נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט מפרסמת הבוקר סקירה ללקוחות הבנק ועל פיה התגברו החששות מהאטה כלכלית בארה"ב, במיוחד בשל השפעות העלאת מכסים וצמצום במועסקים בממשל, שהובילו לפגיעה במדדי האמון ובהוצאות הצרכנים בינואר. בישראל, בנק ישראל שמר על הריבית ב-4.5% אך שידר "עמדה ניצית" עקב סיכונים לאינפלציה. הצמיחה ברבעון הרביעי התמתנה, והאינפלציה עלתה מעל גבול היעד.

השבוע התגברו החששות מהאטה בארה"ב בעקבות מדיניות הממשל, ובפרט השפעה שלילית של העלאת מכסים וקיצוץ במספר המועסקים בממשל, אשר גרמו לפגיעה במדדי האמון ובהוצאות הצרכנים בחודש ינואר.

בדיסקונט מציינים כי על מנת שתשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי ימשיכו לרדת מרמתן הנוכחית יש צורך בחולשה משמעותית ומתמשכת בכלכלה, במקביל לירידה בציפיות האינפלציה. בשבוע הקרוב השווקים יתנהלו בציפייה לנתוני שוק העבודה שיתפרסמו בסוף השבוע, על מנת לבחון את עוצמת החולשה בכלכלה.

בישראל, כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%, אולם ממשיך לשדר עמדה "ניצית", ומונה מספר רב של סיכונים לאינפלציה, ובהם עודפי ביקוש לצד מגבלות היצע, ושוק עבודה הדוק. המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק עלה בינואר ב-0.6%, ובשלושת החודשים האחרונים רשם המדד המשולב גידול בקצב שנתי של כ-4.5%, לעומת שלושת החודשים שקדמו להם.

בהתאם לצפי של דיסקונט, על רקע עודפי גיוס האג"ח שנצברו מ-2024 ומתחילת 2025, תוכנית הגיוסים לחודש מרץ מצביעה על צמצום בהיקף הגיוס. בבנק מעריכים כי שוק האג"ח הממשלתי בישראל יושפע בתקופה הקרובה בעיקר מההתפתחויות המקומיות, ופחות מהשוק האמריקאי. 

בדיסקונט מעריכים כי האינפלציה בפברואר תעמוד על 0.3%, ושנה קדימה על 2.3%; ריבית בנק ישראל שנה קדימה תעמוד על 3.75%.

ארה"ב
הוצאות הצרכנים התכווצו בינואר ב-0.5%, יותר מהצפוי. החולשה, שהקיפה את מרבית סעיפי הצריכה הפרטית, הגבירה את החששות מפני מיתון בארה"ב, אולם, ניתן לייחס חלק מהחולשה למזג האוויר הקשה. למרות החולשה שמצטרפת לירידה במדדי האמון, עדיין מוקדם לקבוע שמדובר במגמה של האטה משמעותית בכלכלת ארה"ב. מנגד, נרשמה האצה בהכנסות הצרכנים שהתרחבו ב-0.9%, מהר מהציפיות, בעקבות גידול חד פעמי בתשלומי ביטוח לאומי. במקביל, בחודש ינואר נרשם גידול חד ביבוא סחורות בשיעור של 10.4%, המתרכזת ביבוא תשומות לתעשייה, ונובעת ככל הנראה מהרצון להקדים את הטלת המכסים. הגידול ביבוא, יחד עם חולשה בצריכה הפרטית בינואר, יובילו לצמיחה חלשה ברבעון הראשון.

אינפלציית הוצאות הצרכנים ואינפלציית הליבה התמתנו ל-2.6% ו-2.5%, בהתאמה, אולם, ההתמתנות נובעת מאפקט בסיס, וקצב עליית המחירים החודשי נותר מהיר ועמד על 0.3%. במקביל, האינפלציה השנתית בששת החודשים האחרונים האצה ל-2.6%, קצב גבוה מיעד הפד, שתומך בשמירה על הריבית ללא שינוי, ובפרט, לאור ההשפעה הצפויה של המכסים על האינפלציה.

