"אנו נמצאים בתקופה מאתגרת לאוצר המדינה ולכלכלת ישראל, והחברות הציבוריות מושפעות באופן ישיר. בניגוד לתחזיות, שנת 2025 מתבררת כשנה עם הכנסות גבוהות ממיסים. עד חודש אוקטובר גבינו קרוב ל-450 מיליארד ש"ח, ויעד הגביה הועלה לכ-506 מיליארד ש"ח. ההצלחה הזו נתנה את אורך הנשימה ואת החוזק הכלכלי שהובילו להישגים במלחמה", כך אמר עו"ד שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים, בוועידת המיסים השנתית של איגוד החברות הציבוריות שהתקיימה במרכז הכנסים בבורסה לניירות ערך בת"א. 

"לגבי רפורמת 'פילאר 2' שמדינת ישראל מצטרפת אליה - יש הצעת חוק שמונחת בכנסת", ציין אהרונוביץ'. "ההצעה הזו תעבור את אישורה של ועדת הכספים, וזה חייב להיכנס לפני תום השנה. משיתים מס מינימלי של 15%, שישפיע בעיקר על חברות חוק עידוד השקעות הון. ובמקביל, אנו מכינים חקיקה עם חבילת תמריצים כדי שנוכל באמצעותם נוכל לפצות את החברות על העלאת שיעור המס. זו חקיקה מורכבת, וצריך לעמוד באמות מידה שלא יטענו שזה סותר את הפילר".

 
עו"ד אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, פתח את הועידה - ואמר כי "אנחנו נמצאים בתקופה כלכלית מאתגרת. לא לגמרי ברור האם הסתיימה המלחמה, ההוצאות הביטחוניות גדולות הגירעון גבוה - ואנחנו נכנסים לשנת בחירות, שהיא לא שנה שמאפשרת חזרה לתוואי גירעון סביר. ברקע נמצאת גם מלחמת המכסים העולמית שמשפיעה על הכל. על רקע כל אלה, משמחת מאוד ההתעוררות בתחום ההנפקות בשוק ההון. עד סוף אוקטובר 2021 היינו עם 21 הנפקות משמעותיות, חלקן של חברות גדולות. אנו עדין רחוקים כמובן משנת 2021, שהייתה שנת שיא להנפקות בישראל ובעולם, אך גם הנתון הנוכחי מהווה גידול משמעותי לעומת שנים קודמות. לדעתי, אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא הפחתת הרגולציה. כיום, רשות ניירות ערך משקיעה יותר ברשות שוק ההון, ופחות ברגולציה כופה, וגם אנו באיגוד פועלים למנוע כפיית רגולציה. גם הכנסת בשנים האחרונות פחות מייחסת תשומת לב לשוק ההון ולרגולציה פיננסית, וגם זה משפיע על ההקלה בגל הרגולציה".

פלטו ערך בועידה שיחת "אחד על אחד" עם גדעון תדמור, יו"ר איגוד החברות הציבוריות ויו"ר נאוויטס. "הייתה לי זכות לקחת חלק משמעותי בתהליך הנבטה של סקטור חדש בישראל. תגליות הגז עשו פה מהפך. זה היה מעשה ידיהם של אנשי עסקים, ללא מעורבות ממשלה. ואז התעוררה הממשלה, וביקשה לקחת חלק. זה היה הפרה של חוקים ומחויבויות. חשוב לזכור כי ייצוא הגז הוא גורם מייצב מבחינה גיאו-פוליטית. מתווה הגז היה דבר חיובי, כיון שפעם ראשונה תכלל את כל משרדי הממשלה והרגולטורים, לתבנית הוליסטית. באיזון בין גז טבעי לאנרגיה מתחדשת - מהנתונים האובייקטיביים הכתובת היא על הקיר - הצורך בדלקים הפוסיליים רק הולך וגדל. היום ברור לכולם שצריך גם וגם. ומשהו נוסף: אני חש שתפקידו של איש ציבור לומר את אשר על ליבו. המהפיכה המשטרית יצרה השמדת ערך; אי-אפשר לשתוק, וחייבים לדבר ולהביע את דעתנו".

