100 דולר הפכו ל-15 תוך שנה: אלו המדינות עם האינפלציה הגבוהה בעולם
במדינות מסוימות, המחירים מזנקים כל כך מהר עד לרמה ששכר של חודש שלם לא מספיק לארוחת בוקר. איך זה קורה, באילו מדינות המצב הכי גרוע והאם גם אצלנו, עם אינפלציה שנראית "סבירה", הכסף שלנו מאבד ערך מבלי שנשים לב?
אינפלציה היא עלייה כללית ומתמשכת במחירים במשק. אינפלציה במהות היא דבר טוב כי היא תוצר של משק שמתרחב ולא מתכווץ, אך כשהיא עולה יותר מדי, כלומר יותר מקצב עליית השכר למשל - או אפילו יוצאת משליטה - כל שקל או דולר בכיס שלנו קונה פחות מוצרים ושירותים, וכולנו מרגישים זאת בכיס.
במצבים קיצוניים, כמו בונצואלה, מדברים כבר על היפר-אינפלציה - כשהמחירים מזנקים בקצב מסחרר שהופך את המטבע המקומי כמעט לחסר ערך. אלו המדינות בהן הכסף נשחק בקצב המהיר ביותר בעולם:
ונצואלה כאמור מובילה את הרשימה עם אינפלציה צפויה של 549% ב-2025, לפי תחזית קרן המטבע הבינלאומית. בשביל להמחיש את השחיקה של הכסף: 100 דולר שחסכתם בינואר יהיו שווים רק 15 דולר בסוף השנה במונחים של כוח קנייה - אובדן של 85% מהערך.
בפועל, בונצואלה זה נראה כך: התושבים מספרים כי קמח תירס שעלה דולר לפני שבועיים עולה כבר 3 דולר היום. ארוחת בוקר פשוטה של מאפה וקפה עולה 8-10 דולר, בעוד שכר המינימום הוא פחות מדולר לחודש.
המחירים בונצואלה ממשיכים לעלות בקצב מסחרר. במקרה הטוב השכר של התשובים עולה בקצב מסוים, אך כזה שלא מספיק להדביק את עליית המחירים, וכך הם הופכים עניים יותר ויותר.
אחרי ונצואלה מגיעות סודן (49% אינפלציה, 100 דולר יהפכו לכ-67 דולר), איראן (45%, 100 דולר יהפכו לכ-69 דולר), ותורכיה ותימן (31.5% כל אחת, 100 דולר יהפכו לכ-76 דולר). גם במדינות האלו השחיקה בכוח הקנייה משמעותית - בין רבע לשליש מערך הכסף נעלם במהלך שנה אחת.
האינפלציה הקיצונית בונצואלה למשל נגרמת ממספר גורמים שמתקיימים היום ברמה קיצונית: הדפסת כסף מופרזת על ידי הממשלה, סנקציות כלכליות, קריסת מגזר הנפט שמייצר מטבע חוץ, חוסר יציבות פוליטית, ואובדן אמון במטבע המקומי. כל הגורמים הללו יכולים להביא להאצה חדה באינפלציה בכל מדינה אם הם יוצאים משליטה.
כשהאינפלציה עוברת 50% במשך שלושה חודשים רצופים, מדובר רשמית בהיפר-אינפלציה - מצב שבו המטבע מתמוטט וכלכלת המדינה נכנסת למשבר חמור.
היציאה מאינפלציה קיצונית דורשת רפורמות מבניות קשות: הפסקת הדפסת כסף, ייצוב המטבע (לפעמים באמצעות עיגון לדולר), הסרת סנקציות כלכליות, שיקום מגזרי ייצור, ושיקום אמון הציבור. חלק מהמדינות מאפשרות שימוש בדולר או במטבעות קריפטוגרפיים כדי לעקוף את המטבע המקומי שקרס.
גם אם אנחנו לא חיים בונצואלה או סודן, האינפלציה משפיעה עלינו. אפילו אינפלציה "נמוכה" של 2%-3% לשנה שוחקת לאורך הזמן את הכסף שלנו. הדוגמאות הקיצוניות ברשימה מזכירות לנו עד כמה האינפלציה יכולה להיות הרסנית, ומדוע חשוב להגן על הכסף שלנו - בעיקר באמצעות חיסכון, השקעות וגידורים נוספים.