כסף וצרכנות
כשהאוצר בוחר מי יקבל הנחה על המסים ומי לא
הסכם גוגל-וויז חשף כלל שקט שפועל מתחת לפני השטח: אם אתה גדול מספיק - תקבל תנאים שהשוק לא מציע
כשנודע שבעלי המניות של וויז קיבלו אישור לשלם את מס הרווח של העסקה, כ-10 מיליארד שקל, ישירות בדולרים במקום להמיר לשקלים, הרבה אנשים הנהנו בהבנה. ההיגיון המקרו-כלכלי היה ברור: הזרמה של 3.3 מיליארד דולר לשוק המט"ח בבת אחת הייתה מייסקת את השקל, פוגעת ביצואנים ומייצרת טלטלה מיותרת. מניעת הנזק הזה היא בדיוק מה שמדינה אמורה לעשות.
ונשאלת השאלה, אם המנגנון הזה הגיוני, אם תשלום מסים בדולרים הוא כלי לגיטימי שמגן על יציבות המשק, למה הוא לא קיים לכולם? ולמה שמיעתי על קיומו הגיעה רק כשחברה בשווי עשרות מיליארדי דולרים ביקשה אותו?
צחי מנע (צילום: ניב קנטור)
מה קורה בפועל
תשאלו כל יצואן ישראלי מה הוא עושה עם התנודתיות של השקל. הוא יספר לכם על חוזי גידור שעולים כסף, על עמלות המרה שנשחקות מהרווח, על עבודה פיננסית שקיימת רק כדי להתמודד עם מציאות שהמדינה לא מציעה מנגנון אחר להתמודד איתה. יבואנים רוכשים סחורה בדולרים, מוכרים בשקלים, וכל תנודה של אחוז בשקל יכולה למחוק את הרווח על עסקה שלמה. לוויז, לעומת זאת, פתחו מסלול שלא ידענו שקיים.
תשאלו כל יצואן ישראלי מה הוא עושה עם התנודתיות של השקל. הוא יספר לכם על חוזי גידור שעולים כסף, על עמלות המרה שנשחקות מהרווח, על עבודה פיננסית שקיימת רק כדי להתמודד עם מציאות שהמדינה לא מציעה מנגנון אחר להתמודד איתה. יבואנים רוכשים סחורה בדולרים, מוכרים בשקלים, וכל תנודה של אחוז בשקל יכולה למחוק את הרווח על עסקה שלמה. לוויז, לעומת זאת, פתחו מסלול שלא ידענו שקיים.
מי באמת משלם את החשבון
כשמשרד האוצר מסכים להחזיק דולרים במקום שקלים, הוא לוקח על עצמו סיכון שער חליפין. אם הדולר נחלש, קופת המדינה מקבלת פחות שקלים מהמסים שגבתה. הציבור ספג את סיכון המט"ח של עסקה פרטית. ובאותו זמן, עסק קטן שמייצא מתמודד עם בדיוק אותו סיכון, לבד, בלי שיחת טלפון מהאוצר ובלי מסלול עוקף. הפער הזה הוא לא טעות, הוא מדיניות.
כשמשרד האוצר מסכים להחזיק דולרים במקום שקלים, הוא לוקח על עצמו סיכון שער חליפין. אם הדולר נחלש, קופת המדינה מקבלת פחות שקלים מהמסים שגבתה. הציבור ספג את סיכון המט"ח של עסקה פרטית. ובאותו זמן, עסק קטן שמייצא מתמודד עם בדיוק אותו סיכון, לבד, בלי שיחת טלפון מהאוצר ובלי מסלול עוקף. הפער הזה הוא לא טעות, הוא מדיניות.
כשהאוצר עצמו מתחרט
מה שמעניין במיוחד הוא שבכירים במשרד האוצר עצמם כבר אומרים בפה מלא שיצרו תקדים מיותר. הם מבינים שפתחו דלת שקשה מאוד לסגור. כי עכשיו כל יצואן שנאנק תחת השקל החזק שואל שאלה לגיטימית לחלוטין: למה לוויז מותר ולי אסור?
מה שמעניין במיוחד הוא שבכירים במשרד האוצר עצמם כבר אומרים בפה מלא שיצרו תקדים מיותר. הם מבינים שפתחו דלת שקשה מאוד לסגור. כי עכשיו כל יצואן שנאנק תחת השקל החזק שואל שאלה לגיטימית לחלוטין: למה לוויז מותר ולי אסור?
אין תשובה טובה לשאלה הזו. ולמעשה, חוסר היכולת של האוצר לענות עליה הוא ההוכחה הטובה ביותר שמלכתחילה לא הייתה כאן מדיניות, הייתה כאן הסכמה חד-פעמית שהתחפשה למדיניות.
עוד ב-
הכתובת על הקיר
מקרה וויז הוא לא אנומליה, הוא סימפטום. ההייטק הישראלי מצליח כל כך שהוא מחזק את השקל ומקשה על כל שאר ענפי המשק. אם המדינה באמת מאמינה שתשלום מס במטבע חוץ מגן על המשק, שתפתח את המסלול הזה לכולם. ואם לא, שתסביר ליצואנים ולעסקים הקטנים למה הם לא מגיעים לאותה יצירתיות שהפגינה מולם כשוויז הגיעה לחתום.
מקרה וויז הוא לא אנומליה, הוא סימפטום. ההייטק הישראלי מצליח כל כך שהוא מחזק את השקל ומקשה על כל שאר ענפי המשק. אם המדינה באמת מאמינה שתשלום מס במטבע חוץ מגן על המשק, שתפתח את המסלול הזה לכולם. ואם לא, שתסביר ליצואנים ולעסקים הקטנים למה הם לא מגיעים לאותה יצירתיות שהפגינה מולם כשוויז הגיעה לחתום.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