במהלך הועידה העניק איגוד החברות הציבוריות את "אות ק.ש.ת" לחברת "ישראכרט". מטרתו של האות היא לקדם שוויון מגדרי תאגידי. כמי שמעודד שוויון מגדרי בתאגידים במשך שנים רבות, הוחלט באיגוד ליצור אות מיוחד שמטרתו הבעת הערכה וציון פועלן של חברות ציבוריות (שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה לני"ע) או חברות אג"ח הנסחרות בבורסה (תאגידים מדווחים), אשר התנהלותן בפועל מעידה על החשיבות שהן מייחסות לשוויון מגדרי תאגידי ושפועלות לקידום הנושא באופן משמעותי ויוצא דופן. תמר יסעור, יו"ר ישראכרט, קיבלה את האות בשם החברה מאת נציגת האיגוד, עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות. בשיחת "אחת על אחת" שהתקיימה בועידה בין השתיים אמרה יסעור: "אני חושבת שכל אחת מהנשים שנמצאות בתפקידי ניהול בכירים, צריכה להבין שהיא מהווה דוגמה לשכבה שלמה של נשים מוכשרות. בעבר היו הרבה יותר נשים בתפקידים בכירים, ולצערי המצב כיום שונה משמעותית לרעה. חשוב שתהיינה הרבה יותר נשים בתפקידים מובילים". "אם המדינה לא תעשה תקציב פיסקלי אחראי ומעודד צמיחה - נהיה במצב גרוע", המשיכה יסעור. "יש כאוס בעולם, וישראל היא חלק ממנו. כדי לנסות ולייצר מציאות אחרת, אני מוכנה מחר בבוקר לשמש כמנכ"לית משרד האוצר או הכלכלה פרו בונו, אם תיווצר התשתית לכך".

פרופ' ליאו ליידרמן מאוניברסיטת ת"א, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, נשא דברים על ההיבטים הכלכליים של המציאות הגיאו-פוליטית המשתנה. "למרות שמתקיימת בתקופה האחרונה מלחמת רוסיה-אוקראינה, מלחמת סחר ומכסים, וכמובן גם המלחמה אצלנו - התוצאות הפיננסיות מפתיעות לטובה. זה אומר שיש פה איזשהו חוסן. מה שקורה, לא רק בישראל, זה במקום שממשלות תהיינה גורם מייצב – דווקא המגזר הפרטי הוא הגורם המייצב שמוביל את הצמיחה. בנוסף, זו תקופה קשה למעמד הביניים. אנו רואים אי-שקט, אי שוויון גדל בהכנסות, לא ברור איך משפחות סוגרות את החודש. הרבה בועות התנפצו עם העלאת הריבית, ואנו צפויים לירידת ריבית. שנת 2026 לא תהיה קלה, לישראל ולעולם".

בועידה התקיים פאנל מיוחד אותו הנחה אילן פלטו, ובו השתתפו תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים באוצר; אופיר אייל, מנהל המחלקה הבינלאומית ופיתוח עסקי ברשות לניירות ערך; וילי יליזרוב, שותף מחירי העברה Deloitte; ואיילת נחמיאס ורבין, ח"כ לשעבר ודירקטורית, יו"ר הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית. לוי בונה אמרה כי "רצינו מאד לראות תקציב ששובר את ה'טרילמה' של ביטחון-תקציב-חוב. שיתייחס בכבוד גם לחוב, גם לביטחון וגם לאזרחים. בשביל זה צריך לכנס את החוב באופן איטי, אנו צריכים להראות יציבות, ולהראות שאנו ערוכים ויכולים לעמוד בפני המשבר הבא. לגבי תקציב הביטחון - אנו כעת בליבו של משא ומתן, הממשלה אמורה להצביע על תקציב שבוע מהיום, והדינמיקה היא שדברים נסגרים רק לקראת הסוף. יש כעת ניו-נורמל בתקציב הביטחון. השאלה כעת היא האם מערכת הביטחון תצליח לשכנע שצריך יותר מזה".

 נחמיאס ורבין התייחסה למגזר העסקי ואף הודתה לו, שבזכותו - ובזכות רבים בציבוריות הישראלית שהתגייסו ותרמו ככל יכולתם - מדינת ישראל עברה את התקופה הזו. אופיר אייל ציין כי "פיתחנו פונקציה של פיתוח שווקים בתור רגולטור. עניינו של המשקיע הוא לא רק שהשוק יהיה בטוח, אלא גם להגדיל את העוגה, ובמיוחד מול שווקים בינלאומיים. חשוב להביא משתתפי שוק זרים לתוך השוק. אנו מכירים בחסרונות שלנו – השפה, הרגולציה, הסקייל המוגבל של השוק. לכן, כדי להביא את הגורמים הבינלאומיים, צריך לשנות את האטרקטיביות של הרגולציה. לכן, יוזמים תיקונים לחוק ניירות ערך כדי שדיווחים יוכלו להיות באנגלית. הסדר לרישום כפול. המסחר ביום שישי, אכן קורה, בתחילת ינואר. לא יזמנו את השינוי כי אנו מושפעים מהעולם, אלא כי זה הדבר הנכון לכלכלה ולשוק ההון בישראל. וזה צעד אחד מתוך קשת יוזמות שאנו מובילים. וזה לא שבוקר אחרי השינוי נראה פתאום תנועה של משקיעים זרים, אלא אנו סוללים נתיב שיועיל לשנים הבאות".

