השוק

המשקיעים בורחים מהנכסים האמריקאיים, טראמפ בלחץ – וישראל נשחקת

סקירה עדכנית של לידר שוקי הון מצביעה על אובדן אמון גובר בדולר ובאג"ח האמריקאיות, חשש מהתמתנות עולמית ומיתון, וסביבה כלכלית ישראלית שבה הציבור מרגיש שחיקה – בעוד בנק ישראל שומר על קו ניצי

מערכת ice | 14/4/2025 18:00

יונתן כץ (צילום איה בן עזרי, shutterstock)

שוקי ההון בעולם מתחילים לאבד אמון בדולר ובאג"ח האמריקאיות, משקי הבית בישראל מדווחים על תחושת שחיקה, ובנק ישראל בולם בכל הכוח – כך לפי סקירה עדכנית של יונתן כץ ולידר שוקי הון, המשרטטת תמונה של אי ודאות כלכלית משני עברי האוקיינוס.

העולם מתחיל לחשוש מנכסים אמריקאיים. התנודתיות בשוקי ההון נמשכת מלווה בלחץ לעליית תשואות בארה"ב; הדולר ואג"ח ארה"ב כבר לא נחשבים safe haven. חוסר האמון במדיניותו של טראמפ תומך במעבר של נכסים פיננסיים (מניות, אג"ח, דולר) אל נכסים חלופיים. האירו ממשיך להתחזק.

טראמפ נבהל מהעלייה החדה בתשואות (5% ב-30 שנה), בניגוד לכיוון הרצוי על ידי הממשל. לכן, מעריך כץ, הוא הקפיא את תוכנית העלאת המכסים. ברקע, האמון הצרכני בארה"ב ממשיך לצלול עם זינוק בציפיות האינפלציה.

בישראל, הסקטור העסקי ממשיך לדווח על התרחבות בפעילות בקצב מתון. בנק ישראל מתמיד בגישה "הניצית" ומדגיש את סיכוני האינפלציה. בלידר צופים מדד של 0.4% מחר בעיקר בשל גורמים עונתיים.

בשוק האג"ח, השקל חזר להתחזק על רקע העליות בשווקים. נדמה שהקשר בין אג"ח ארה"ב לאג"ח הישראלי נחלש. למרות הגישה הניצית של בנק ישראל, צפויה התמתנות באינפלציה ושלוש הורדות ריבית שנה קדימה, מה שיתמוך באפיק השקלי הארוך.

ישראל: המשך התרחבות בפעילות
סקר מגמות בסקטור העסקי של חודש מרץ ממשיך לשקף התרחבות בפעילות, אם כי רמת הפעילות ירדה מעט בהשוואה לפברואר. הצפי לפעילות בחודש הבא משקף שיפור חד, כנראה בעיקר בשל החג המתקרב. רכיב הצפי לתעסוקה השתפר גם כן. מסתמן גידול בהזמנות בתעשייה, גם לייצוא וגם לשוק המקומי.

סקטור ההייטק שירותים צופה גידול מתון בייצוא אך ממשיך לקלוט עובדים; החולשה בענף המלונאות נמשכת.

לגבי עוצמת המחסור בעובדים בתור מגבלה על הפעילות, ענף הבינוי מדווח על הקלה (ירידה בעוצמה) וענף המסחר על עלייה (כנראה עונתית לפני החגים, בדומה לחודש מרץ אשתקד). למרות סימני הקלה, בעיקר בענף הבינוי, שוק העבודה נותר הדוק יחסית.

משקי הבית פחות אופטימיים
מדד אמון הצרכנים ירד ל-25- במרץ מ-23- בפברואר ו-27- בינואר. חלה ירידה חדה במיוחד ברכיב "השינוי במצב הכלכלי של משקי הבית בשנה האחרונה". חידוש הלחימה בעזה, גזרות האוצר והירידות החדות בשוקי ההון בעולם השפיעו לרעה על מצב הרוח של משקי הבית. פסימיות זו צפויה לתמוך בריסון בביקושים במשק.

מסתמנת התמתנות בבסיס הכסף הרחב (עו"ש, מזומן, פיקדונות, קרנות כספיות) לקצב של 3.6% שנה אחורה עד מרץ, מ-11.7% בספטמבר 24 , זאת בהשפעת ירידה בהוצאה הממשלתית, גם עקב העדר תקציב מאושר.

מחירי הסחורות (נפט ומתכות בעיקר) בעולם ירדו בחדות בשבועיים האחרונים על רקע ציפייה להתמתנות משמעותית בפעילות. כעת נדמה שצפויה ירידה במחירי הדלקים בישראל בתחילת מאי.

למרות שהנתונים היומיים לגבי הרכישות בכרטיסי האשראי מצביעים על עלייה מהירה של סביב 3% בחודש מרץ, הקורלציה עם נתוני הלמ"ס מאד חלשה. צפוי מדד של 0.4% מחר (עם נטייה ל-0.3%-) אשר יושפע מעלייה עונתית במחירי הדיור (0.6%), הלבשה (3.2%), הבראה ונופש (8%) ונסיעות לחו"ל (2%). מנגד, מחירי המזון ופירות וירקות הוזלו קלות.

