השוק

ניר ברקת: "העלאת המע"מ היא לא הפתרון למימון המלחמה"

ניר ברקת, שר הכלכלה סופג ביקורת לא פשוטה על מהלכים שלו אבל מהפכת "מה שטוב לאירופה" היא מהפכה אמתית שגם נגיד בנק ישראל תומך בה; ומה הוא חושב על העלאת המע"מ | ריאיון

ניצן כהן | 7/8/2024 16:13

שר הכלכלה ניר ברקת סופג לא מעט ביקורת על כך שיוקר המחיה לא מתיישר עם המהלכים שלו ועם ההצהרות שלו אבל ברקת הוביל מהפכה אחת שהיא אמתית ומאוד לא אופיינית לפוליטיקאים שרוצים לקטוף פירות ולגזור סרטים כאן ועכשיו. את מהפכה מה שטוב לאירופה היה צריך לעשות כבר מזמן ולא בכדי גם נגיד בנק ישראל וגם הייעוץ המשפטי לממשלה תומכים במהלכים האלה.

ברקת בראיון מיוחד ל-ice מנסה להסביר את מה שנראה (בע"ה) רק בעוד שנתיים על המדפים בסופר השכונתי. מתייחס לתקציב הביטחון, ההיערכות למלחמה כוללת ומה הוא חושב על הריבאונד שיגיע ב"יום שאחרי המלחמה"

ביום הכי טוב בשנה, כמה תחסוך לכל משק בית רפורמת 'מה שטוב לאירופה'

"נתחיל מהסוף. אנחנו מעריכים ובין היתר אחרי עבודה שעשינו עם KPMG (חברת ייעוץ אמריקאית מהמובילות בעולם, נ"כ) שאחרי שנשלים את כל שינויי החקיקה, הכולם יתחילו להפנים את המהפכה הזו, משהו כמו 6,000 שקל בשנה למשפחה ממוצעת. זה המון".

אז בוא נדבר רגע בקליפת אגוז על המהפכה הזו

"אני למעשה, אחרי לא מעט עבודה העברתי את החקיקה הזו שהמשמעות שלה היא שכל מה שנמכר באירופה רשאי להיכנס לישראל בלי להתחשב ברגולציה בישראל על כל הבירוקרטיה שלה והתקנים שלה שנאספו במשך שנים. החלק השני הוא שאנחנו לא עוצרים יותר בנמל ומחכים לבירוקרט שישחרר את המשאית. למעשה כל מוצר שעומד בתקינה האירופית והגיע לנמל. היבואן יצהיר (הצהרה בעלת תוקף משפטי, נ"כ) שהוא עומד בתקן האירופי ומיד הוא יוכל להוציא את הסחורה לחנויות, בלי להתעכב.

"החלק השלישי הוא שפירקנו את המושג 'יבואן בלעדי' זאת אומרת שכל אחד יכול לייצר קשר עם כל יצרן בעולם ולהביא את הסחורה שלו לישראל. אם מישהו יפריע לו הוא עלול לקבל קנס גבוה מאוד ומרתיע מאוד של עד 100 מיליון שקל. זה נכון גם לחברות בינלאומית שאם יבואן רשמי שלהם כאן בישראל יפנה אליהם וכתוצאה מכך הם ימנעו מכירה ליבואן מקביל, הם יקבלו קנס משמעותי של 100 מיליון שקל. גם אם אתה חברה בינלאומית".

איפה זה יפגוש את הצרכן ואולי הכי חשוב מתי?

"זה אומר שהמדפים בסופר בבאר שבע, בתל אביב, בחיפה או בכל מקום בישראל יראו כמו הסופרים בברלין או בפאריס וזה משמעותי מבחינת מגוון המוצרים, המחיר שלהם ולמעשה זה משמעותי לתחרות. זה אומר שכל אחד יכול להיות יבואן של מוצרים שמתאימים לקהל שלו".

היו החרגות של תקנים שנועדו להגן על חלק מהיצרנים המקומיים.

"החקיקה הזו, בחלק של מוצרי הצריכה שנמצאים בכל בית בישראל נוגעת ל-92% מהמוצרים וזה יקרה כבר ב-1 בינואר".

החלק של החקיקה הראשית אושר אבל יש עוד את הויה דולורוזה של התקנות הרלוונטיות ולמעשה המעשה של ההסדרה המשפטית.

