השוק
מיטב: טראמפ הכניס מלא "עיזים", איך השווקים מגיבים כשהוא מוציא אותן?
אלכס ז'בז'ינסקי ממיטב בית השקעות בסקירה השבועית: למרות העלייה בסיכונים הביטחוניים והפוליטיים בישראל, השווקים הפיננסיים המקומיים די התנתקו מהם וממשיכים להציג ביצועי יתר במניות ובמטבע. האם זה יימשך?
אלכס ז'בז'ינסקי ממיטב בית השקעות פרסם את הסקירה השבועית בו סקר את ביצועי יתר במניות בשווקים הפיננסיים בישראל; עד כמה ההסכם בין ארה"ב לבריטניה בעצם מוכיח כי המדיניות הכלכלית עדיין בכיוון מרסן מאוד; ולמרות הירידה בריביות הבנקים המרכזיים ובציפיות לריבית, התשואות הארוכות במדינות העיקריות שומרות על יציבות.
ישראל
השווקים התנתקו מהמציאות הביטחונית-פוליטית
למרות ההחרפה הצפויה של המלחמה בעזה שתוביל לגידול משמעותי בהוצאות הביטחון, למרות הירי על ישראל ששוב הכניס אותה לבידוד חלקי, שוק המניות המקומי ממשיך להיות בין הטובים בעולם מתחילת השנה והצטיין במיוחד בשבוע האחרון.
למרות ההחרפה הצפויה של המלחמה בעזה שתוביל לגידול משמעותי בהוצאות הביטחון, למרות הירי על ישראל ששוב הכניס אותה לבידוד חלקי, שוק המניות המקומי ממשיך להיות בין הטובים בעולם מתחילת השנה והצטיין במיוחד בשבוע האחרון.
השקל מתקרב לרמות הנמוכות שלו מתחילת השנה מול הדולר והתחזק משמעותית מול האירו וסל המטבעות. בשבוע שעבר, שלא הביא בשורות חיוביות במיוחד לגבי ישראל, השקל היה כמעט המטבע החזק בעולם.
התפתחויות אלה מראות שרגישות השווקים הפיננסיים בישראל להתרחשויות בזירה הביטחונית-פוליטית נחלשה. יש בהתנהגות זו גם ביטוי לסיכון היחסי של ישראל על רקע העלייה ברמת הסיכון בעולם.
השפעת מלחמת הסחר והמלחמה בעזה לא מורגשת בינתיים בסקרים
לא רק בשווקים הפיננסיים פחות מורגשת השפעת הסיכונים המקומיים. סקר הערכות עסקים של הלמ"ס מראה שבינתיים מלחמת הסחר ועלייה במתח הביטחוני בישראל לא השפיעו משמעותית על פעילות המגזר העסקי או על הציפיות שלו. בכל הענפים (למעט מלונאות) נמשכת התרחבות בפעילות. עם זאת, נרשמה עלייה מסוימת בחלק מהמגבלות על הפעילות. לדוגמה, בענפי הבינוי והמסחר עלתה חומרת המגבלה של נגישות לאשראי.
לא רק בשווקים הפיננסיים פחות מורגשת השפעת הסיכונים המקומיים. סקר הערכות עסקים של הלמ"ס מראה שבינתיים מלחמת הסחר ועלייה במתח הביטחוני בישראל לא השפיעו משמעותית על פעילות המגזר העסקי או על הציפיות שלו. בכל הענפים (למעט מלונאות) נמשכת התרחבות בפעילות. עם זאת, נרשמה עלייה מסוימת בחלק מהמגבלות על הפעילות. לדוגמה, בענפי הבינוי והמסחר עלתה חומרת המגבלה של נגישות לאשראי.
שיעור החברות בענפי השירותים שצופות לעליות מחירים נמצא ברמות שיא של העשור. נראה השבוע בפרסום מדד המחירים לחודש אפריל האם ממצאי הסקר יבואו לידי ביטוי במחירי השירותים.
