המשקיעים בוול סטריט שמו את הפאניקה מחודש אפריל במראה האחורית והם מסתכלים קדימה. המדדים שברו שיאים חדשים ונראה שהשורים חזרו לשלוט בשוק, אבל עם העליות מגיעות גם האזהרות, האנליסטים שאומרים לכם "רגע, אולי תעצרו לנשום".

האזהרות האלה מגיעות בכל שוק שורי. הן היו כאן גם לפני סערת המכסים של חודש אפריל. הן כמובן מבוססות - ברמה הטכנית ניתן לראות שהמכפיל העתידי של מדד ה-S&P 500 - כלומר המחיר חלקי הרווחים החזויים - גבוה. הוא עומד על כ-22 בעוד הממוצע ההיסטורי הוא כ-17. לפי ההגדרה היבשה זה אכן אומר שהשוק יקר, אבל זה לא אומר שהוא אמור לרדת.

מניה ספציפית או אפילו מדד שלם יכולים להיות "יקרים" למשך תקופה ארוכה ולהמשיך לעלות. מכפיל גבוה הוא לרוב תוצאה של ציפיות גבוהות מצד המשקיעים לצמיחה בהמשך, כלומר שהרווחים יעלו וכך המכפיל יירד. דוגמא טובה למניה במכפיל עתידי אסטרונומי שרק ממשיכה לעלות היא פלנטיר - החברה שבונה תוכנה מבוססת בינה מלאכותית שעוזרת לממשלות ולצבאות לנהל את המערכות שלהן. המניה זינקה בשנה האחרונה פי 6 ונסחרת לפי שווי של 374.75 מיליארד דולר - שווי המשקף מכפיל רווח עתידי של כ-214.

האם זה אומר שמניית פלנטיר יקרה? כן, מאוד. האם זה אומר שהמניה תרד? לא בהכרח. אותו דבר אפשר לומר על ה-S&P 500.

ועדיין, אנליסטים בכירים בישראל ובוול סטריט מזהירים שהשוק יקר מדי, וכן צריך להתייחס אליהם. אלכס זבז'ינסקי למשל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, כותב: "האנליסטים מאוד אופטימיים להמשך. בשנת 2026 הרווח למניה צפוי לגדול בכ-13% לעומת התחזית לגידול של כ-8% בשנת 2025 וזאת לעומת ממוצע של 6.2% ב-20 השנים האחרונות. העלייה הצפויה ברווח מניחה שינוי המגמה בכלכלה. בסוף, כפי שההיסטוריה מלמדת, הכלכלה תמיד מנצחת. אילו מגמת ההיחלשות לא תתהפך, השווקים  יצטרכו להתיישר".

זבז'ינסקי הוא מהפסימיים בשוק. גם בבנק ההשקעות RBC פסימיים ומציבים ל-S&P 500 מחיר יעד של 6,250 נקודות, נמוך ב-2% מהמחיר הנוכחי. מהצד השני יש למשל את הבנק האמריקאי ג'יי פי מורגן, שהציב מחיר יעד של 6,900 נקודות למדד, אפסייד של 8% למחיר הנוכחי.

האופטימיים בשוק מדברים על הצמיחה ברווחי החברות, בעיקר חברות הטכנולוגיה בזכות ה-AI. הפסימיים מדברים על אי הוודאות בזירת המאקרו, בעיקר בגלל מדיניות המכסים של טראמפ. הטיעונים של שני הצדדים הגיוניים וראויים, אבל איך לדעת למי להקשיב?

בעולם ההשקעות, חשוב להבין את ההבדל המהותי בין שני סוגי אנליסטים: אנליסטים מסוג Sell Side ואנליסטים מסוג Buy Side. אנליסטים מהצד המוכר (Sell Side) עובדים בבתי השקעות, בנקי השקעות ובתי ברוקראז', ותפקידם העיקרי הוא לכתוב סקירות ודוחות על חברות, במטרה לעודד פעילות מסחר ולמשוך אליהם לקוחות. הם מפרסמים תחזיות מחיר והמלצות קנייה או מכירה שמופצות לציבור או ללקוחות של בית ההשקעות. במובן מסוים הם "מוכרים לכם" את התזות שלהם, מחזקים את המותג של הגוף בו הם עובדים, ומעודדים לקוחות לבצע עסקאות שיניבו עמלות עבורם.

מנגד, אנליסטים מסוג Buy Side פועלים בגופי השקעות שמנהלים כסף בפועל - הכסף שלכם. קרנות גידור, קרנות נאמנות, קרנות פנסיה וגופים מוסדיים. הם לא מפרסמים תחזיות לציבור, אלא מבצעים ניתוחים פנימיים שמטרתם להוביל להשאת תשואה עבור החוסכים והמשקיעים שלהם. המהלכים שלהם לרוב דיסקרטיים, ולא תמיד נוכל לדעת מה הם באמת חושבים או עושים. כשהם קונים או מוכרים הם לא מחפשים להשפיע על דעת הציבור אלא להרוויח בשקט.

הפער הזה בין שני סוגי האנליסטים חשוב להבנה - המלצה של אנליסט Sell Side עשויה להיות מושפעת משיקולים כמו תדמית, קשרים עסקיים עם החברה המסוקרת או צורך לבלוט בשוק. לכן, גם כשהתחזית נשמעת אופטימית במיוחד, חשוב להתייחס אליה בזהירות, לבדוק את הנתונים מאחוריה ולזכור שמאחורי הקלעים, מי שבאמת שולט בכסף לא בהכרח מספר מה הוא עושה.

עוד ב-

ג'יי פי מורגן ממליצה לכם להשקיע באפיקים הבאים

לכתבה המלאה

ולגבי ה-S&P 500 - הדעות ממשיכות להיות חלוקות, לפחות בצד ה-Sell Side של האנליסטים. בינתיים, המדדים ממשיכים לעלות, מה שיכול להעיד שב-Buy Side עדיין שומרים על אופטימיות, אך התמונה יכולה להשתנות במהרה.