אפילו מי שהגה את המשפט Timing is everything, כנראה לא דמיין מקרה כמו של וולט בישראל: קצת יותר משנה אחרי שהשיקה את פלטפורמת השליחויות שלה, כשהיא עדיין מנסה לשדל מסעדות רבות שמשתלם להן להיפרד משליש מההכנסות על המנות שיצאו ממטבחיהם - רק כדי שיהיה מי שידאג שיגיע לסועדים מהר ועד הבית - המשלוחים הפכו לדרך היחידה למכור מזון בחסות מדינת ישראל.

זה לא היה למען עליית האימפריה הכחולה, אלא נגד התפשטות נגיף הקורונה, ועדיין וולט הפכה למרוויחה הגדולה ממגבלות הממשלה. המסעדנים והלקוחות היו כולם תלויים בה, כשהתחרות היחידה שלה אז? היו השליחים של תן ביס, שירות שמראש יותר מכוון ללקוחות עסקיים ופחות אטרקטיבי עבור הצרכן הקטן. ככה וולט השתלטה במהרה על השוק.

אבל זה יהיה רק עניין של זמן עד שסיפור ההצלחה מעורר ההשראה הזה יעורר גם מעשים בשטח: הראשון לנסות לערער את המעמד של ענקית השליחויות היה גיל בן משה. הוא הקים את TAKE, אפליקציית משלוחים חברתית. את המיליונים הנדרשים להקמה? במקום להשיג מבעל הון גדול עם ציפיות לרווח גדול ככל הניתן, העדיף ללכת לגיוס המונים בו נאספו מעל שבעה מיליון שקל משורה ארוכה של משקיעים, רובם קטנים. כך יכלו לגבות מהמסעדות פחות וגם מהצרכן, להראות שבניגוד למה שוולט טענה כל השנים אפשר להוריד את המחיר ועדיין להרוויח.

על הנייר זה נשמע כמו שירות שהיה אמור לפתות כל מסעדה, רבים כבר צברו קילומטראז' של חודשי מרמור ארוכים על העמלות הגבוהות של וולט. אבל במבחן התוצאה, זה נראה יותר כמו הקיץ של אביה. פגשתי אז את בן משה, במסגרת כתבה למוסף תחקירים כלכליים שהובלתי באותם ימים בכאן 11, והוא הסביר: "המסעדות לא רוצות להיות מחוברות לצינור חמצן אחד, שרק ספק אחד ישלוט בהזמנות שלהם. נתקלנו במסעדות שהצטרפו בשמחה ופתאום כמה ימים אחרי זה קיבלו כנראה איומים ונתקלנו אצלם בקשיים".

בזמנו נמנע לנקוב בשמם של המאיימים, וכך לקח שנתיים עד שהוכח מה קרה מאחורי הקלעים: וולט הפעילה לחצים על המסעדנים להתקשר עימה באקסקלוסיביות. לאסור על עסקים לעבוד גם עם מתחרים מנוגד לחוק, אבל וולט חשבה שמצאה פרצה מתוחכמת – במקום מקל, גזר. היא השיקה "קרוסלה" בעמוד הראשי של מסעדות הפועלות רק אצלה, וככה הבטיחו למי שיתחייב אליהן את המקום הבולט ביותר, הטבה ששווה כסף גדול.

אלא שברשות התחרות זיהו את התרגיל והכריעו: ממש כמו שאם רשת המזון הגדולה בישראל הייתה מבטיחה לאחד הספקים את המקום הבולט ביותר על המדף שלה, אם רק יסרב למכור גם למתחריה, גם מה שוולט עשתה היה ניצול לרעה של מעמדה כשחקן החזק ביותר בשוק ופגיעה בתחרות. וולט הודתה באישומים ובתגובה נקנסה רק ב8.5 מיליון שקלים, כסף די קטן לחברה הגדולה ביותר בשוק המשלוחים.

