השוק

בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית בקרוב? תחזית בית ההשקעות מיטב

על פי סקירת בית ההשקעות מיטב, נוכח ההאטה בצמיחה ובאינפלציה, בנק ישראל צריך להוריד ריבית. כלכלני מיטב: "הורדנו את התחזית צמיחה למשק בשנת 2025 ל-2.5%-2.0%. אנו מעריכים שעלה הסיכוי להורדת הריבית בספטמבר"

מערכת ice | 25/8/2025 6:20

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל (צילום פלאש 90/ אורן בן חקון, shutterstock)

על פי הסקירה השבועית של כלכלני מיטב, ברבעון השני ירד התמ"ג העסקי ב-1.6% (6.2% במונחים שנתיים). בנק ישראל כתב בהודעת הריבית שבניכוי השפעות המלחמה, הצמיחה הייתה חיובית אך נמוכה מפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק.

לא בטוח שאלמלא המלחמה הצמיחה של התמ"ג העסקי הייתה בכלל חיובית. לצורך ההשוואה, אפשר לקחת את הרבעון הראשון של 2020, שבו התפרצה הקורונה והוטל סגר מלא ב-19/3/20. למעשה, הפגיעה בפעילות נמשכה כ-12 ימים ברבעון זה, פרק זמן זהה למלחמה באיראן.

כתוצאה מהסגר, התמ"ג העסקי ירד ברבעון הראשון של 2020 ב-1.8%, מעט יותר מאשר ברבעון השני של 2025. לא רק בתחושה הפגיעה בפעילות העסקית בזמן הסגר הראשון בקורונה הייתה חמורה הרבה יותר, אלא גם לפי הסקרים המיוחדים שעשה הלמ"ס בקרב עסקים בקורונה ובזמן המלחמה באיראן.

בסקר שנערך באפריל 2020 43% מהעסקים דיווחו על פגיעה של יותר מ-50% בפדיון, לעומת 24% בעת המלחמה באיראן. בתחילת הקורונה 40% מהעובדים פשוט לא עבדו בכלל כאשר חלקם (24%) היו בחל"ת. זה לא דומה למצב שהיה ביוני 2025.

ניתן לעשות השוואה דומה, אך פחות מדויקת, גם לפגיעה בפעילות המשק ברבעון הרביעי של 2023 שבו התפרצה המלחמה בעזה. התמ"ג העסקי ירד אז ב-9.6%, מה שמגלם ירידה של כ-1.2% ב-12 ימים, פחות מאשר ברבעון השני של 2025. גם במקרה זה, הסקרים המיוחדים של הלמ"ס משקפים שהפגיעה בפעילות בתחילת המלחמה בעזה הייתה חמורה יותר מאשר במלחמה באיראן.

על פי הסקר המיוחד, ברבעון הרביעי של 2023 52% מהעסקים דיווחו על פגיעה של יותר מ-50% פדיון לעומת 24% מהעסקים בעת המלחמה באיראן. במהלך המלחמה עם איראן 34% מהעסקים דיווחו שיותר מ-80% מהעובדים ממשיכים לעבוד, לעומת 24% מהעסקים בלבד בסקר שנערך ברבעון הרביעי של 2023.

לפיכך, גם בהשוואה לרבעון הרביעי של 2023, הירידה בתמ"ג העסקי ברבעון השני של 2025 לא מסתדרת עם הסקרים שערכה הלמ"ס. ההסבר המתבקש לסתירה בין הירידה החדה בתמ"ג העסקי לבין הסקרים, הוא שבטרם פרוץ המלחמה עם איראן התמ"ג העסקי כבר היה בקיפאון או אף התכווץ. מסקנה זו מסתדרת גם עם הירידה במדד המשולב של בנק ישראל בחודשים אפריל ומאי והיחלשות בסקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס לפני "עם כלביא".

אם גם ללא המלחמה באיראן המשק לא צמח או אף התכווץ ברבעון השני, קובעי המדיניות צריכים להסיק מסקנות לגבי המדיניות הפיסקאלית והמוניטארית. תוצאות הצמיחה ברבעון השני הופכות תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ומשרד האוצר לשנת 2025 (3.3% ו-3.1%) לגבוהות מדי וכמעט לא ניתנות להשגה. לפי הנחות ריאליות, המשק יצמח השנה בשיעור של בין 2.0% ל-2.5%. בשורה התחתונה, אנו מעריכים שקצב הצמיחה במשק בשנת 2025 יעמוד על כ-2.0%-2.5%.

על פי כלכלני מיטב, בנק ישראל צריך להוריד ריבית. לכאורה, הודעת ריבית של בנק ישראל הייתה non event מבחינת התוכן וגם לא השפיעה על השווקים. עם זאת, חלו בה שינויים משמעותיים רבים, לפחות מבחינת המבנה.

