עסקת כלל-MAX מעלה הילוך, וזאת למרות התנגדותו של אחד מבעלי המניות המרכזיים בחברת הביטוח, איש העסקים אלפרד אקירוב, שמנסה בכל דרך לסנדל את העסקה גם באופן פומבי ומתוקשר ואף להשתלט על החברה.

מי שעומדים לצד ההנהלה, הם ועד העובדים של חברת הביטוח בראשות רוני רז, יו"ר הוועד, שבריאיון ל-ice יוצא בגלוי נגד אקירוב, מחזק את ההנהלה ומבהיר: "יש בעלי מניות מיעוט שמתחילים לבחוש בתוך החברה, אבל כל הבחישה שלהם בעיקר סביב נושאים אישיים שלא קשורים לפעילות העסקית של החברה".

רוני רז, 56, עם ותק של שלושה עשורים בחברת כלל ביטוח, היה מחלוצי ועד העובדים בחברות הביטוח, אי שם לפני עשור לאחר שחיקה של השכר של העובדים והירידה בתנאי העובדים, החליט רז לקחת את המושכות ושאר חברות הביטוח, למעט אחת, הלכו אחריו והקימו ועדי עובדים: "ועדי עובדים של חברות פרטיות בעשור האחרון, שונים לגמרי מהוועדים של פעם", מציין רז, "אנחנו חיים את העסק ומבינים שאם העסק לא ירוויח אז לא תהיה עבודה לאף אחד. בכל ההסכמים הקיבוציים שאני חותם, הכול תלוי ברווחים. גם העלאת שכר, גם הבונוסים, גם האופציות לעובדים, הכול תלוי ברווחים. רווחיות החברה זה בדמנו".

יו"ר ועד עובדי כלל ביטוח, שעבר כמה מאבקים בחברה אל מול ההנהלה, מציין כי כל המאבקים אינם פרסונאליים: "גם לא נגד אקירוב, וגם לא דני נווה (יו"ר הדירקטוריון לשעבר). אני דואג לחברה, להתפתחות החברה, ליציבות של החברה, ודואג בעיקר כמובן לעובדים דבר ראשון. אם החברה לא תהיה יציבה ולא רווחית, יהיה קשה לדאוג לעובדים".

ניהלתם כמה מאבקים קשים בעבר.
"עד לפני 4 שנים היינו במלחמות. היה מנכ"ל (איזי כהן) שאפשר להגיד שכמעט החריב את החברה, והשבתנו את החברה לשבועיים ואחרי זה הבנו שאנחנו צריכים לקחת את גורלנו בידינו ומאז אנחנו מעורבים במינוי המנכ"ל. יורם (נווה, מנכ"ל החברה מאז 2018) היחידי שקודם מתוך החברה ואנחנו מאוד מאמינים בו, ובתקופה שלו מערכת היחסים עם הוועד היא הכי טובה שהייתה אי פעם בין הנהלה לעובדים. הוא באמת קשוב ומבין עניין והוא לא איש של אגו, בשונה מאיזי שלא עניין אותו כלום. לא סתם החברה שלנו הייתה במקום האחרון לפני 4 שנים בכל המדדים כמעט, והיום אנחנו במקום הראשון בכל המדדים, ומדהים ששינוי של מנכ"ל יכול להשפיע על החברה".

איזי כהן. צילום: יהונתן זינדל פלאש 90

על מה בעצם ההתנגדות נגד אקירוב?
"פתאום יש בעלי מניות מיעוט שמתחילים לבחוש בתוך החברה, אבל כל בחישה שלהם בעיקר סביב נושאים אישיים שלא קשורים לפעילות העסקית של החברה. אקירוב דואג לבן שלו, אייל לפידות דואג לשיכון ובינוי, ולא לכלל. ההנהלות באות ל-4-5 שנים ולא רואים לטווח הארוך. לוועד העובדים יש שנות ניסיון רבות וראינו את כל הדבר האפשריים ומסתכלים לטווח הארוך. מה שקורה בשנתיים האחרונות זה שאקירוב דחף את חיים סאמט לדירקטוריון של כלל לפני שנתיים. פניתי אז לסאמט ואמרתי לו: 'אני יודע שאקירוב מינה אותך, אבל אם לא תעשה דברים לטובת החברה אלא לטובת אקירוב - יהיה פה תוהו ובהו', והוא הבטיח לי: 'רוני, זה שאקירוב המליץ עליי זה לא משנה כלום, באתי להביא תוצאות עסקיות טובות לכלל ומה שטוב לחברה אני אצביע בעדו'. הוא הבין שאיפה שנמצא המנכ"ל יורם זו הדרך הנכונה ונתן גיבוי".

