עשור לאחר שעלו לראשונה על במה, ו-13 שנה אחרי שדורון טלמון שלחה ליוני בלוך הודעת פייסבוק עם קישורים לשירים ראשונים, ג’יין בורדו חגגו את הדרך שעשו – במופע מלא בהיכל התרבות תל אביב.

הערב נפתח בווידאו קצר שבו נראתה הלהקה מופיעה ברימון – בית הספר למוזיקה שממנו יצאו לא מעט יוצרים ישראלים מוכרים. רגע פתיחה שקט אך מדויק, שהתאים לקו הכללי של המופע: תאורה מאופקת, במה נקייה והגשה שנשענת על מוזיקה ולא על אפקטים.

כבר בפתיחה הזכירה טלמון את "עינב", שיר ראשון שלא הצליח להיכנס לפלייליסטים בזמן אמת, אך הפך עם השנים לאחד המזוהים ביותר עם ההרכב ופתח שורת להיטים רחבה. במחצית הראשונה של הערב עוד לא נשמע "איך אפשר שלא להתאהב בך" – שיר הפריצה המגה מצליח של ההרכב, שגם היה שיר השנה בגלגלצ. שיר כזה יכול בקלות להפוך למלכודת דבש – להפוך את הלהקה ל"להקה של להיט אחד" – אבל ג’יין בורדו בחרו במסלול אחר: עיבודים מדויקים, סאונד מגובש ועקביות אמנותית. כך בנו רפרטואר רחב וקהל מגוון ונאמן.

קרדיט: אורית פניני

הקהל המחיש את זה היטב: צעירים בשנות העשרים, זוגות בשנות השישים ואפילו ילדים. כולם הכירו את המילים, ליוו את ההרכב לכל אורך הערב, והראו עד כמה המוזיקה מצליחה לחצות גילאים בלי לוותר על זהות.

קרדיט: אורית פניני

רפרטואר הערב כלל את "מה שחשוב", "תל אביב זה אני ואת", "אוקיינוסים", "וויסקי", "עינב" ו"מגדל המים", שבוצע כמחווה לחייל שנהרג במלחמה האחרונה. ההרכב – מתי גלעד (בס), יואב ארבל (תופים), רמי אוסרווסר (גיטרות) וסתיו אחאי (קלידים) – שמר על נגינה מדויקת, עם עיבודים חיים אך נאמנים לרוח המקורית של השירים.

שלושת האורחים שובצו בטבעיות לאורך הערב: אלון עדר הצטרף ל"וויסקי", לולה מארש ביצעו יחד עם ההרכב את "לא יוצאת למסיבות" ו"יור מיין", ויוני בלוך הצטרף ל"אשה קשה" ו"אחריות" – וגם הקריא לקהל, בטון קליל, את ההודעה שקיבל מטלמון ב־2012.

בהדרן חזרה טלמון לבמה לביצוע אקוסטי של "פתאום אני אמא" – רגע שקט ומדויק שהבליט את הווקאליות והנוכחות האישית שלה. לאורך כל המופע היא הובילה את ההרכב ביציבות, בקול מדויק ובנוכחות רגישה, שמזכירה לפרקים את ג'ודי כץ בשיאה בעיקר בזכות בהכולת להחזיק מופע שלם של שעתיים ולמשוך קשב ללא מאמץ. אולי זו גם הסיבה שהסגנון שלהם מזכיר מאוד ברוחו את הפולק של שנות ה-70.

עוד ב-

ריפיל בחומוסיות: בעד או נגד? "אנשים חיות, חוסר מודעות עצמית"

לכתבה המלאה

קרדיט: אורית פניני

עשור אחרי תחילת הדרך, ג’יין בורדו לא מנסים להמציא את עצמם מחדש – וגם לא צריכים. הם ממשיכים באותו קו מוזיקלי מדויק, עם עיבודים חכמים, זהות ברורה וחיבור עמוק לקהל. מופע שמראה איך אפשר לחגוג בלי רעש – ולהישאר רלוונטיים לאורך זמן.