למעלה מעשור לאחר קריסת קונצרן אי.די.בי שהיה תחת שליטתו, ניצב איש העסקים נוחי דנקנר בפני סכנה ממשית של הכרזת חדלות פירעון מצד המערכת הבנקאית. בשנת 2016 הגיע דנקנר להסדר עם חמישה בנקים מרכזיים בהם הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, איגוד וקרדיט סוויס - על סך 510 מיליון שקל, בגין הלוואות שניתנו לחברות הפרטיות דרכן שלט בקבוצה.

על פי הפרסום בדה מרקר ההסדר חולק לשני מסלולים: תשלום קבוע של 180 מיליון שקל בתוספת ריבית בפריסה לאורך שנים, ותשלומים נוספים ממקורות הכנסה עתידיים. עד כה הצליח דנקנר לפרוע רק כ-105 מיליון שקל, בעיקר ממכירת נכסי נדל"ן משפחתיים כולל ביתו. הבנקים אישרו לו ארבע דחיות תשלום במהלך השנים, אך בספטמבר 2024, כשביקש דחייה נוספת תמורת שיעבוד זכויותיו בצוואת אביו יצחק, הסוגיה נותרה ללא פתרון - ודנקנר נכנס להפרה רשמית מול הנושים.

כזכור רק באוגוסט האחרון השופטת הכלכלית סיגל יעקובי אישרה כי איתי שטרום וחברה בבעלותו ישלמו 7.5 מיליון שקל במסגרת פשרה בתביעה ייצוגית שמתנהלת נגדם ונגד נוחי דנקנר בשל נזקים שנגרמו למשקיעים כתוצאה מהרצת מניות אי.די.בי. הפשרה הושגה עם שטרום בלבד, כך שהמשפט עם דנקנר ימשיך להתנהל.

כזכור, ביולי 2016 הורשעו דנקנר ושטרום בעבירות תרמית בניירות ערך על ידי שופט בית המשפט הכלכלי חאלד כבוב (שמאז קודם לבית המשפט העליון), שגזר על דנקנר שנתיים מאסר בפועל, ועל שטרום, שותפו לעבירה, שנת מאסר בפועל.  דנקנר שוחרר אחרי 16 חודשים וגם עונשו של שטרום קוצר.

עוד ב-

הסדר החוב של נוחי דנקנר מתערער: האם הבנקים יסירו את העיקולים?

לכתבה המלאה

התביעה הייצוגית נגד איתי שטרום הוגשה בשנת 2018 על ידי אריה רהב, באמצעות עורכי הדין סיני אליאס ואיתן חיימוביץ'. לפני כארבע שנים בשנת 2021 השופטת רות דוד שכבר קודמה מאז לבית המשפט העליון, אישרה לנהל את התביעה בנוגע לבעלי המניות שרכשו אותן בתקופת הרצת המניות ולאלה שרכשו מניות בהנפקה בבורסה. בנובמבר 2024 דנקנר ושטרום הגיעו עם התובע הייצוגי להסכם פשרה על סך 10 מיליון שקל, שמתוכם דנקנר ישלם 7.5 מיליון שקל. למרות זאת דנקנר לא עמד בהתחייבות כך שמשפטו ממשיך להתנהל.