מדד אמון הצרכנים לפברואר הצביע על ירידה חדה באמון הצרכנים, חודש שלישי ברציפות, והמדד ירד ל-98.3 נקודות, לעומת 105.3 בחודש הקודם, במקביל נרשמה עליה בציפיות האינפלציה. הפגיעה באמון הצרכנים ניכרת גם בהערכות לגבי המצב הנוכחי וגם בציפיות לעתיד, והצרכנים פחות אופטימיים הן לגבי היקף הפעילות הכלכלית והן לגבי התעסוקה. החולשה במדדי אמון הצרכנים בשבועיים האחרונים, הגבירה את החששות מהאטה, במקביל להתגברות לחצים אינפלציוניים, ותמכה בירידות בשווקים ובתשואות האג"ח הממשלתי.

במידה ולא תהיה דחיה של הרגע האחרון, המכסים על קנדה ומקסיקו בשיעור של 25% צפויים להיכנס לתוקף השבוע, ועל יבוא מסין יוטל מכס נוסף בשיעור של 10%. במידה והמכסים יכנסו לתוקף צפויה פגיעה בצמיחה בארה"ב ועליה באינפלציה.

ישראל
כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%, אולם ממשיך לשדר עמדה "ניצית", כאשר האינפלציה בפועל והסיכונים להתפתחותה בהמשך זוכים להתייחסות רחבה. באשר לאינפלציה בפועל, מציין בנק ישראל, כי הקצב השנתי עלה, גם בשל העלאות מיסים, והוא מעל הגבול העליון של היעד - 3.8%. עם זאת, אין בהודעה כל התייחסות לאינפלציה בניכוי מעורבות ממשלתית, על אף שזו נמוכה משמעותית - 3.1%. בנוסף, מציין בנק ישראל "סיכונים להאצה באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד", ומונה: התפתחויות גיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע מתמשכות, תנודתיות בשקל והתפתחויות פיסקליות.

זאת ועוד, נאמר בהודעה, כי קצב הצמיחה ברבעון הרביעי התמתן ושיקף עליה ניכרת ברוב השימושים המקומיים, שעל רקע מגבלות ההיצע, נענתה על-ידי גידול ביבוא - אלו משקפים עודפי ביקוש על רקע מגבלות ההיצע. כזכור, הנגיד הדגיש בתקופה האחרונה לא אחת, כי קיים חשש ששחרור מגבלות ההיצע עשוי להיות איטי יותר בהשוואה להאצה בביקושים, עובדה שתוביל להאצה באינפלציה.

שוק העבודה ההדוק מהווה אף הוא סיכון אינפלציוני, ובהקשר זה מציין בנק ישראל, כי שיעור התעסוקה הגיע בינואר לרמתו ערב המלחמה, שיעור ההשתתפות נמוך אך במעט מרמתו ערב המלחמה, שיעור האבטלה הרחבה נמוך מהרמה ערב המלחמה, וקצב גידול השכר הנומינלי האץ.

יצוא שירותי הייטק (ללא חברות הזנק) התרחב ברבעון האחרון של 2024 במתינות, לאחר צמיחה מהירה ברבעון השלישי. כתוצאה, בסיכום המחצית השניה של השנה נרשמה צמיחה על כ-4.5%, לעומת קודמתה, ובמונחים שנתיים מדובר על כ-9.5%. העלייה בגיוסי ההון אשתקד, עשויה לתמוך בהמשך המומנטום החיובי ביצוא שירותי הייטק במהלך 2025.

המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק עלה בינואר ב-0.6%, ונתוני החודשים האחרונים עודכנו פעם נוספת כלפי מעלה. גם החודש, מייחס בנק ישראל את העלייה במדד להתחזקות הפעילות הכלכלית מאז הפסקת האש בצפון באוקטובר 2024. כך, בחודשים נובמבר 2024-ינואר 2025 רשם המדד המשולב גידול בקצב שנתי של כ-4.5%, לעומת שלושת החודשים שקדמו להם. מעניין, כי בחודשים האחרונים רואים המשך עליה מהירה ביבוא תשומות לייצור, עובדה שעשויה להצביע על האצה בצמיחה בהמשך.

