נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, וכלכלני מחלקת מאקרו כלכלה בסקירה של תחילת 2025. בגוש האירו, החלטת אוקראינה על עצירת העברת הגז מרוסיה לאיחוד האירופי, תוביל לעליית מחירי האנרגיה, אך לא צפויה למנוע את המשך הפחתת הריבית.

בסין, מדד מנהלי הרכש מצביע על התאוששות במגזר השירותים והתשתיות בדצמבר והמשך התמתנות בתעשייה. המשך תמיכה ממשלתית צפוי לתמוך בכלכלה בחודשים הקרובים, עם זאת, ללא תוכנית סיוע ממשלתית משמעותית ועל רקע המכסים שצפוי להטיל ממשל טראמפ, הפעילות הכלכלית צפויה להתמתן בהמשך השנה. עוד מציינים בדיסקונט, כי לנתוני שוק העבודה בארה"ב שיפורסמו בסוף השבוע צפויה השפעה משמעותית על ציפיות הריבית ותשואות האג"ח.

בישראל נרשמה עליה בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי בחודש נובמבר. בנוסף, אומדנים ראשוניים מצביעים על האטה חדה בקצב עליית השכר הממוצע במשק, במקביל להאצה בקליטת עובדים. ייתכן וההתמתנות בקצב עליית השכר מקורה בקליטה מהירה של עובדים בעלי שכר יחסית נמוך. 

היום צפוי בנק ישראל לפרסם את החלטת הריבית ולעדכן את התחזיות. שמיר מעריכה כי הריבית לא צפויה להשתנות, אולם בנק ישראל צפוי לעדכן מטה את תחזית הריבית ולעדכן מעלה את תחזית הצמיחה ל-2025. בדיסקונט מעריכים כי הודעת הריבית לא צפויה לגרום לתנודות חדות בשוק. 

ארה"ב
מדד מנהלי הרכש בייצור עלה ל-49.4 נקודות בדצמבר, לעומת 48.4 בחודש הקודם, הרמה הגבוהה ביותר מאז מרץ. רמת המדד מצביעה על התמתנות איטית יותר בפעילות בתעשייה, ונתמכה בגידול בייצור ובהזמנות החדשות.

לנתוני שוק העבודה שיפורסמו בסוף השבוע צפויה השפעה משמעותית על ציפיות הריבית. קונצנזוס האנליסטים צופה 134 אלף משרות חדשות ויציבות בשיעור האבטלה ב-4.2%. השווקים מגלמים צפי לפחות משתי הפחתות עד סוף השנה ל-3.93%, והסיכוי המגולם בשווקים להפחתת ריבית עד מרץ נמוך מ-100%. שמיר כותבת כי לפיכך, יש מקום לירידה בציפיות הריבית, גם ללא הפתעה מטה בנתוני שוק העבודה.

גוש האירו
אוקראינה הודיעה על עצירת העברת הגז מרוסיה לאיחוד האירופי, באמצעות צינור העובר דרך אוקראינה. כתוצאה, האיחוד יוכל לייבא גז מרוסיה רק דרך צינור העובר דרך טורקמניסטן. "המשמעות היא שהתלות של מדינות האיחוד בגז נוזלי תגבר, ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים יחסית ויפגעו במגזר התעשייתי, אולם, עליית מחירי האנרגיה לא צפויה למנוע את המשך הפחתת הריבית", כותבת שמיר.

סין
מדד מנהלי הרכש מצביע על התאוששות במגזר השירותים והתשתיות בדצמבר והמשך התמתנות בתעשייה, והמדד המשולב עלה ל-52.2 נקודות, לעומת 50.8 בנובמבר. מדד מנהלי הרכש בתעשייה ירד ל-50.1 נקודות, לעומת 50.3 בנובמבר, בעקבות ירידה בתפוקה. המדד בשירותים עלה מ-50.1 ל-52, בעקבות התאוששת במגזרי הפיננסים, התקשורת והתחבורה. שמיר מציינת כי המשך התמיכה הממשלתית צפוי לתמוך בכלכלה בחודשים הקרובים, עם זאת, ללא תוכנית סיוע ממשלתית משמעותית ועל רקע המכסים שצפוי להטיל ממשל טראמפ, הפעילות הכלכלית צפויה להתמתן בהמשך השנה.

ישראל
לאחר קיפאון בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי באוקטובר (במחירים קבועים, ישראלים, בארץ בלבד), נרשם גידול בנובמבר, כך שהרמה הממוצעת באוקטובר-נובמבר גבוהה ב-1.3% לעומת הרבעון השלישי. בהשוואה לרבעון השלישי של 2023, היקף הרכישות באוקטובר-נובמבר 2024 גבוה בכ-6.5%, תוך עליות בולטות ברכישת מוצרי תעשייה, מחשבים ותוכנה, ואף טיסות ואירוח ושירותי פנאי ובילוי.