אלא שגם במקרה הזה Timing is everything. הקרוסלה של וולט שעודדה לעבוד רק איתה פעלה כשנתיים, ממש כמו פרק הזמן שלקח לרשות התחרות לבצע את חקירתה. התלונה אליהם אמנם הגיעה מTAKE של בן משה, אך הבדיקה ארכה יותר מידי זמן כדי ששחקן קטן בתחילת דרכו יוכל לשרוד בתנאים האלו. החברה של מי שבתנאים אחרים יכל להפוך לאחד המתחרים הבולטים של וולט, אולי אפילו זה שישבור את שוק המשלוחים, קרסה ונאלצה להפסיק את פעילותה עוד באותה שנה. עשרות עובדיה פוטרו.

כיום, כשהמהלכים האחרונים של וולט שהעלתה לאחרונה בחדות את התשלומים שגובה מהצרכן על שירותיה, מעוררים זעם, קשה שלא לתהות מה היה קורה אם המתחרה החברתית שקמה לה לא הייתה נופלת. מתחרה אחרת שהתפתחה לוולט באותם שנים וגם דשדשה לפחות עד לאחרונה, NOW מבית משלוחה, טוענת שמאז הזינוק בתעריפים של וולט הצטרפו לשורותיה מעל 200 מסעדות חדשות.

לכן היום (שלישי) הגישה TAKE  לבית המשפט המחוזי תביעה אזרחית כנגד וולט. מטענת התובעים, שמגובה בחוות דעת כלכלית, עולה כי אבדן הרווח שנגרם לTAKE  מוערך ב-300 מיליון שקל. החברה תובעת חמישית מהסכום, 60 מיליון שקל, עדיין פי שבעה מהסכום שוולט שילמה בשעתו. בתביעה טוענת החברה שכל עוד ביצעה פיילוטים בערים כמו נתניה ובת חפר, הפעילות זכתה להצלחה. אבל הכל השתנה שניסו לחדור לתל-אביב, המעוז המרכזי של וולט.

בעוד החקירה של רשות התחרות התמקדה בקרוסלת "רק בוולט" שכבר הוסרה מאז, בכתב התביעה נטען כי החברה נקטה בטקטיקה נוספת: "נציגיה הבהירו והזהירו את המסעדות כי יהיה מחיר נוסף ומשמעותי להתקשרותם עם טייק, באופן מפורש ובמשתמע. כך, למשל, הוזהרו מסעדות שזמינות השליחים של וולט תיפגע עבור מסעדות שתבחרנה לעבוד גם עם טייק". לטענתם האיום אף התממש בפועל וכן הוצעו הנחות בתשלומי העמלות למסעדות שעבדו עם וולט בלבד. זאת ועוד, מהתביעה עולה כי עד היום בשיטת הקרוסלה, שרשות התחרות הכתירה בישראל כלא חוקית, וולט ממשיכה להשתמש במדינות אחרות בעולם.

התביעה אמנם מתייחסת רק לפעולות של וולט בעבר, עד שנת 2021. אבל רק אתמול חשף אחד מבכירי רשות התחרות כיום, אייל שפירא, שיש חשש שהפעילות הכוחנית של וולט נמשכת: "בתקופה האחרונה הגיעו עדויות לרשות שוולט ממשיכה לפעול להשגת בלעדיות בדרכים כאלו ואחרות. ככל שהפרקטיקה הזו ממשיכה, זו יכולה להיות הפרה של חוק התחרות ושל הצו המוסכם והרשות רואה זאת בחומרה רבה", אמר בוועדת הכלכלה.

מה הפלא שוולט ממשיכה לכאורה בניסיונותיה, כשהרשות פועלת מעט מידי ומאוחר מידי ומייצרת מצב שבו משתלם לעבור על החוק. ספק אם תביעת הענק של TAKE תעורר עוד תחרות בשוק הזה ותועיל לצרכן, מאחר שכבר נסגרה. אבל אולי את ההרתעה שנדמה שברשות התחרות לא השיגה עד היום מול ענקית השליחויות, תצליח לייצר כעת דווקא המתחרה לשעבר.

עוד ב-

אין ברירה אלא להוריד מחירים: מה עומד מאחורי גל המבצעים ברשתות המזון? | עמית תומר

לכתבה המלאה

* התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין יואב רזין, גולן קנטי ואור אמזל ממשרד עו"ד נשיץ, ברנדס אמיר ושות'.