אג"ח ממשלתי בחו"ל
החששות מהאטה בארה"ב, והשלכות שליליות על הכלכלה כתוצאה מצמצום מספר עובדי הממשל, תמכו בירידה חדה בציפיות הריבית ותשואות האג"ח הממשלתי. השווקים צופים כמעט 3 הפחתות ריבית ב-2025 ל-3.64%, לעומת צפי לפחות משתי הפחתות ריבית לפני שבוע, למרות שציפיות האינפלציה המגולמות בחוזים נותרו גבוהות ועומדות על 2.9%, גבוה משמעותית מהיעד של הפד.

במקביל, תשואות האג"ח הממשלתי ירדו בחדות, והתשואות לשנתיים ועשר שנים ירדו ב-20 ו-23 נ"ב, בהתאמה, ירידה שלוותה בירידה בתשואות הריאליות, ויציבות בציפיות האינפלציה בחלקו הקצר של העקום. להערכתנו, על מנת שהתשואות ימשיכו לרדת מרמתן הנוכחית, יש צורך בחולשה משמעותית ומתמשכת בכלכלה, במקביל לירידה בציפיות האינפלציה. בשבוע הקרוב השווקים יתנהלו בציפייה לנתוני שוק העבודה שיתפרסמו בסוף השבוע, על מנת לבחון את עוצמת החולשה בכלכלה.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל
במהלך השבוע החולף, בדומה לזה שקדם לו, שוק האג"ח המקומי התנהג שונה מהאמריקאי. כך, בניגוד לירידת התשואות בשוק האג"ח האמריקאי, לא חלו שינויים בעקום השקלי, ולראשונה מאז תחילת  השנה, פער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח האמריקאי חזר להיות חיובי, ועלה ל-15 נ"ב לעומת פער שלילי של 7 נ"ב לפני שבוע ו-14- לפני שבועיים.

את המגמות השונות בעקומי התשואות, ניתן לייחס לעובדה, שבניגוד לארה"ב, לא חל לאחרונה שינוי בהערכות השוק באשר לכלכלה המקומית, כזה שמצדיק ירידה בתמחור הריביות בשוק. יתרה מכך, אמנם, השוק מוסיף לגלם למעלה משתי הורדות ריבית במהלך 2025, אולם, ההסתברות להפחתה ריבית במאי ירדה מכ-50% לפני שבוע להסתברות נמוכה מאד כעת. נראה כי ניתן לייחס זאת להודעת הריבית ה"ניצית" של בנק ישראל מלפני שבוע והאמירות החוזרות ונשנות של הנגיד, לפיהן תהליך הורדת הריבית יחל במחצית השניה של השנה. מכל  מקום, בדיסקונט מוסיפים להעריך, כי בנק ישראל יסתפק בשתי הורדות בלבד, הערכה שקיבלה חיזוק מהודעת הריבית.

ברקע הדברים וכפי שצפו בדיסקונט, תוכנית גיוסי האג"ח של משרד האוצר לחודש מרץ מצביעה על צמצום בהיקף הגיוס השבועי מכ-3.7 מיליארד שקל בינואר-פברואר לכ-3 מיליארד שקל במרץ. עובדה זו לכשעצמה היתה אמורה לתמוך בירידת תשואות, אולם, כפי הנראה, הודעת הריבית, ואפשר גם העלייה במתיחות הגיאופוליטית, היו יותר משמעותיות לגבי שוק האג"ח המקומי.

סחורות
מחיר הנפט ירד ב-1.7%  על רקע החששות מהאטה בארה"ב; מחיר הזהב ירד בשיעור חד של 2.7%, כתוצאה ממימוש רווחים שקטע שמונה שבועות של עליות. הירידות נתמכו בצמצום החזקות של משקיעים ספקולטיביים.

עוד ב-

החלטת הריבית: האם בנק ישראל חונק את המשק?

לכתבה המלאה

שוק המט"ח
הסל הדולרי התחזק בעולם ב-0.9% על רקע איומי המכסים ולמרות הירידה בציפיות הריבית, במקביל, השקל נחלש מול הדולר ב-0.6%.