הכהונה של דינה בן טל גננסיה כמנכ"לית אל על הייתה הצלחה מסחררת. בתוך תקופה מאתגרת שכללה את היציאה ממשבר הקורונה ואת תקופת המלחמה, תחתיה המניה של חברת התעופה זינקה ב-375%, כמעט פי 5 בתקופה של 3 שנים לשווי של 6.48 מיליארד שקל.

זו הייתה תקופה לא פשוטה - קצב ייצור המטוסים בעולם עדיין לא התאושש במלואו מאז משבר הקורונה, והמחסור במטוסים עדיין חמור. לצד זאת תוסיפו קרוב לשנתיים של מלחמה, בחלק מהזמן השמיים היו סגורים לגמרי ובשאר הזמן אל על הייתה בין היחידות שעבדה כאן. היא פעלה להחזיר את הישראלים שנתקעו בחו"ל כשבמקביל היא הגדילה את פעילות המטענים, והיא למעשה הייתה השער האווירי היחיד של מדינת ישראל.

אלא שבו בזמן גם הביקורת נגד אל על גברה, והיא הייתה מוצדקת. אל על העלתה מחירים, זאת עובדה, אבל זה גם הטבע של חברות עסקיות ואנחנו לפעמים שוכחים שאל על היא חברה עסקית, ובתור מנכ"לית של חברה כזו, דינה בן טל גננסיה עשתה בדיוק את מה שמצופה ממנה והיא עשתה את זה מעולה - הגדילה רווחים והעלתה את המניה.

כניסה בתקופה מאתגרת
בן טל גננסיה נכנסה לתפקיד כאמור בשנת 2022, (אחרי עוד 15 שנים בחברה בתפקידים שונים) ביציאה ממשבר הקורונה שהביא לשיבושים חמורים בשרשראות האספקה של תעשיית המטוסים. הגידול בביקוש לטיסות ממשיך בקצב גבוה, אבל קצב ייצור המטוסים לא מדביק את הפער.

 

ב-2024 למשל נמסרו רק 1,250 מטוסים בסך הכל בעולם, ירידה של 30% לעומת 2023. התוצאה היא גם עלויות גבוהות יותר לרכישת מטוסים אבל בעיקר זמני אספקה ארוכים הרבה יותר שיכולים להגיע גם למספר שנים.

כך קיבלה בן טל גננסיה את אל על. עם צי של כ-41 מטוסים וביקוש לטיסות שהולך וגובר. אל על גססה בתקופת הקורונה, היא רשמה הפסדים ב-2020-2021 על רקע המגפה, ואחרי שדינה נכנסה החברה לפחות הצליחה לרשום רווח של כ-109 מיליון דולר.

2023 - מלחמה והמראה
ב-2023 נמשכה ההתאוששות. מספר הטיסות עלה בהדרגה ודווקא המלחמה שאיימה לשבש את פעילות המשק כולו הייתה אולי הדבר הכי טוב שקרה לאל על. השמיים נסגרו והיא נשארה כמעט לבד בנתב"ג. הרווח באותה שנה נשאר יציב ועמד על 117 מיליון דולר.

בן טל גננסיה ניווטה את החברה היטב. למרות שגם לאל על היה אסור לטוס לפרקי זמן קצרים היא הייתה החברה היחידה שיכלה והסכימה לטוס להחזיר ישראלים ומילואימניקים שנתקעו בחו"ל. לצד זאת היא גם הגבירה את פעילות המטענים - גם במטוסי נוסעים שהוסבו למטרה - ובכך השיגה אפיק הכנסה נוסף.

ולזה תוסיפו מהלך שקט אבל משמעותי מאוד עבור החברה - רבים מהנוסעים שטיסותיהם בוטלו בגלל המלחמה הסכימו להמיר אותן לשוברים. המשמעות היא שאל על שמרה לעצמה כרית גדולה של מזומנים שאחרת הייתה צריכה להחזיר לנוסעים, ובלעדיה קשה לדעת איך הייתה מסתדרת.

2024 כבר המחישה כמה המלחמה עשתה טוב לאל על - הרווח זינק כמעט פי 5 ל-545 מיליון דולר וההכנסות זינקו ב-36% ל-3.4 מיליארד דולר. 

מי המרוויח הגדול הגדול מהזינוק של אל על?