צפי לעליות מחירים באפריל
לגבי השינוי במחירים בחודש הבא (אפריל), ענפי השירותים והמסחר דיווחו על לחצי מחירים, אך סקטור התעשייה פחות. באופן כללי, הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה עלו מעט ל-2.72% מ-2.68% בחודש שעבר, ככל הנראה בשל הפיחות החד בשקל בחודש מרץ.

לסיכום, המשק ממשיך להתרחב, אך רמת הפעילות עדיין נמוכה מעט מלפני המלחמה. עדיין קיימים לחצי אינפלציה בטווח הקצר בשל מחסור בעובדים בחלק מהענפים.

בנק ישראל שומר על נימה ניצית
החלטת אי השינוי בריבית לא הפתיעה כמובן, אך הנימה הניצית הייתה מאד מודגשת. בנק ישראל רואה סיכוני אינפלציה רבים כולל מגבלות בצד ההיצע, שוק העבודה ההדוק וטוען שהמשק נמצא במצב של "עודפי ביקוש" (?). קיים חשש לתמסורת גבוהה של הפיחות על האינפלציה ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה. קיים חשש שההאצה באינפלציה בארה"ב תזלוג לאינפלציה בישראל.

ניתוח סביבת האינפלציה מדגיש את סך הכול האינפלציה הגבוהה (3.4%) ולא מתייחס כלל לאינפלציית הליבה ללא מעורבות הממשלה (2.6%). למרות שבנק ישראל מבין שמדיניותו של טראמפ תביא להתמתנות בפעילות בעולם וגם בישראל (תחזית הצמיחה ירדה ל-3.5% השנה ול-4.0% ב-2026 מ-4.0% ו-4.5% בתחזית הקודמת בהתאמה) וגם תביא לאינפלציה נמוכה יותר (2.2% ב-2026 במקום 2.3%), עדיין תחזית הריבית שמרנית יחסית: 4.0% בסוף מרץ 2026 .למעשה, בנק ישראל לא רואה סיבה לרדת מריבית ריאלית של קרוב ל-2% בעוד שנה.

לסיכום, לפי הפרשנות של לידר, המדיניות תמשיך להסתכל על סך כל האינפלציה אחורה ולא קדימה, עם דגש על רמת פרמיית הסיכון ומצב השקל. בהתאם לנימת בנק ישראל בלידר צופים הורדת ריבית ראשונה ב-20 באוגוסט.

הגירעון התקציבי ירד מעט במרץ ל-5.2% תוצר שנה אחורה מ-5.3% בחודש שעבר ו-6.9% בדצמבר. ההוצאות היו מרוסנות בשל היעדר תקציב מאושר וירידה בעוצמת הלחימה, כאשר ההכנסות ממיסים נותרו חזקות יחסית. בנק ישראל עדכן כלפי מטה את תחזית הגירעון לשנה זו ל-4.2% מ-4.7% . מס רווחי הון ממכירת Wiz ייכנס רק לתקציב של 2026. משרד האוצר צפוי להמשיך ולצמצם בהדרגה את הנפקות האג"ח.

ארה"ב: ירידה כה חדה באמון תשפיע על הפעילות
בחזית מלחמת הסחר, טראמפ הקפיא את הטלת המכסים ההדדיים (Reciprcal) ל-90 יום, למעט המכסים על סין, אם כי טראמפ אופטימי שהסינים שואפים ל"עסקה". נראה שטראמפ נבהל מהעלייה החדה בתשואות (5% ב-30 שנה), בניגוד לכיוון הרצוי. עליית תשואות תקשה על מימון הגירעון.

מדד האמון הצרכני של מישיגן צולל כלפי מטה מתחילת השנה. האומדן לגבי חודש אפריל מצביע על ירידה של 11% במדד האמון עם זינוק בציפיות האינפלציה ל-6.7% (שנה קדימה) מ-5.0% לפני חודש. הציפיות לאינפלציה 5 שנים קדימה עלו ל-4.4% מ-4.1% . אחוז משקי הבית אשר צופים עלייה באבטלה עלה ל-67% ,השיעור הגבוה ביותר מאז 2009 .

בינתיים אין סימנים להרעה של ממש בשוק העבודה. למרות עלייה של 4 אלפים במספר דורשי העבודה החדשים, מספר דורשי העבודה המתמשכים ירד ב-43 אלף לאחר עלייה בשבוע הקודם.

החדשות הטובות, בינתיים, הן שהאינפלציה מתמתנת. סך הכול האינפלציה ירדה ב-0.1% והתמתנה ל-2.4% שנה אחורה מ-2.8% . אינפלציית הליבה עלתה ב-0.1% )הצפי היה ל-0.3%) והתמתנה ל-2.8% מ-3.1% . מחירי הסחורות (goods) ליבה ירדו ב-0.1% ומחירי השירותים עלו ב-0.1%, כאשר מחירי השכירות (OER) עלו ב0.4%- לאחר חודשיים של 0.3%. מחירי השירותים ירדו ב-0.2%, תיקון לאחר העלייה החדה בינואר. מחירי התפוקה PPI ליבה התמתנו ל-3.3% מ-3.4%.

עוד ב-

לידר שוקי הון: מלחמת הסחר של טראמפ לא מבשרת טובות

לכתבה המלאה

התמתנות זו באינפלציה מקנה דרגות חופש עבור הפד, למרות החששות לגבי סביבת האינפלציה קדימה. החשש המשמעותי יותר ממדיניותו של טראמפ הינו התמתנות חדה בפעילות ואולי מיתון.