השוק

רגע האמת מגיע: האם בנק ישראל יוריד סוף סוף את הריבית?

לידר שוקי הון פרסמו את הסקירה השבועית ממנה עולה הסיכוי להורדת הריבית, הצפי לגובה הגירעון והאם יהיה שינוי לטובה בשיעור האינפלציה?

מערכת ice | 30/6/2025 6:40

לידר שוקי הון פרסמו את הסקירה השבועית לשבוע הקרוב, בה הם מנתחים מה הסיכוי להורדת הריבית בשבוע הבא, מה הצפי לגובה הגירעון והתחזית המעודדת לגבי האינפלציה.

צפוי גירעון של 5.6% השנה

בלידר עדכנו את תחזית המאקרו, כולל האינפלציה בעקבות המלחמה והשגת הפסקת האש. בכל הקשור לצמיחה, בטווח הקצר צפויה השפעה ממתנת על רבעון ב׳ אך האצה ברבעון ג׳. טכנית, הצמיחה קדימה צפויה להיות גבוהה יותר בשל גידול בהשקעות (שיקום וכו') למרות שקיים מחסור בכוח אדם בענף הבינוי. כידוע, בחישוב התוצר, לא מתחשבים בהרס, אבל כן סופרים את ההשקעות בעקבות ההרס. בנוסף הצריכה הביטחונית תעלה . תחזית צמיחה נכון לעכשיו: 3.3% השנה, 3.8% ב-2026.

האבטלה צפויה להישאר נמוכה סביב 3%, וצפוי עודף ביקוש לעובדים בענף הבינוי. תיתכן ירידה מסוימת בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה (פורשים בעקבות הנזק הפיזי והנפשי ונתמכים על ידי המדינה, מעט דומה לתופעה אחרי אוקטובר 23).

לגבי תקציב המדינה, בלידר מעריכים גירעון של 5.6% תוצר השנה במקום 4.7% (תוספת של כ- 20 מיליארד שקלים). חשוב לזכור שעד פרוץ המלחמה היו עודפי הכנסות של 21.4 מיליארד שקלים לעומת ההנחה בבסיס התקציב. בנוסף, קרן הפיצוי לנזקי רכוש צפויה להוציא כ- 7-8 מיליארד שקלים אבל מדובר בהוצאה חוץ תקציבית. הקרן נמצאת ביתרת זכות של 9.4 מיליארד שקלים. העובדה כי החשב הכללי במשרד האוצר הודיע על תוכנית הגיוס לחודש יולי אשר דומה בהיקפה לתוכנית של חודש יוני (הנפקות של 2.75 מיליארד שקלים בממוצע לשבוע) מחזקת את ההערכה שהאוצר לא צופה חריגה משמעותית בגירעון.

השלכות המלחמה הינן דיפלציוניות נטו

הייסוף החד בשקל (של 5.2% מתחילת המלחמה, 2.4% מתחילת החודש, מול סל המטבעות) צפוי למתן את האינפלציה, גם בהנחה שמרנית של 10% תמסורת. במבט קדימה יתכן גם שיפור בדירוג של ישראל על רקע ירידה בפרמיית הסיכון הגיאופוליטי, מה שיתמוך בשקל חזק במבט קדימה. בנוסף, ייצור תעשיית ההיי טק עלה ב-11% בפברואר-אפריל בקצב שנתי (מה שצפוי לתמוך בייצוא). אומנם הנחנו יציבות בשקל אך הנטייה הינה להמשך התחזקות.

מחירי הנפט בעולם חזרו לרדת לכיוון 68 דולר לחבית. כעת צפויה עלייה מתונה (אם בכלל) במחירי הדלקים בתחילת יולי, גם בעקבות הייסוף בשקל. אך מנגד, מחסור בדיור ילחץ על מחירי השכירות כלפי מעלה, בעיקר דירות עם ממ״ד. העלינו את תחזית עליית מחירי הדיור במדד (הסעיף הראשי) ל- 4% מ- 3% שנה קדימה, וגם את סעיף שיפוצים ותחזוקה בבית.

