השוק
בית ההשקעות מעריך: מה צפוי לקרות בקרוב לריבית ולאינפלציה בישראל?
בית ההשקעות פסגות ערך סקירה כלכלית בה התייחס למצב שוק העבודה בארצות הברית, והעריך מה הולך לקרות עם הריבית והאינפלציה בישראל
בית ההשקעות פסגות ערך סקירה כלכלית מסקרנת בה נגע בין היתר במצב שוק העבודה בארצות הברית, והעריך מה צפוי לקרות בקרוב לריבית ולאינפלציה בישראל.
"שוק העבודה האמריקאי: ההאטה נמשכת למרות היעדר דו"ח רשמי. עקב השבתת הממשל בארה"ב על-ידי הדמוקרטים שעושים כל מה שביכולתם על מנת לעצור את אישור התקציב של 2026, לא פורסם דו"ח התעסוקה של חודש ספטמבר של ה-BLS (גוף הפדראלי שמפרסם את דו"ח התעסוקה הרשמי של ארה"ב) לא התפרסם. כדי להפיג במעט את המתח, נסתכל על נתונים אחרים לגבי שוק העבודה.
ראשית, דו"ח המשרות של ADP (חברה פרטית גדולה לניהול משאבי אנוש) פורסם והראה כי המשק האמריקאי השיל בספטמבר 32 אלף משרות. אז נכון שהדו"ח של ADP נוטה להיות תנודתי יותר מהסקר של ה-BLS שכן הוא נלקח ממדגם קטן בהרבה, אבל מדובר גם על נתונים "אמיתיים" ולא על סקר. עצם העובדה שמדובר על חודש שלישי בארבעת החודשים האחרונים שבו הסקר רושם אובדן של משרות מלמדת שההאטה שנרשמה בחודשים האחרונים בדו"ח של ה-BLS כנראה נמשכה בספטמבר.
בנוסף, גם הדו"ח של BLS מאוגוסט שכן פורסם מלמד על המשך ההאטה בשוק העבודה - מספר המשרות הפנויות נותר כמעט ללא שינוי על 7.23 מיליון, שיעור הגיוסים ירד מעט ועומד על 3.2% מה שמלמד שהמעסיקים גם לא ממהרים לחפש עובדים חדשים, ושיעור המתפטרים מרצון ירד גם הוא ל-2.1% מה שמלמד שגם הביטחון התעסוקתי אצל אלו שכבר עובדים הולך ונשחק.
לבסוף, גם ממדדי מנהלי הרכש עולה תמונה דומה כאשר סעיף התעסוקה במדד של ענפי השירותים עומד בספטמבר על 47.2 נק' וזה של ענפי התעשייה על 45.3 נק'. אמנם בשני המדדים נרשם שיפור קל בסעיף אבל בשניהם הוא גם עמוק בטריטוריה השלילית (מתחת ל-50 נק'). מכיוון שמדדי מנהלי הרכש הם מדדי סנטימנט שמקדימים בדרך כלל את הנתונים הרשמיים, נדמה שההאטה בשוק העבודה עשויה להמשיך גם ברבעון הרביעי של השנה.
לכן, בשורה התחתונה, גם ללא דו"ח תעסוקה אפשר לומר ששוק העבודה האמריקאי המשיך להאט בספטמבר ומאותת שגם בהמשך השנה הוא לא צפוי לרשום התאוששות מרשימה.
תוכנית 21 הנקודות עשויה לזרז את הורדת הריבית בישראל ולעודד השקעה מעודדת צמיחה. מעבר להשפעת הסנטימנט שעשוי להביא לזינוק חד פעמי בצריכה הפרטית, בטווח קצר ההשפעה החיובית העיקרית של ההסכם היא על הריבית. בנק ישראל ציין באופן כמעט מפורש שללא אי הוודאות הביטחונית הריבית כבר הייתה יורדת בהחלטה האחרונה.
לכן, במידה ואכן המלחמה מסתיימת בבנק ישראל ישקלו כנראה להפחית את הריבית. נציין כי להערכתנו בבנק לא יבחרו כנראה להפחית את הריבית בהחלטה מחוץ למניין וזאת בעיקר כי מצב המשק בכלל ושוק העבודה בפרט אינו מצדיק זאת. באופן דומה, גם קצב הפחתות הריבית לא צפוי להאיץ באופן ניכר לעומת התחזיות.