ב-2020 הרב של איש העסקים קני רוזנברג אמר לו לרכוש את השליטה באל על. זאת הייתה עסקה מסוכנת, אל על הייתה חברה הפסדית בעיצומו של משבר וקשה היה לראות איך היא יוצאת ממנו, אבל קני רכש את השליטה יחד עם בנו אלי ובסך הכל הם השקיעו בחברה כ-800 מיליון שקל והם מחזיקים היום כ-45.8% מהחברה.

ההחזקה הזו שווה היום קרוב ל-2.9 מיליארד שקל. פי 3.5 ב-5 שנים. משפחת רוזנברג לקחה כאן סיכון, חברות תעופה הן גם ככה השקעה תנודתית, המשקיע המפורסם וורן באפט אפילו הצהיר מספר פעמים שזה העסק הכי גרוע ולא יציב ושכדאי להתרחק ממנו, אבל הסיכון שלהם השתלם ובגדול.

הביקורת הציבורית - ולמה אל על חגגה על חשבונכם
לאורך התקופה גברה הביקורת נגד אל על והיא הייתה מוצדקת. זה לא נעים לראות שהחברה מעלה מחירים בחלק מהקווים בשיעורים שמגיעים גם ל-50% וטיסות לניו יורק שבשיא הגיעו גם ל-1,900 דולר, וזה אם בכלל הצלחתם לתפוס טיסה.

העניין עם אל על שהתדמית שלה היא לא של חברה עסקית לגמרי. זה גם בגלל שהיא דואגת למתג את עצמה כחברה לאומית של ישראל - מה שפעם היה נכון - אבל גם בגלל שרק לפני רגע, במשבר הקורונה, היא הלכה למדינה וקיבלה הלוואות לסיוע.

למה שחברה עסקית תקבל סיוע מהמדינה? יש לה בעלים, שהם יפסידו כשהחברה מפסידה וירוויחו כשהיא מרוויחה, למה זה הוגן שאל על תקבל חבל הצלה מהמדינה? אבל במציאות זה לא כל כך פשוט, כפי שראינו במלחמה אל על באמת הייתה החברה היחידה שהסכימה והייתה מסוגלת להחזיר ולהוציא ישראלים מהארץ. ישראל צריכה את אל על, אבל המצב הזה יוצר מבנה בעייתי.

אל על אומנם כבר החזירה את כל ההלוואות שלה מתקופת הקורונה למדינה, אבל הציבור עדיין נותר פגוע אחרי שהוא ראה את המחירים מטפסים. העניין הוא שלמרות הביקורת והכעס - הציבור המשיך לקנות כרטיסים. גם במחירים הגבוהים, לא היה אפשר להשיג טיסות ליעדים באירופה ובארה"ב בטווח של חצי שנה קדימה ויותר. אל על צפויה גם לחזור בקרוב לחלק דיבידנד, מה שהיה אסור לה במסגרת ההסכם עם המדינה, ואם זה לא מספיק היא גם נכנסה לפרק זמן קצר למרוץ הרכישה של ישראכרט - זו כבר הייתה כמעט השתנה מהמקפצה, כשהכסף שהיה משמש לעסקה הזו כמעט כולו הגיע בזכות העלאות המחירים בתקופת המלחמה.

לכן במובן הזה הרווחים של קני רוזנברג ושל בעלי המניות הם על חשבונכם - הצרכנים שבוכים אבל ממשיכים לקנות.

מה יהיה הלאה?
בן טל גננסיה פורשת בשיא. המניה הגיעה לשיא בחודש שעבר (ומאז מעט נחלשה) ולחברה יש מזומנים רבים בקופה בסך של כ-1.7 מיליארד דולר שיעזרו לה בהמשך. התחרות אומנם צפויה לגבור כעת כשההערכות מדברות על רגיעה אמיתית בזירה הביטחונית שתחזיר את החברות הזרות.

עוד ב-

אל על ו-8 חברות תעופה מסתבכות: נוסעים תובעים 825 מיליון שקל

לכתבה המלאה

זה יכול לפגוע באל על, וכשמסתכלים על המניה רואים שהיא גם יחסית יקרה ונסחרת בכ-2.6-2.7 על ההון בעוד חברות תעופה אחרות בעולם נסחרות באזור של 1 על ההון. ייתכן והתקופה הקרובה תהיה מאתגרת יותר אבל אל על ממוצבת טוב להתמודד על התחרות שתיכנס. בן טל גננסיה בינתיים פורשת בשיא ותמשיך לאתגר הבא.