן. צריך להבין שייקחו 2-3 שנים עד לעסקה ראשונה. 5 השנים הראשונות של הסכמי אברהם היו שנים של למידה.

עוד ב-

איחוד האמירויות מגיעה להרצליה: זה המבנה המפואר שתקים בישראל

לכתבה המלאה

החברות הישראליות שפחות מצליחות היום אלו חברות שרואות את המדינה כעוד שוק ומנסות לתפעל אותו במקביל לשווקים אחרים. אי אפשר להגיע פעם בכמה חודשים לכנס ולקוות לטוב".