איתי בן-זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, אמר בועידה: "הבורסה היא שער לכלכלה ושוק ההון הישראלי. כשהבורסה מצליחה - העוגה גדלה והציבור נהנה. זה חשוב גם לחוסן ולביטחון של המדינה. התקדמנו מאוד כשוק, ועדיין יש דברים שצריך להתקדם בהם. אחד מהם הוא בניהול, אסטרטגיה, ובמיוחד לטווח הבינוני ארוך. הסיפור של מדינת ישראל, שהייתה סטארט-אפ והתגברה, צריך לשים יעדים קדימה. עם זאת, לא הצלחנו להביא את חברות ההייטק הגדולות בחו"ל להגיע לכאן ברישום כפול. אין באמת בעיה להיות חברה ציבורית. היתרונות בלהיות חברה ציבורית הם משמעותיים. אני רואה הבדל בין מה שאמרו חברות פרטיות בשנים קודמות, לבין מה שאומרים היום. האינטרס של המדינה זה שהכסף הזה יושקע במדינה, ולא בחברות זרות. הפתרון הנכון הוא להביא עוד משקיעים, ולהביא זרים. אנו עובדים כדי שאפשר יהיה לדווח לבורסה באנגלית. יש הרבה כסף בעולם שמחפש שווקים מעניינים. מדינת ישראל צריכה להתחזק בעולם, ואנחנו כבורסה צריכים להיות חלק מזה. אנחנו כבורסה רוצים לעזור לישראל להיות מרכז פיננסי, וככל שיהיו יותר מוצרים ויותר שירותים, זה יחזק יותר את הכלכלה. ובזה נשמח לקחת חלק שנים קדימה".

עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, הסבירה בועידה שהאיגוד פועל מול רשות המסים בנושא חוק הרווחים הכלואים, כך שלא יחול על חברות אג"ח. לגרסתה, פרשנות הרשות לפיה אין לציבור עניין ממשי בחברות אג"ח היא פרשנות מופרכת, ולכן אין להחיל על חברות האג"ח את הוראות החוק.

פילצר סומך הנחתה בועידה פאנל מיוחד בהשתתפות עם שלושה ממנהלי רשות המסים לשעבר: טלי ירון אלדר, ערן יעקב ומשה אשר. בפאנל, תחת הכותרת "מדיניות המיסוי - לאן?", נדונו הוראות המס החדשות הכלולות בחוק ההסדרים הצפוי לעבור, ביניהן ריווח מדרגות מס הכנסה, הטלת מס רכוש ומיסוי רווחי הבנקים. ערן יעקב אמר בפאנל: "מס רכוש זה היה מס עד שנות 2000, וצריך לבדוק את האפשרות לגבות את הכסף הזה. במדינת ישראל חווינו קושי מהותי באפשרות לגבות את הכסף הזה. לגבי ריווח מדרגות מס הכנסה - האמנו שצריך לרווח. מהר מאד מגיעים למדרגות הגבוהות, שזה אומר שהשקל השולי בהכנסה הוא לא גבוה. צריך לרווח את המדרגות, כי מהר מדי מגיעים לשיעורי מס גבוהים. וזה עולה הרבה כסף. לדעתי זה נכון, וכך חשבתי בעבר, והיה קושי להעביר זאת בגלל העניין התקציבי".

טלי ירון אלדר התייחסה לדברי יעקב לגבי מס רכוש, ואמרה כי "אי אפשר היה לגבות את הכסף הזה. הקושי היה גדול, ובמיוחד שפעמים רבות זה היה אנשים שאין להם". עוד אמרה כי "יש ברכה בריבוי חוזרים, כי אז יודעים מה עמדת רשות המיסים. אך מה עם העמדות שלא מתחשבות בחיים הכלכליים? יש עמדות מוחלטות, שהן פרשנות של רשות המיסים לחוק, למרות שיש הרבה אפשרויות לפרשנויות שונות, וזה מונע מהמפקחים מלהתחשב בטיעונים רבים. רשות המיסים מציגה עמדות קיצוניות, שאינן מציאותיות במסגרת החוזרים, וזה דברים שלא כותבים בחוק". משה אשר אמר בפאנל כי "המדינה אחראית לפיתוח הקרקעות, ואם היא רוצה לתמרץ - שתתמרץ. לא צריך לעשות זאת באמצעות מיסוי רכוש. זה שהבנקים הרוויחו הרבה בשנים הללו של עליית הריבית, יש מקום אולי להתמודד עם הרווח הזה של מיליארדים שנוצר, אך לא להפוך את זה להוראת קבע. חוק הרווחים הכלואים 2025, היא המשך למה שהיה ב-2017. נוצר ניסיון ברשות המיסים בהפעלה על חברות יחיד. לגבי אותם רווחים יש הצלחה. נשארנו עם הרווחים בחברות הארנק, רשות המיסים לא הצליחה להתמודד עם חברות שהיו להם עודפי נזילות, שלא הושקעו בעסק. הרשות בחרה לטפל בחברות הארנק, ויצרה חוק מאד מורכב, שכעת צריך חוזרים שונים שמפרשים אותו. זה אומר שלקחו את החברות שהשקיעו בנדל"ן מניב, וכעת הנכס הזה הפך לבעייתי".

עוד ב-

מהרו לדרוש את הכסף: רשות המסים מחלקת בקלות לזכאים

לכתבה המלאה