"זה נכון, אבל אני רוצה שתבין שזו דרמה ולכן זה גם לוקח זמן. הרעיון הזה שלי שהפך לחוק, חל לא רק על מוצרי צריכה אלא על 526 תקנים בישראל שזה כולל גם את תשומות הבניה והתעשיה ו-11 משרדי ממשלה נאלצים כרגע לתקן את התקנות שלהם להכניס את הרגולציה האירופית. תזכור שאלה תקנים שנעלו את התקנות הנוכחיות רק לתקן ישראל וצריך עכשיו את המעשה הבירוקרטי של לתקן את התקנות.

"למעשה נתנו למשרדים זמן הסדרה וזה תלוי בכל מקרה לגופו, אבל בעיקרון מדובר על שנתיים להשלים את התהליך. אנחנו במשרד הכלכלה עושים עכשיו מיפוי של כל המקומות שצריך להסדיר שם את התקנות ולתקן תקנות חדשות ובמקביל זה נותן זמן לתעשיינים להתארגן בהתאם. אבל זה חד פעמי, כשכולם יגמרו את התהליך הזה, המהפכה תושלם ותצא לדרך באופן מלא".

בוא רגע נדבר על המלחמה והעלות שלה שמתחילה להכביד על הכלכלה וכשאנחנו מסתכלים קדימה, אנחנו רואים תקציב ביטחון שוטף שיכביד מאוד על הצמיחה העתידית.

"אני רוצה שתעשה הבחנה בין עלות המלחמה עכשיו לתקציב השוטף שיבוא אחריה. על השוטף יושבת עכשיו ועדה ונראה מה היא תחליט. אבל ברור לכולם, כולל סוכנויות הדירוג, כולל המשקיעים בעולם שתקציב הביטחון שהיה ב-6 באוקטובר יהיה שונה מאוד מתקציב הביטחון של ה-8 באוקטובר".

ובינתיים החוב הציבורי עולה.

"בתקופת המלחמה הממשלה מזרימה הרבה כסף לכלכלה וזה מזכיר את הקופסה של תקופת הקורונה אז נכון שהחוב עולה אבל מהר מאוד החוב הזה גם יירד כי ההזרמה של הכסף הזה שמרה על יכולת הצמיחה של הכלכלה 'ביום שאחרי'. הכסף הזה שהזרימו מייצר חוב אבל עוזר לייצב את הצמיחה בהמשך אבל גם עכשיו.

"אני רוצה שתשים לב גם לנתוני המקרו של ישראל באמצעות ההזרמה הזו של כסף, כמובן במסגרות סבירות, הנתונים בסך הכל יציבים. עכשיו אנחנו לא יודעים איך תיגמר המלחמה, ברור שהיא תיגמר כשאנחנו מנצחים אבל לא ברור כמה זה עוד יעלה אז אם לוקחים בחשבון את יכולת ההתאוששות המדהימה של הציבוריות הישראלית, את התובנות שהגענו אליהם במלחמה אז הכסף הזה שמגיע היום מחוב, יאפשר את הזינוק בהמשך ומכאן את גביית המסים וצמצום החוב".

בינתיים המע"מ עולה, זה לא בדיוק מעודד צמיחה ומי ערב לנו שהממשלה לא תעלה מחר את המע"מ גם ל-20%.

"אני לא חושב שהמע"מ זה הפתרון הכי טוב למימון המלחמה, אלא להאיץ את קצב הצמיחה. אני יודע לדחוף את הכלכלה לנצל הכי טוב את וקטור הצמיחה. את תעשיית ההייטק, התעשיה הביטחונית את האגרו-טק וכן הלאה. אסור לפגוע בצמיחה באמצעות מסים אלא כרגע להגדיל את החוב, אחר כך להגביר צמיחה וככה להחזיר אותו ל-60% תוצר".

במסגרת הדברים שאנחנו יכולים לדבר עליהם בזמן הזה. ישראל ערוכה לתרחיש קיצון בהקשר המלחמה?

"אני יכול להגיד לך בביטחון שאנחנו במשרד הכלכלה סיימנו כבר את ההיערכות שלנו לכל תרחיש. גם תרחישי קיצון. יש לנו מלאים הרבה יותר גדולים ממה שהיה ויש לנו יכולת הפצה הרבה יותר טובה משהייתה. ישראל ערוכה לכל תרחיש. גם תרחיש קיצון".