לגבי מחירי הטיסות, אירוע המלחמה צפוי להגביר את הביקוש לטיסות בטווח הקצר כאשר ההיצע צפוי לגדול רק בהדרגה. אומנם חברות התעופה הישראליות הצהירו על מחירים יציבים ליעדים מסוימים. הנחנו עלייה של 9% במחירי הטיסות ביולי, 12% באוגוסט, ועלייה של 6% שנה קדימה. כמו כן, בלידר הורידו את תחזית האינפלציה שנה קדימה ל-2.1% מ-2.2%.

ירידה בפרמיית הסיכון (ה- CDS ל- 5 שנים ירד ב-5% נוספים ביום שישי) וייסוף חד בשקל תומכים בהורדת ריבית בקרוב, אפילו בשבוע הבא (60% סיכוי). יחד עם זאת, בנק ישראל יכול לעכב זאת בנימוקים כגון שוק העבודה ההדוק, הרחבה פיסקאלית והמשך המלחמה בעזה. נרחיב בסקירה של השבוע הבא.

יציבות בקצב הגיוס מקרינה אמינות

בחודש יולי האוצר ינפיק 11 מיליארד שקלים וישמור על קצב גיוס שבועי יציב של 2.75 מיליארד שקלים בממוצע. האוצר נוטה להשתמש בכלי של מכרזי החלף (כ- 9 מיליארד שקלים בחודשיים האחרונים) בתור כלי למימון הגירעון נטו על ידי צמצום פדיון הקרן השנה. כהרגלנו, בנינו את תחזית מימון הגירעון לשנת ,2025 ותחזית הגיוס במחצית השנייה של שנה:

ההנחות הן שמימון מחו"ל נטו יגיע ל- 27 מיליארד שקלים נטו. האוצר לא צפוי לבצע גיוס ציבורי נוסף השנה, אך צפוי מעט יותר גיוס מאפיק הבונדס (אג"ח לא סחיר).

כמו כן, בתקציב מופיעות הכנסות נטו ממכירת קרקעות של 6 מיליארד שקלים הנחנו מעט יותר על רקע מכירות משמעותיות בפרויקט שדה דוב.

שימוש בפיקדון (עודפי גיוס משנים קודמות). בשנת 2024 האוצר גייס 34 מיליארד שקלים מעבר לצרכי מימון הגירעון. הנחנו שכ- 8 מיליארד מזה ינוצלו למימון הגירעון השנה. מימון בשוק המקומי נטו של 75 מיליארד שקלים או 178 מיליארד שקלים ברוטו. בלידר הניחו שהמשך שימוש בכלי זה אשר מגדיל את הצורך בגיוס סחיר על ידי הקטנת פדיון הקרן.

צפוי גיוס סחיר של 59 מיליארד שקלים במחצית השנייה של השנה כ-22 שבועות של הנפקות, או כ- 2.7 מיליארד שקלים לשבוע בממוצע. שמירה על קצב גיוס יציב מחזקת את האמינות הפיסקאלית.

ארה"ב: התמתנות עם לחצי מחירים

מדדי מנהלי הרכש מצביעים על התמתנות (ירידה ל- 52.8 ביוני מ- 53.0 במדד PMI המשולב) עם המשך עלייה ברכיבי המחירים, גם בתעשייה וגם בענפי השירותים. יחד עם זאת, המשק ממשיך להתרחב על רקע הזמנות בשוק המקומי, לעומת חולשה ביצוא ובהזמנות מחו"ל.

מדד האמון הצרכני (Board Conference) ירד ב- 5.4 נקודות ביוני, כאשר גם רכיב המצב השוטף וגם הציפיות קדימה ירדו. משקי הבית חוששים מהשפעת מדיניות המכסים. רכיבי הציפיות לתעסוקה, ההכנסה, ותנאים פיננסיים נחלשו. יחד עם זאת, ציפיות האינפלציה ירדו ל-6% (שנה קדימה) מ- 6.4% במאי ו- 7.0% באפריל.