רז מוסיף: "פתאום אקירוב שם לב שהוא שם מישהו והוא לא לטובתו וזה משגע אותו, ואחרי שנתיים הוא אמר: בוא נחליף אותו כי הוא לא מקצועי, וזאת למרות שלפני שנתיים הוא חשב אחרת. עשינו עבודה בשביל שהוא ייבחר שוב, למרות שאקירוב לא רצה אותו".

איך ועד עובדים יכול לפעול לבחירת דירקטוריון?
"עבודה בתקשורת, לשלוח מכתבים לענת גואטה, ריאיונות, לפנות לבעלי מניות. החברה מנוהלת מעולה ולא צריכים את אקירוב שינהל אותנו".

מדוע עבור העובדים עסקת MAX היא טובה?
"הרכישה הזו זה הדבר הכי טוב שקורה לכלל. לא הייתי מעורב בעסקה אבל אני מכיר את העסקה מהיום הראשון שלה. כשאני התחלתי בכלל, החברה הייתה מהמובילות במשק, והחברות המובילות היו מגדל וכלל. שנים היינו רגילים להיות במקומות הראשונים, ופתאום אנחנו מקום רביעי או חמישי. העסקה תחזיר אותנו להיות ראשונים, וכך אנחנו צריכים להיות תמיד וזו עסקה עם פוטנציאל.

אתה מבין את הטענה של אקירוב נגד העסקה שחייבה אותו להזרים כסף?
"העסקה הזו, אם היא לא תצא לפועל ותך זמן קצר, מישהו אחר יחטוף ויש הרבה ששמים עין על MAX, והם יקבלו יותר כסף בוודאות. אני מבין את אקירוב בדבר אחד שהוא רוצה להשתלט על כלל ביטוח וכל הנפקה כזו מרחיקה אותו ולהוציא יותר כסף, הוא רוצה להשתלט על החברה וזה הדבר היחיד שמטריף אותו. אין לו מושג בביטוח ושיתעסק בנדל"ן. זו העסקה הכי טובה לכלל והוא ברמה האישית נפגע מהעסקה".

זה לא דבר שכיח שיו"ר ועד יוצא נגד אחד מבעלי המניות:
"אני לא יו"ר ועד שכיח, אני יו"ר ועד שמאוד מעורב בעסק כדי שיצליח, ואני נמצא במלא פגישות שצריך לעזור לחברה ובסוף אני מביא בזכות זה לדברים לעובדים. אין חברה כמו כלל שמחלקת אופציות לעובדים".

מה היחסים שלך עם המנכ"ל יורם נווה והיו"ר חיים סאמט?
"עם יורם בפגישות קבועות, וסאמט - מדי פעם אני נכנס לחדר שלו לשאול איך הוא מרגיש. מערכת יחסים מעולה, אבל אם אני חושב שיש משהו שלא עושים טוב אני לא מתבייש להגיד. אני לא בובה של אף אחד יש לי דעות משל עצמי ואני מספיק מנוסה. יו"ר הדירקטוריון הקודם היה דני נווה שהייתי איתו בקשר טוב, אבל פתאום באו אליו בעלי המניות שאם לא תדיח את המנכ"ל יורם נווה, אנחנו נדיח אותך. יורם נווה עבר את כל הקורונה כמנכ"ל חדש והוא לא גמר שנתיים ובא דני נווה ואמר לו: צריכים לפטר אותך. ככה יצא שיו"ר דירקטוריון נמצא מול המנכ"ל במריבה. הייתי יכול לשבת על הגדר במריבה ביניהם ומי שינצח ביניהם יהיה בסדר, אני הכי שונא את אלה שיושבים על הגדר. יורם עשה טוב לחברה ועמדתי על הרגליים האחוריות ונלחמתי בדני בכל הכוח, ולמרות שהייתי איתו בקשר טוב אמרתי לו: לא יקום ולא יהיה, ואל תתקפל מול בעלי המניות או מניות המיעוט ותפטר את יורם למרות שהוא טוב. בקרב הצלחנו ומי שיצא זה דני נווה. גם אם ליורם יהיו הפסדים, אנחנו נגיד שלום ולך הבייתה אתה לא מצליח. אין שום דבר בהחלטות שלי שהן אישיות, וההחלטות שלי רק לטובת החברה ולטובת העובדים".