נתוני יצוא שירותי ההיי טק מציגים שיפור בחודשים האחרונים. מסר חיובי לגבי הפעילות בענף זה התקבל מהדיווח של Startup Nation Central לפיו חל גידול בהשקעות בחברות סטארט אפ הישראליות בחודשים האחרונים.
הצריכה הפרטית במשק ממשיכה להיות חזקה, במיוחד של השירותים
קיימת סתירה לכאורה בין נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי (ריאליות) שגדלו ברבעון הראשון בשיעור שנתי של 6.3% לעומת הרבעון הקודם לבין נתוני הפדיון ברשתות השיווק (ריאלי) שירד בשיעור שנתי של 4.4%. הפער הגדול נובע ככל הנראה מהעובדה שהצרכנים הגדילו מאוד את ההוצאות על שירותים שונים על חשבון צריכת מוצרים שנמכרים ברשתות השיווק.
קיימת סתירה לכאורה בין נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי (ריאליות) שגדלו ברבעון הראשון בשיעור שנתי של 6.3% לעומת הרבעון הקודם לבין נתוני הפדיון ברשתות השיווק (ריאלי) שירד בשיעור שנתי של 4.4%. הפער הגדול נובע ככל הנראה מהעובדה שהצרכנים הגדילו מאוד את ההוצאות על שירותים שונים על חשבון צריכת מוצרים שנמכרים ברשתות השיווק.
ברבעון הראשון חלה עלייה של 5.9% בהוצאות בכרטיסי אשראי על השירותים (כ26% במונחים שנתיים), כאשר רכישות מוצרי תעשייה עלו רק ב-1.3% ורכישות מוצרי מזון ירדו ב-0.5%. במיוחד עלו ההוצאות על טיסות, תיירות ואירוח בשיעור של 22.6%. נציין, שלפי נתוני שב"א, בחודש אפריל המשיך גידול בצריכה כאשר רכישות הישראליים בכרטיסי אשראי הגיעו לשיא של כל הזמנים תוך גידול משמעותי לעומת חודש אפריל אשתקד.
הביקוש החזק לשירותים יכול להסביר מדוע שיעור שיא של חברות בענפי השירותים מדווחות על ציפיות לעליות מחירים בסקר העסקים שציינו קודם
ירידה חדה בתשומות העבודה במגזר העסקי
נתוני החשבונאות הלאומית מראים איך בתקופת המלחמה השתנה באופן חד היחס בין מספר המועסקים, שעות העבודה והשכר בין מגזר השירותים הציבוריים לבין המגזר העסקי בצורה שלא הייתה מוכרת בעבר. לפי נתוני החשבונאות הלאומית, מתחילת המלחמה ועד סוף 2024 נרשמה ירידה של כ-100 אלף מועסקים ישראליים במגזר העסקי, כאשר מספר המועסקים בשירותים ציבוריים גדל בכ-180 אלף.
נתוני החשבונאות הלאומית מראים איך בתקופת המלחמה השתנה באופן חד היחס בין מספר המועסקים, שעות העבודה והשכר בין מגזר השירותים הציבוריים לבין המגזר העסקי בצורה שלא הייתה מוכרת בעבר. לפי נתוני החשבונאות הלאומית, מתחילת המלחמה ועד סוף 2024 נרשמה ירידה של כ-100 אלף מועסקים ישראליים במגזר העסקי, כאשר מספר המועסקים בשירותים ציבוריים גדל בכ-180 אלף.
משקל המועסקים במגזר העסקי מסך המועסקים הישראליים במשק ירד מתחילת המלחמה בכ-3% על חשבון העלייה החדה במשקל המועסקים בשירותים ציבוריים. משקל שעות עבודה במגזר העסקי מסך שעות עבודה במשק ירד בהתאם.
כתוצאה מזה, סך התמורה ששולמה לעבודת שכירים בשירותים הציבוריים זינקה מתחילת המלחמה בכ-30% לעומת גידול אפסי במגזר עסקי כאשר סך התמורה גדלה בקצב יציב. אנחנו מעריכים שהפער בין נתונים אלה לבין הנתונים החודשיים לגבי השכר והמשרות שמפרסמת הלמ"ס נובע מכך שבנתוני חשבונאות לאומית השכר של משרתי מילואים משויך לשכר בשירותים ציבוריים.