בהסתכלות לטווח ארוך יותר עולה השאלה לגבי ההשפעות הכלכליות הריאליות של סיום המלחמה על המשק. בהיבט זה אנו נותרים כנראה מעט סקפטיים יותר מהקונצנזוס. גם אם סיום המלחמה יאפשר התאוששות מהירה יותר של המשק וחזרה למגמת הצמיחה ארוכת הטווח, מגמה זו לא צפויה להשתנות. במילים אחרות יש פה סיפור שהוא מחזורי ולא מבני.
כדי להסביר מדוע אלו הן ההערכות שלנו נשאל את השאלה הבאה: עד כמה לסביבה הביטחונית הייתה השפעה שלילית על מגמת הצמיחה של ישראל בעשורים האחרונים? התשובה לשאלה הזו היא להערכתנו שכמעט ולא הייתה כזו השפעה מלבד לזו הנובעת מתקציב הביטחון.
בשורה התחתונה, פוטנציאל הצמיחה של מדינה משתנה לעיתים נדירות מאוד ורק אם יש שינוי מבני אמיתי במשק. פוטנציאל הצמיחה של ישראל שעמד בעשורים האחרונים על כ-3.5% בשנה לא "סבל" מהמצב הביטחוני ולכן הוא לא צפוי להיות גבוה יותר בעתיד.
השינוי המבני העיקרי שיכול להתרחש אם אכן התרחיש של שיפור בסביבה הביטחונית לטווח ארוך יתממש הוא הקטנה פרמננטית של תקציב הביטחון. תקציב זה שעמד ב-2025 על 113 מיליארד שקל הוא כמובן הסעיף הגדול ביותר בתקציב המדינה וצמצום שלו יאפשר להוציא יותר כספים על סעיפים מעודדי צמיחה כמו חינוך, תחבורה ועוד.
עם זאת כדאי לזכור שכמחצית מהוצאות הביטחון הן הוצאות שכר ולכן כדי לצמצם אותן יש צורך בתהליך ארוך מאוד של שינוי במבנה הצבא הכולל רפורמות ענק. בהתאם לכך, גם למי שמעדיף להסתכל על המציאות במשקפיים הוורודים ביותר שניתן למצוא נמליץ למצוא זוג עם מספר גבוה במיוחד שכן הוא יצטרך להסתכל רחוק מאוד.
תחזית מדד וריבית: האינפלציה תישאר גבוהה עד 2026: מאז פרסום מדד אוגוסט 2025 שער הדולר הממוצע לחודש ירד ב-0.3% לעומת השער החזוי במודל. מחיר הדלק עלה בחודש אוקטובר ב-1% לרמה של 7.23 שקל לליטר. מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב-2.5% ב-12 חודשים הקרובים, תחזית זו מניחה אי שינוי בשער החליפין ובמחיר הנפט.
מדד חודש ספטמבר צפוי לרדת ב-0.3% והאינפלציה צפויה לרדת ל-2.7%. העליות והירידות העיקריות: סעיף הפירות והירקות צפוי לעלות ב-2.9%, סעיף הדיור צפוי לעלות ב-0.4%, וסעיף תחבורה ותקשורת צפוי לרדת ב-2% כאשר תת-סעיף הטיסות צפוי לרדת ב-7.8% מסיבות עונתיות. מדד חודש אוקטובר צפוי לעלות ב-0.7% והאינפלציה צפויה לעלות ל-3%, כאשר סעיף הלבשה והנעלה צפוי לעלות ב-5.1% וסעיף תחבורה ותקשורת צפוי לעלות ב-1.5%.
האינפלציה צפויה להישאר קרובה לטווח העליון של היעד עד תחילת 2026, אז יצאו השפעות העלאות המיסים מתחילת השנה מהחישוב. מנגד, הנתונים הריאליים לא מצביעים על האטה כלכלית שמחייבת התערבות של בנק ישראל.
עוד ב-
החלטת בנק ישראל מלמדת כי למרות סביבת האינפלציה, בבנק עדיין מתכוונים להתחיל בתהליך של הפחתת ריבית בשנה הקרובה ומחכים רק להתבהרות אי הוודאות בגזרה הביטחונית. בהתאם לכך, התחזית לריבית תלויה באופן כמעט בלעדי בהחלטת חמאס ובהתקדמות תוכנית 21 הנקודות של טראמפ. ככל שתוכנית זו תתקדם יתכן בהחלט שבבנק ישראל יפחיתו את הריבית בהחלטה הקרובה".
הכתבות החמות
.jpeg "מתי כספי בוכה, צילום: אלון לוין")
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
