אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב מנתח את מבנה הגירעון האיימתי שיצרה ממשלת ה-64 באופן מעניין למדי. הוא כותב שבגלל שההכנסות ממסים חזרו לעלות בגלל הצריכה הפרטית הרי שנשארנו עם בעיה של שליטה בהוצאות וזה אמור להיות בעיה קלה עבור הממשלה אבל השוק לא מאמין לה שתצליח לשלוט בכסף  הקואליציוני ומכאן הוא מתמחר את הסיכון הכלכלי גבוה יחסית.

"הצעדים של הממשלה ובנק ישראל יכולים להקטין את הסיכונים ולהגביר ביטחון בשווקים. הבעיה של הממשלה יחסית "קלה". הרי בעיית הגירעון נמצאת פחות בצד ההכנסות, שמושפעות מהמצב הכלכלי אותו קשה לשנות במהירות. ההכנסות ממיסים דווקא חזרו לגדול בהשפעת הצריכה הפרטית החזקה, שוק העבודה ההדוק והתעוררות בשוק הנדל"ן.

"מנגד" כותב זבז'ינסקי "למרות התקציב שאושר, בשוק חוששים מפריצת מסגרת ההוצאות שנמצאות תחת שליטת הממשלה. היא צריכה לנקוט במהירות בשורה של קיצוצים בהוצאות מיותרות שלא תורמות לצמיחה ולבצע העלאת מיסים הכרחית. ביצוע התאמות תקציביות ע"י הממשלה יכולה לאפשר לבנק ישראל להוריד ריבית.

"בנק ישראל צריך לשאול את עצמו, האם אי הורדת ריבית עוזרת להשיג יעד האינפלציה? להערכתנו, כאשר כל העלייה בקצב האינפלציה שהתרחשה בתקופה האחרונה היא תוצאה של צעדי הממשלה ועלייה במחירי הטיסות לחו"ל, גורמים שאין לריבית השפעה עליהם, התשובה לשאלה היא שלילית. די ברור שגם שע"ח של השקל מושפע כעת בצורה מינורית בלבד מהריבית.

עוד ב-

ניומד הצליחה להעלות מחירים ומתקדמת עם פרויקט הענק במצרים

לכתבה המלאה

"השאלה הנוספת שצריך לשאול בנק ישראל את עצמו, האם אי הורדת הריבית עוזרת לשמור כעת על יציבות פיננסית? לדעתנו, גם התשובה לשאלה זו שלילית. הפחתה עד ביטול הציפיות להורדת הריבית, שהתרחשו לא רק בגלל מדדי המחירים שהיו גבוהים מהתחזיות, אלא גם על רקע גישה מאוד זהירה של בנק ישראל, הובילה לירידה משמעותית בביקוש לאג"ח הממשלתיות, התפתחות שעלולה להחריף ולגרום לפגיעה ביציבות הפיננסית". הוא מסיים