הירידה כל כך גדולה במספר העובדים ובשעות העבודה במגזר העסקי מבלי ירידה בקצב הגידול בתמורה הכוללת לשכירים אמורה להוביל ללחצים לעליית שכר במגזר העסקי ולעליה באינפלציה.
עולם
מוציאים "עזים"
השווקים מתנהגים כמו "העני" באגדה על "העני והעז". טראמפ הכניס מלא "עיזים" ועכשיו כשהוא מוציא עז או אפילו רבע עז המשקיעים מרגישים הקלה גדולה ומגיבים חיובית, למרות שבפועל המצב לא משתנה מדי. כדי להבין עד כמה ההודעות על הסכמים הם חסרי תוכן ממשי כדאי להתעכב על פרטי ההסכם עם בריטניה שלמעשה לא שינו כמעט כלום.
השווקים מתנהגים כמו "העני" באגדה על "העני והעז". טראמפ הכניס מלא "עיזים" ועכשיו כשהוא מוציא עז או אפילו רבע עז המשקיעים מרגישים הקלה גדולה ומגיבים חיובית, למרות שבפועל המצב לא משתנה מדי. כדי להבין עד כמה ההודעות על הסכמים הם חסרי תוכן ממשי כדאי להתעכב על פרטי ההסכם עם בריטניה שלמעשה לא שינו כמעט כלום.
הרי ארה"ב הטילה על בריטניה, שיש לה איתה עודף סחר, במקור ב-Liberation day מכס של 10% על כל היבוא לארה"ב מלבד רכבים, פלדה ואלומיניום, עליהם הוטל מכס של 25%. בהסכם הדליל שפורסם בשבוע שעבר המס על 100 אלף הרכבים הראשונים שבריטניה תייצא לארה"ב המס ירד ל-10%. אין בינתיים הורדת מכס דומה על יצוא פלדה ואלומיניום. על כל יתר היצוא הבריטי המכס נותר 10%. מה קיבלה ארה"ב בתמורה? פטור ממכס על יצוא לבריטניה על בשר בקר ואתנול.
התוצאה האמיתית של ההסכמות זאת ההבנה שאף מדינה לא תקבל פטור מהמכסים. המסקנה השנייה שההסכמות עם יתר המדינות יהיו קשות יותר אם בשביל הבנות כל כך מזעריות עם בריטניה נדרש מו"מ של יותר מחודש.
בקרוב יוציאו עוד "עזים" וכנראה שגם המכסים על סין לא יישארו ברמות הנוכחיות. אף על פי הבשורות שמתקבלות בברכה ע"י השווקים, הכלכלה עדיין בתוואי לספוג תוצאות מדיניות מרסנת ביותר על הפעילות הכלכלית שתפגע ברווחיות החברות.
"הוצאת עזים" הייתה גם בעונת הדו"חות שעומדת להסתיים. בתחילתה היו חששות כבדים שכבר בשלב זה מלחמת הסחר תשפיע על התוצאות. בינתיים, היא אולי אף השפיעה לטובה, כאשר חלק מהחברות נהנו מהגברת ביקושים לקראת המכסים.
בסך הכל עונת הדו"חות נתפסה כחיובית ביחס לציפיות השליליות, למרות שלא מעט חברות הציגו דוחות פושרים. חלקן שיקפו פסימיות ביחס לעתיד שנעטפה במילה "אי וודאות כלכלית" שגרמה לחברות לא להציג תחזיות. מדי שבוע האנליסטים הורידו את התחזיות לרווח למניה לרבעונים הבאים.
דווקא תחום השירותים נחלש במדינות רבות
באופן מעט מפתיע דווקא מדדי מנהלי הרכש במגזר השירותים במדינות שונות, תחום שאמור להיות מושפע פחות ממלחמת הסחר, הפתיעו לרעה בחודשים האחרונים ובאפריל מדד מנהלי הרכש העולמי במגזר השירותים ירד לרמה הנמוכה מאז 2023.