סדר השיקולים להחלטה השתנה מאוד. לא ברור האם בכוונה או במקרה. כפי שניתן לראות בטבלה למטה, בהודעות הקודמות בראש סדר העדיפויות עמד המצב הכלכלי, לאחר מכן אינפלציה, שע"ח, שוק הנדל"ן ובסוף הסיכונים הגאופוליטיים ופרמיות הסיכון. בהודעה של השבוע שעבר בנק ישראל התייחס למצב הפעילות הכלכלית שלוש פעמים, אך בסה"כ אמר אותו דבר במילים שונות.

לאחר מכן, בנק ישראל התייחס פעמיים לפרמיות הסיכון/סיכונים הגיאופוליטיים. בהתייחסות לאינפלציה, שמופיעה רק במקום הרביעי בסדר השיקולים, נרשם – "קצב האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד ועמד על 3.1%, מעט מעל לגבול העליון של היעד". אותו המשפט עם אותה אינפלציה הופיע בהודעה הקודמת מתחילת יולי, רק שלא הייתה שם מילה "מעט".

שע"ח של השקל נדחק למקום האחרון בשיקולים, אפילו מתחת לשוק הדיור. שוק העבודה כלל לא מופיע מבין השיקולים העיקריים. לסיכום, זאת לא הודעת ריבית "אמריקאית" שמנסה להעביר מסר ולכל מילה בה יש משמעות מבחינת הבנק המרכזי והמשקיעים.

על פי הכלכלנים, הצמיחה במשק יורדת והאינפלציה נמצאת בתוואי ירידה די עקבי אם מנכים את השפעות הממשלה. אנחנו לא בטוחים שהסיכונים הגיאופוליטיים של ישראל ירדו, אך פרמיות הסיכון ירדו בוודאות. עובדה זו בעיקר רלוונטית להחלטות ריבית.

השקל חזק והסיכון לפיחות נמוך. לראיה, חשיפת המוסדיים למט"ח במסלולים הכלליים המשיכה לרדת גם בחודש יולי והגיעה ל-20.4% בממוצע. בשוק הדיור המכירות והמחירים יורדים. לא רק שמצבו מעלה סיכון כלכלי ופיננסי למשק, הוא גם משפיע בעקיפין על האינפלציה. הפחתת ריבית עשויה להסיט את הביקושים מהשכרה לקניית דירות ולסייע בהורדת האינפלציה.

"לדעתנו, כמו ה-FED, בנק ישראל צריך להגדיל חשיבות של שיקולי צמיחה, במיוחד לאור ירידה מסוימת בסיכון האינפלציה. נוכח העובדה שהממשלה לא ממש יכולה להפעיל מדיניות מרחיבה ואף מתכננת להוריד גירעון בשנה הבאה, המדיניות המוניטארית צריכה להיות מרחיבה יותר. אנו מעריכים שהסיכוי להורדת ריבית בספטמבר עלה", כך ציינו כלכלני מיטב.

במקביל לכך, הכלכלנים טוענים כי משקיעים זרים רוכשים פחות אג"ח אמריקאיות. לטענתם, אמירת נגיד ה-FED ביום שישי הקפיצה שוקי המניות והאג"ח, למרות שהורדת ריבית בפגישה הקרובה הייתה מתומחרת בסיכוי של 80%-90% עוד לפני הנאום.
"להערכתנו, לא פחות חשובה הייתה הכוונה של טראמפ לפטר את אחת החברות בוועדה המוניטארית. לא בטוח שזה יצליח, אך נחישות הנשיא מבשרת שכך או אחרת בעוד פחות משנה הוועדה המוניטארית תהיה אחרת במהותה", הדגישו כלכלני מיטב.

די בטוח שלרצון הנשיא תהיה תמיכה בוועדה העתידית. חלק גדול מהחברים "העצמאים" יפרשו לבד או "יופרשו". זה אומר שעל הפרק יעמדו לא רק הורדות ריבית מהירות, אלא במידת הצורך גם צעדים אחרים כדי להוריד את התשואות כמו רכישות אג"ח (QE) או אפילו מגבלה על עליית התשואות (YCC – Yield Curve Control).

עוד ב-

ריבית בנק ישראל תופחת במהלך שנת 2025? זו התחזית המפתיעה

לכתבה המלאה

יתכן שחלק מהמשקיעים יקבלו זאת בשמחה. עם זאת, השתלטות על הוועדה המוניטארית ע"י הנשיא, כאשר איש אמונו גם מתמנה למנהל הלשכה לסטטיסטיקה, עלולה להרתיע חלק מהמשקיעים, במיוחד הזרים מחשיפה לאג"ח האמריקאיות ולדולר.