יצוא שירותי הייטק (ללא חברות הזנק) ירד בספטמבר-אוקטובר, לאחר מגמת עליה בתקופה אפריל-אוגוסט. עם זאת, ההיקף החודשי הממוצע בתקופה ינואר-אוקטובר 2024 גבוה ב-5% בהשוואה לרמה החודשית בשנת  2023. בנוסף, נרשמה ב-2024 האצה בגיוסי הון של חברות הייטק - גוייסו 9.6 מיליארד דולר, גידול של כ-38% לעומת 2023. מדובר בעליה ראשונה, לאחר ירידה מתמשכת מאז השיא של 2021, ולמעשה, חזרה להיקפי הגיוס בשנים 2018-2019. יתרה מכך, גם בקיזוז עסקאות חריגות (גיוס של מעל 100 מיליון דולר) נרשמה בשנת 2024 עליה בהיקף הגיוסים. 38% מהסכום גוייס אשתקד על ידי חברות סייבר. ברבעון הרביעי נמשכה הירידה במספר המשקיעים הישראלים, בעוד מספר הזרים עלה.

נמשכת ההתמתנות בקצב עליית השכר במשק, ובאופן בולט במיוחד כאשר כוללים גם את העובדים הזרים. כך, בחודשים ספטמבר-אוקטובר עלה השכר הממוצע במשק של עובדים ישראלים בקצב שנתי של 4.7% (לעומת החודשים המקבילים ב-2023) בהשוואה לעליה של 5% בחודשיים שקדמו להם ו-6.1% קודם לכן. באותה עת, עלה השכר של כלל העובדים (כולל זרים) ב-5.4% לעומת 6.6% ו-8%, בהתאמה.

אומדנים ראשוניים לחודש נובמבר מצביעים על האטה חדה בעליית השכר במשק, לקצב שנתי של כ-1% (עובדים ישראלים וכולל עובדים זרים, כאחד). מנגד, חלה בנובמבר עליה חדה בהיקף משרות השכיר במשק (כולל וללא עובדים זרים) בשיעור של 6%-5.5%, לאחר עליה מתונה מאד בספטמבר-אוקטובר, ובניגוד לירידות שנרשמו מאז פרוץ המלחמה. כאמור, הנתונים לנובמבר הינם אומדנים ראשוניים בלבד, ובנוסף, אינם מכילים מידע כלשהו באשר לענפים השונים. עם זאת, ייתכן וההתמתנות בקצב עליית השכר מקורה בקליטה מהירה של עובדים בעלי שכר יחסית נמוך.

אג"ח ממשלתי בחו"ל
בסיכום שבוע מסחר דל עקב חגים, ירדו התשואות לכל אורכו של העקום, תוך עליה בשיפוע העקום. התשואות לשנתיים ולעשר שנים ירדו ב-5 וב-3 נ"ב, בהתאמה.

שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי צפוי להיות תנודתי בשבועות הקרובים, בהמתנה לנתונים כלכליים שיתפרסמו בשבועיים הקרובים וההשלכות על ציפיות הריבית. מנגד, חששות מפני מדיניות אינפלציונית של ממשל טראמפ ובפרט, גידול בגירעון הממשלה, ימנעו ירידה משמעותית בתשואות. במקביל, החשש מהיווצרות משבר סביב הצורך הדחוף להעלות את תקרת החוב, יתמוך גם הוא בתנודתיות. לדברי שרת האוצר האמריקאית, הממשל צפוי לנצל את מלוא תקרת החוב בין ה-14 ל-23 לינואר.

אי הוודאות באשר לתקרת החוב הינה אירוע פוליטי ואינה אירוע אשראי, והשפעתה העיקרית על השווקים ממוקדת בשוק החוב לטווח קצר, ובפרט, BILL T (שטרות חוב) שצפוי להיפרע בחודשים הקרובים. בנוסף, היא גורמת למשקיעים לעבור למקלטי בטחון ולרכוש אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, ולפיכך, החששות צפויים לתמוך בירידה בתשואות הארוכות.

