בנק ישראל מפרסם את דוח היציבות למחצית הראשונה של 2024, שבו הוא סוקר את ההתפתחויות הפיננסיות בתקופה זו לאור מלחמת "חרבות ברזל" והתרחבותה. במסגרת זו, כלכלני הבנק בחנו את מצב האשראי (הלוואות ומשכנתאות) למשקי הבית.

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נרשמה עלייה משמעותית בהיקף האשראי למשקי הבית, בעיקר בגלל הגידול במשכנתאות. יתרת האשראי הכוללת למשקי הבית עלתה במחצית הראשונה של 2024, עם עלייה ניכרת בחוב המשכנתאות ויציבות בשאר סוגי האשראי. מאז פרוץ המלחמה עלתה יתרת החוב הממוצעת בקרב משקי הבית, הן במשכנתאות והן בחוב שלא לדיור. במענה למצוקה שהתעוררה עקב המלחמה, בנק ישראל גיבש מתווה לדחיית החזרי הלוואות, המאפשר למשקי בית שנפגעו ממנה ישירות לדחות את ההחזרים למשך עד 9 חודשים ללא ריבית ועמלות. המתווה אומץ על ידי הבנקים, וביוני 2024 אף הורחב בשלושה חודשים נוספים.

אף שהיקף ההלוואות בדחייה הולך ופוחת, כ-30% מהישראלים שלקחו הלוואות לדיור טרם חזרו לשלם את ההחזרים לאחר הדחייה. זאת, לעומת מגזרים אחרים, בהם שיעור הפיגורים הוא בין 10% ל-20%. הלוואות לדיור שנמצאות בדחיית החזרים מהוות כ-79% מכלל ההלוואות בדחייה, וכ-4% מהחוב הכולל של משקי הבית על הלוואות לדיור.

שיעור הפיגור באשראי הבנקאי למשקי הבית נשאר יציב, הן בבנקים והן בחברות כרטיסי אשראי; הפיגורים בכרטיסי אשראי גבוהים פי שניים מאלו שבבנקים. שיעור הלוואות במשקי הבית שבפיגור מעל 30 יום עומד על כ-4%, בעוד שבקרב הלוואות שצורפו למתווה הדחיות של בנק ישראל הפיגור עומד על כ-1.5%.

לאחר ירידה חדה בעסקאות בשוק הדיור עם פרוץ המלחמה, חלה התאוששות מסוימת. בחודשים האחרונים אף נרשמה עלייה בקצב נטילת המשכנתאות החדשות. ביולי 2024 נרשם סכום שיא של 9 מיליארד שקל במשכנתאות חדשות. בנוסף, שיעור המשכנתאות בסיכון גבוה – עם מינוף של 60%-75%, כלומר הון ראשוני מינימלי בלבד, או יחס החזר להכנסה של 30%-40% – נשאר גבוה. שיעור ההלוואות בסיכון גבוה נותר יציב ועומד על יותר מ-20%, רמה גבוהה מבחינה היסטורית.

יתרת האשראי שאינו מגובה בנדל"ן למשקי הבית (הלוואות שאינן משכנתא) ירדה בכ-2 מיליארד שקל מאז פרוץ המלחמה. במקביל, החלק של הבנקים בהיקף האשראי למשקי הבית גדל ומקורות האשראי הלא-בנקאיים, כמו הלוואות מגופים מוסדיים, הצטמצמו ב-12 מיליארד שקל מאז 2022. מקורות האשראי למשקי הבית הפכו פחות מגוונים. הירידה בהלוואות הלא-בנקאיות מצביעה על כך שמוסדות פיננסיים חוץ-בנקאיים מקשיחים את תנאי האשראי בתקופות של חוסר יציבות כלכלית, בעוד הבנקים, המפוקחים באופן הדוק יותר, שמרו על יציבות בהיקפי האשראי.

משקי בית מיישובים במעמד חברתי-כלכלי נמוך רשמו עלייה חדה בחוב המשכנתאות, פי 2 בהשוואה למשקי בית ביישובים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה. משקי הבית במעמד גבוה הפחיתו את מספר משקי הבית עם חוב צרכני או עם משיכת יתר, מגמה שלא נצפתה בקרב משקי בית במעמד נמוך. מספר משקי הבית עם משכנתאות נשאר כמעט ללא שינוי בשתי הקבוצות.

עוד ב-

בנק ישראל: למרות המלחמה - משקי הבית חזקים, הממשלה פחות

לכתבה המלאה

מגמת הירידה ביחס החוב של משקי הבית לתוצר נמשכה, כאשר החוב של משקי הבית גדל במחצית הראשונה של שנת 2024 עקב הגידול בחוב המשכנתאות ויציבות בשאר הרכיבים.