השוק

לקראת מדד המחירים לצרכן: מה יקרה לאינפלציה ולריבית בנק ישראל?

מה צופים הכלכלנים למדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר, מה עשוי להיות הרכיב הדומיננטי במדד ואיך כל זה ישפיע על בנק ישראל בהחלטת הריבית הבאה בעוד כשלושה שבועות?
רוי שיינמן | 
מדד המחירים לצרכן (צילום shutterstock)
מחר בערב, בשעה 18:30, יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר, והציפייה היא לירידה חודשית של כ-0.4%-0.5%. אם התחזית תתממש, זו תהיה ירידה משמעותית שתשפיע על האינפלציה השנתית ועל שיקולי בנק ישראל לקראת החלטת הריבית הבאה.
הגורם שעשוי להיות המרכזי לירידה הצפויה הוא עונתיות חזקה במחירי הנסיעות והנופש. בנובמבר, לאחר חגי תשרי ותקופת החופשות, מחירי הטיסות לחו"ל צונחים באופן מסורתי, וגם מחירי הנופש בישראל יורדים משמעותית. זהו אפקט שחוזר על עצמו מדי שנה, אבל השנה הוא בולט במיוחד.
מעבר לעונתיות, התחזקות השקל משחקת תפקיד מרכזי. השקל התחזק מול הדולר בכ-0.9% במהלך נובמבר, ירידה שמתורגמת להוזלות במחירי המוצרים המיובאים - מאלקטרוניקה ובגדים ועד מזון ומוצרי צריכה. כשהשקל מתחזק, המחירים בשקלים של כל מה שאנחנו קוניים מחו"ל יורדים, והצרכנים מרגישים את זה בארנק.
גם מחירי הדלק ירדו בנובמבר, על רקע ירידה במחירי הנפט העולמיים. הברנט ירד בכ-5% במהלך החודש, וזה משתקף בירידה במחירי הדלק במשאבות ובמחירי התחבורה הציבורית.
מאז הפסקת האש בעזה והסרת מגבלות היבוא, השוק הישראלי מוצף מחדש במוצרי צריכה. הגידול ביבוא - כ-260 מיליון דולר רק בנובמבר - מביא איתו תחרות מחודשת, ירידה במחירי מוצרים סחירים, והקלה על הצרכנים.
במהלך המלחמה, מגבלות היבוא יצרו "אינפלציה מלחמתית" של כ-2% בשנה, ועכשיו אנחנו רואים את הפער הזה מתחיל להיסגר.
התחזיות של בתי ההשקעות והבנקים מצביעות על קונצנזוס ברור: ירידה של 0.4%-0.5% בנובמבר.
מעניין לציין שגם אינפלציית הליבה - מדד שמוציא רכיבים תנודתיים כמו ירקות ופירות ואנרגיה - צפויה להמשיך להתמתן. זה אומר שהירידה באינפלציה לא רק "טכנית" אלא משקפת הקלה אמיתית בלחצי המחירים בכלכלה.
החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תתקיים ב-5 בינואר 2026, כשלושה שבועותבלבד לאחר פרסום המדד. 
התמתנות האינפלציה בשילוב עם הורדת הריבית האחרונה בארה"ב ב-0.25% לטווח של 3.5%-3.75%, יוצר סביבה נוחה יותר לנגיד אמיר ירון להמשיך בהורדות. בהחלטה האחרונה, בנובמבר, בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25%, והציב את עצמו כשמרני יותר מהשוק. עכשיו, עם האינפלציה יורדת והפד מוריד ריבית, הלחץ על ירון לבצע הורדה נוספת בינואר גדל.
יחד עם זאת, בנק ישראל עדיין חושש מלחצי השכר - קצב עליית השכר במגזר הפרטי עלה ל-5% בספטמבר, ובעתיד צפויה עלייה בצריכת השירותים שתגביר את הביקוש לעובדים. אבל אם האינפלציה תמשיך לרדת בחודשים הקרובים, יהיה קשה לבנק להצדיק ריבית גבוהה של 4.25% כשהאינפלציה במרכז היעד ופער הריבית מול ארה"ב הצטמצם.
התחזית של השוק ברורה: ריבית של 3.75%-4% בעוד 6 חודשים, והמסלול לשם מתחיל בהחלטה של ינואר.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה