הבינה המלאכותית אולי חוסכת לנו זמן, אבל ייתכן שהמחיר שאנו משלמים גבוה משחשבנו. מחקר חדש שהתפרסם לרגל יום הלשון העברית, בוחן את השפעת השימוש ב-ChatGPT על היכולות הקוגניטיביות של סטודנטים, ומעלה מסקנות שצריכות להדאיג את מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה.

המחקר, אותו הובילו ד"ר לירון פרימור מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט והמכללה האקדמית חמדת, לצד פרופ' שרית ברזלי מאוניברסיטת חיפה, חושף פער דרמטי בין איכות התוצר הסופי לבין רמת הלמידה הממשית.

במסגרת המחקר השתתפו 147 סטודנטים ובוגרי תואר ראשון, שהוקצו אקראית לכתיבת חיבור טיעוני בשאלת קיומה של שפה בקרב בעלי חיים. חלק מהמשתתפים נעזרו ב-ChatGPT וחלקם כתבו את המטלה באופן עצמאי. הממצאים הראו כי החיבורים שנכתבו בעזרת הבינה המלאכותית היו מרשימים משמעותית, הם היו ארוכים יותר, כללו שימוש רחב במקורות והציגו נימוקים מורכבים ורכיבים טיעוניים עשירים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת.

אולם, מתחת למעטפת המקצועית של החיבורים הסתתרה פגיעה של ממש בתהליך הלמידה. החוקרות מצאו כי השימוש בטכנולוגיה הוביל לירידה מובהקת בהבנת הנקרא ובזכירת המידע מתוך הטקסטים. המשתתפים שנעזרו בכלי הבינה המלאכותית הפגינו הבנה נמוכה יותר של התכנים עליהם כתבו, המעורבות שלהם בתהליך הקריאה פחתה, והם אף דיווחו כי חוויית המשימה הייתה מאתגרת ופחות מהנה עבורם.

עוד ב-

מחקר חדש: מה הישראלים יותר אוהבים - קורקינט או אופניים?

לכתבה המלאה

ד"ר לירון פרימור מסבירה כי ממצאי המחקר מציבים אתגר חינוכי משמעותי בפני המערכת. לדבריה, השאלה המרכזית כעת היא כיצד ניתן לתמוך במיומנויות של כתיבה ממזגת בעזרת כלים מתקדמים, מבלי לפגוע ביכולות הבסיסיות של הבנה ולמידה. היא מדגישה כי פיתוח דרכים להגדלת המעורבות האקטיבית של התלמידים והסטודנטים בקריאה עשוי להיות המפתח לשמירה על הבנת הנקרא גם בעידן שבו הטכנולוגיה מבצעת עבורנו חלק ניכר מהעבודה.