השוק
החברה הישראלית מסתבכת: "הטעתה משקיעים"
המסחר במניית נקסט ג'ן נעצר אחרי שועדת האכיפה של רשות שוק ההון הטילה קנסות על בכירי נקסט ג'ן בטענות קשות, בינהם האסיר המשוחרר הראל הרשטיק ויעקב עמידרור
בהחלטה דרמטית, ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך הטילה קנסות כספיים מצטברים של 380 אלף שקל על שלושת בכירי נקסט ג'ן - חברת הביומד שנכנסה כעת בהשעיית מסחר ושוויה התרסק לכדי 7 מיליון שקל בלבד, לאחר ירידה של 19% השנה ו־90% ב-3 השנים האחרונות.
במוקד הפרשה עומדות שלוש דמויות שנויות במחלוקת: יעקב עמידרור, אלוף במיל' ששימש כיועץ לביטחון לאומי ומכהן כיו"ר החברה; הראל הרשטיק, המנכ"ל הנוכחי, שריצה 25 שנות מאסר בגין הרשעה ברצח לוכד הנחשים יעקב סלע, ויניב חברון, המנכ"ל לשעבר.
השלושה נמצאו אחראים להפרות חמורות של אי דיווח בעת שניסו למזג לתוך נקסט ג'ן את חברת סנט-טק - שהתיימרה להציע פיתוח מהפכני לזיהוי מחלות באמצעות נשיפה.
רשות ניירות ערך חשפה דפוס התנהגות שיטתי: החברה דיווחה על התקשרויות חיוביות של סנט-טק עם גופים שונים - יצרן גרמני, ארגון איחוד והצלה, חברת הפצה, והמכון הביולוגי.
הדיווחים יצרו, כך לטענת הרשות, מצג אופטימי לציבור המשקיעים. אך כשההתקשרויות האלה קרסו או הופסקו, הבכירים נמנעו מלפרסם דיווחים מעדכנים במועד. את ההפרות גילתה הרשות רק בעת בדיקת טיוטות התשקיף ב-2023.
הוועדה קבעה כי מדובר ב"רשלנות חמורה" שהיה בה "כדי להטעות משקיע סביר". החומרה בולטת במיוחד לאור העובדה שנקסט ג'ן עצמה הייתה שלד בורסאי כמעט ריק, ושערה התנפח בתקופת הקורונה לשוויים דמיוניים של רבע מיליארד שקל - הכול בזכות ציפיות מהמיזוג עם סנט-טק שמעולם לא התממש.
הוועדה הטילה על החברה קנס של 250 אלף שקל, על עמידרור וחברון 150 אלף שקל כל אחד, ועל הרשטיק 80 אלף שקל. הסכומים נמוכים יחסית מהדרישה המקורית של הרשות - בשל מצבה הכלכלי הקשה של נקסט ג'ן שנושאת "הערת עסק חי".
בתגובה לפרסומים, החברה הגישה דיווח לבורסה בו טענה כי הפרסומים נעשו בניגוד לסעיף איסור הפרסום בחוק. במסמך מובהר כי הוועדה קבעה שהפסקת שיתוף הפעולה עם המכון הביולוגי הייתה "רק ביחס לעבודה בתחום זיהוי ביו מרקרים לאיתור קורונה", וכי סנט-טק המשיכה בפעילות משותפת בתחומים אחרים.
פרשת נקסט ג'ן מתחברת לדרמה נוספת: באוקטובר נחשף מכתב שהרשטיק שלח ליו"ר חברת אקסיליון, עמי ברלב, בו הציע לו "הזדמנות חד פעמית" - מענק פרישה נדיב בתמורה למינוי דירקטורים מטעמו ולפרישה מיידית.
במכתב כתב הרשטיק: "אני לא מעניק הזדמנות שנייה למי שדורש את רעתו שלי". רשות ניירות ערך דרשה לפרסם את המכתב, ואקסיליון אף הגישה תלונה במשטרה. בסופו של דבר הצליחו הרשטיק ועמידרור להשתלט על החברה.
פרשת נקסט ג'ן מדגימה סיכונים מרכזיים בשוק ההון הישראלי: ראשית, שלדים בורסאיים עם פעילות מינימלית מושכים לעיתים דמויות המנסות לנצל את המעטפת הציבורית.
שנית, דיווחים חיוביים ללא המשך דורשים ערנות - כשחברה מפסיקה לעדכן על התקדמות שדיווחה עליה, זה עשוי להיות סימן אזהרה.
עוד ב-
במקרה של נקסט ג'ן, משקיעים שהאמינו בחלום של סנט-טק איבדו 90% מהשקעתם. הפרשה מזכירה שבשוק ההון, שקיפות ואמינות הן לא רק דרישה חוקית - הן תנאי הכרחי לאמון המשקיעים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