אי הודאות הובילה בשבועות האחרונים לעליה בפרמיית הסיכון המגולמת באג"ח הארוך לרמה הגבוהה ביותר מאז 2015. העליה בפרמיית הסיכון היא תהליך טבעי בסביבה של הפחתות ריבית. אולם, מעריכים בדיסקונט, התשואות הארוכות בארה"ב הגיעו לרמות אטרקטיביות, ובפרט, לאור הצפי להפחתת ריבית מתונה מאד.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל
במהלך השבוע החולף חזרו התשואות השקליות לרדת, תוך ירידה בולטת בתשואות הארוכות. כך, נרשמה ירידה של 5 נ"ב בתשואות לשנתיים ו-10 נ"ב בתשואות ל-10 שנים. כתוצאה, התרחב פער התשואות השלילי בין האג"ח ל-10 בישראל לעומת ארה"ב ל-8 נ"ב.

במקביל, נרשמה ירידה מחודשת בריבית המגולמת בשוק החוזים לסוף 2025 מ-4.08% ל-3.85%, כאשר השוק מגלם הסתברות של כ-25% להפחתת ריבית ראשונה במאי, ולמעלה מ-90% להפחתה ביולי.

בנוסף, נתמכה ירידת התשואות, בהמשך ירידה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל (פרמיית הביטוח, ה-CDS, ירדה מ-104 נ"ב ל-96) ובהמשך התחזקות השקל (התייחסות בהמשך).

לקראת הודעת הריבית
היום צפוי בנק ישראל לפרסם את החלטת הריבית ולעדכן את התחזיות. שמיר מעריכה כי הריבית לא צפויה להשתנות, אולם, היא מציינת, לא פחות חשוב מה יהיו המסרים של בנק ישראל וכיצד יעודכנו התחזיות. שמיר מעריכה כי הודעת בנק ישראל תצביע על התפתחויות חיוביות במשק ובשווקים הפיננסיים בתקופה האחרונה, ותהיה יחסית "יונית", תוך עדכון מטה של תחזית הריבית ועדכון מעלה של תחזית הצמיחה ל-2025.

מאז ההחלטה הקודמת (ב-25/11), הוכרזה הפסקת אש בצפון; פורסמו מגוון אינדיקטורים לרמת הפעילות במשק ברבעון הרביעי, ובהם: סקר המגמות הצביע על שיפור בציפיות העסקים, עלייה ברכישות בכרטיסי אשראי, גידול ביצוא התעשייתי, ומנגד, המדד המשולב למצב המשק הצביע על קיפאון בחודשים האחרונים; האינפלציה בפועל נותרה ללא שינוי מהותי (3.5%-3.4%); ירידה נוספת בציפיות האינפלציה לשנה המגולמות בשוק מ-2.73% ל-2.58%, ולשנתיים - מ-2.62%-2.49%, כמו כן ירדו ציפיות האינפלציה של החזאים; ירידה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח האג"ח הדולרי - מ-131 נ"ב ל-112 נ"ב, ופרמיית ה- CDS ירדה מ-119 נ"ב ל-96 נ"ב; השקל התחזק ב-1.9% מול הדולר, וב-2.9% מול סל המטבעות; הגירעון ירד ותקציב המדינה ל-2025 אושר בממשלה ועבר לאישור הכנסת; חלה ירידה בריבית המגולמת בשוק לסוף 25' מ- 3.96% ל-3.85%.

השינויים אותם צופה שמיר בתחזית (מ-10/10) הם כי תחזית הצמיחה ל-2025 תעודכן מעלה מ-3.8% (תחזית דיסקונט: 4.5%); תחזית האינפלציה לרבעון האחרון של 2025 תעודכן מטה מ-2.8% (תחזית דיסקונט: 2.4%); תחזית הריבית תעודכן מטה - מ-4.5% ב-Q3/25 ל-4%-3.75% ב-Q4/25. עוד מעריכים בדיסקונט כי בנק ישראל יתחיל להוריד ריבית ביולי, ובסוף 2025 תעמוד על 3.75%.

סחורות
מחיר הנפט עלה השבוע ב-3.5% ל-76.5$ לחבית, הרמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר, על רקע ירידה במלאי הנפט בארה"ב וסנטימנט חיובי בשווקים. עם זאת, בשנת 2025 השוק יושפע מחששות מעודפי היצע, ולפיכך הפוטנציאל לעליה במחיר הנפט הינו מוגבל. מחיר הזהב ירד ב-1.4% בהמתנה לנתוני ארה"ב שיפורסמו השבוע וישפיעו על הסיכויים להפחתת ריבית.

עוד ב-

נבחרת הכלכלנים מנתחת: מה יקרה בהודעה על הריבית?

לכתבה המלאה

שוק המט"ח
הדולר המשיך להתחזק השבוע ותוסף ב-0.9%, על רקע העוצמה של כלכלת ארה"ב, חשש מהפגיעה של עצירת אספקת הגז מרוסיה לגוש האירו דרך אוקראינה ועוד. למרות זאת, השקל התחזק ב-0.6%.