באופן מעט מפתיע דווקא מדדי מנהלי הרכש במגזר השירותים במדינות שונות, תחום שאמור להיות מושפע פחות ממלחמת הסחר, הפתיעו לרעה בחודשים האחרונים ובאפריל מדד מנהלי הרכש העולמי במגזר השירותים ירד לרמה הנמוכה מאז 2023.
בארה"ב מדד PMI בתחום השירותים היה נמוך מהתחזיות ונמצא רק במעט גבוה מהרמה של 50 (50.8). מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים ISM היה אומנם גבוה מהתחזית (51.6 לעומת 50.2), אך בסה"כ הוא נמצא ברמה נמוכה מאוד למדד זה. מסימני השפעת מלחמת הסחר נציין שבחודש אפריל נרשמה ירידה חדה במדדי מנהלי הרכש בתעשייה במספר מדינות באסיה כגון באינדונזיה, קוריאה, ווייטנאם וטאיוואן.
התשואות הארוכות צפויות לסגור פער לציפיות לריבית
שוקי האג"ח בעולם התנתקו לאחרונה מהתנהגות הריביות של הבנקים המרכזיים והציפיות לריבית. מתחילת השנה ריביות הבנקים המרכזיים העיקריים ירדו בשיעור שבין 0.25% (אוסטרליה) ל-0.5% (בריטניה, קנדה, שבדיה) ועד 0.75% (גוש האירו, ניו זילנד, דנמרק). גם ציפיות לריבית בעוד שנה ירדו משמעותית. לעומת זאת, תשואות האג"ח גם ציפיות לריבית בעוד שנה ירדו משמעותית. לעומת זאת, תשואות האג"ח הארוכות עלו או נותרו כמעט ללא שינוי.
שוקי האג"ח בעולם התנתקו לאחרונה מהתנהגות הריביות של הבנקים המרכזיים והציפיות לריבית. מתחילת השנה ריביות הבנקים המרכזיים העיקריים ירדו בשיעור שבין 0.25% (אוסטרליה) ל-0.5% (בריטניה, קנדה, שבדיה) ועד 0.75% (גוש האירו, ניו זילנד, דנמרק). גם ציפיות לריבית בעוד שנה ירדו משמעותית. לעומת זאת, תשואות האג"ח גם ציפיות לריבית בעוד שנה ירדו משמעותית. לעומת זאת, תשואות האג"ח הארוכות עלו או נותרו כמעט ללא שינוי.
בעבר בכל מיתון או האטה משמעותית בכלכלה התשואות הארוכות ירדו. בתרחיש המרכזי שלנו מבין שני הסיכונים עליהם דיבר ה-FED בשבוע שעבר דווקא לסיכון של מיתון/האטה בצמיחה תוך פגיעה בשוק העבודה יש סיכוי גדול יותר להתממש מאשר לסיכון האינפלציוני. האטה משמעותית או מיתון יגרמו ל-FED להצטרף למגמה של הורדות ריבית ואף בקצב מוגבר במחצית השנייה של השנה, מה שיוביל לירידה בתשואות הארוכות.
עוד ב-
שורה תחתונה: אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ בינוני-ארוך באפיק האג"ח.
הכתבות החמות
.jpeg "מתי כספי בוכה, צילום: אלון לוין")
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.התנהגות המשקיעים נובעת מגרידיות והדפסות כספיםכלכלן 05/2025/11הגב לתגובה זו0 0המשקיעים אינם מתנהגים ברציונאליות הם לוקחים את הכספים שהודפסו בשנים האחרונות וכן אשראי וקונים מניות וביטקוין . לקנות מניות של חברות שבקושי צומחות ונסחרות במכפילי רווח של 25 ויותר זה רחוק מלהיות חכם במיוחד בהתחשב בתשואות האג"ח .כרגע הכסף החם משחק תפקיד כאשר תהיה התפכחות הבורסות בעולם יקרסוסגור