מספר דורשי העבודה המתמשכים ממשיך לזחול כלפי מעלה ל- 1.97 מיליון מ- 1.94 מיליון. מחירי בתים Shiller-Case מצביע על חולשה עם ירידה של 0.3% באפריל והתמתנות ל-3.4% שנה אחורה מ-4.1%. מספר הבתים החדשים ירד ב-14% בחודש מאי, בתים יד שנייה עלו ב- .0.8%. אומדן הצמיחה ברבעון א' ירד ל-0.5%- מ-0.2%- עם התמתנות בצריכה.

במאי, ההכנסה הפנויה ירדה ב- 0.4% (צפי ל-0.3%+) הצריכה הפרטית ירדה ב- 0.1% (צפי ל-0.2%+). אינפלציית הליבה PCE עלתה ב- 0.2% (הצפי היה ל- 0.1%) והאיצה ל- 2.7% מ-2.5% מקורי. מדובר במדד חשוב במיוחד עבור הפד וכעת האינפלציה מתרחקת מהיעד של .2%. בחזית מלחמת הסחר, שר המסחר בארה"ב טוען שסין קרובה לחתום על
הסכם סחר ו- 10 מדינות אחרות בדרך להשגת הסכמים.

שר האוצר הודיע שהוא מתנגד לתוספת מס רווח הון על נכסים של זרים בארה"ב. טראמפ אמר שאין חובה להחזיר את המכסים ההדדיים ב-9.7 (סיום תקופת ההפוגה של 90 יום). המשא ומתן עם קנדה הופסק לאחר שקנדה הטילה 3% מס על שירותים דיגיטליים מחו"ל (ארה"ב). מכלול הנתונים מצביעים על התמתנות בפעילות (ובצריכה) מלווה אינפלציה דביקה. בסביבה זו (ללא הרעה של ממש בתעסוקה) הפד יתקשה להוריד ריבית. אנו צופים הורדת ריבית אחת השנה על ידי הפד.

הרחבה פיסקאלית גלובלית עלולה להעיב על התשואות

באירופה, מדד מנהלי הרכש המשולב נותר יציב על 50.2 עם שיפור קל בענפי השירותים והתמתנות בתעשייה. עדיין מדד ה-PMI מצביע על התרחבות מתונה (מעל רף ה- 50) זה שישה חודשים, בפרט בתעשייה (51.0 ביוני). מדינות NATO החליטו להעלות את ההוצאה הביטחונית ל- 5% תוצר (מיעד של 2% עד 2035. מדובר בחדשות חיוביות עבור התעשייה האירופית. מצד שני, גידול בגירעונות (קשה לראות קיצוצים בשירותים הציבוריים) דבר זה מהווה גורם תומך עליית תשואות באירופה. מעלייה בגיוס אג"ח האירופאי גם צפויה ללחוץ על התשואות בארה"ב כלפי מעלה.

בניגוד לארה"ב, רכיבי המחירים בתעשייה במדד מנהלי הרכש (מחירי התשומות והתפוקות) מצביעים על התמתנות. מגמה זאת מחזקת את הטענה שלנו שמלחמת הסחר הינה דיפלציונית עבור מדינות מלבד ארה"ב.

עוד ב-

מחקר חדש חושף: מה קרה לפנסיה שלכם בתוך יותר מעשור?

לכתבה המלאה

רווחי הפירמות בסין ירדו ב- 9.1% בחודש מאי (שנה אחורה). יצרני רכבים דיווחו על ירידה חדה של .11.9% מלחמת הסחר פוגעת ברווחיות כאשר היצוא הסיני לארה"ב קרס (ירידה של 34% שנה אחורה) והגידול ביצוא לאירופה (12%) מפצה רק באופן חלקי, תוך כדי לחץ להורדת מחירים. גם ישראל צפויה ליהנות מלחץ לירידת מחירי היבוא מסין.