רז גם נזכר באנקדוטה איך העובדים יכולים להילחם: "בישיבת דירקטוריון פעם בתקופת איזי, הכנסנו פעם 150 עובדים ועצרנו את הישיבה".

ומה תעשה אם בסופו של דבר אקירוב יצליח להשתלט על כלל?
"עכשיו יש שנה של שקט, סאמט נבחר ליו"ר הדירקטוריון ויורם למנכ"ל. אם אני ארגיש שיש הנהלה שנגד העובדים או נגד החברה, אני אצא למלחמות".

נחזור קצת אחורה: למה הקמת את הוועד מלכתחילה?
"כשהקמתי היינו בתקופה אחרת, לא קלה, אז מולנו היה נוחי דנקר. בעבר התנאים של עובדי חברת הביטוח היו יותר טובים משל עובדי הבנקים. עם השנים הבנקים הופרטו, והוועדים שם התחילו לדאוג לעובדים שלהם וחברות הביטוח נשארו מאחור. על חברות הביטוח השתלטו בעלי מניות ופשוט שאבו את החברות, הוציאו דיבנדים ולא עניין אותם העובדים: למה לבזבז חופש במיליונים באילת אם אפשר את אותו הסכום לקחת אליהם? וככה הם שחקו את השכר במשך עשור עד שנמאס לנו. בשבוע הראשון כשהתחלתי אתה התהליך הזמינו אותי לשימוע, אבל היה לי את הגב של ההסתדרות, ועופר עיני היה אז והוא היה חבר של נוחי".

למה דווקא אתה לקחת את המושוכת?
"גם לי ברמה האישית הרגשתי ששוחקים את השכר. הקש ששבר את גב הגמל היה שאחרי כמה שנים עם רכב, לקחו לי את הרכב. 19 שנה הייתי אז בחברה, והייתה לי אז בוסית שאמרה: אם לא מתאים לך - תעזוב. אחרי 19 שנה זורם לי בדם כלל ביטוח, ועזיבה לא הייתה על הפרק והחלטתי שאם לא טוב לי - אז אני אשנה. שבוע וחצי אחרי שיצאנו לאוויר, היה אז יו"ר כלל ביטוח, אביגדור קפלן, שרצה להרגיע אותי אז הוא פיטר את אותה מנהלת שאמרה לי לעזוב".

אחרי עשור עם ועד עובדים, המצב של עובדי כלל ביטוח השתפר?
"המצב אצלנו יחסית מעולה, אבל עדיין לא מספיק טוב. העלינו יפה את השכר החציוני בחברה, ואנחנו מחלקים אופציות ובונוסים וגם הרווחה מעולה, אבל לצערי ההוצאות במדינה שלנו גדלו בלי פרופורציה, לכן גם התכנסנו הוועדים כדי לראות איך אנחנו מורידים את ההוצאות של העובדים".

אתה מדבר על ההגבלה לאומנים עד 90 אלף שקל:
"רווחה לעובד זה גם הופעות, והיום עובד משלם הרבה כדי לראות הופעה ופנאי, אז אני דואג לעובדים להופעות כדי לחסוך בהוצאות. אבל כאשר האומן מבקש 400 אלף שקל זה פוגע בכספים של העובדים. לא נראה לי הגיוני שאומן יבקש סכומים כאלה בשביל הופעה. במחאה שהתחלנו לגבש בנינו צוות מקצועי והגבלנו את הסכום ל-90 אלף שקל להופעות בפני ועדי עובדים וזה המקסימום. מי שלא רוצה שיישאר בבית".

"מי שכבר התחייב לסכום אחר", מדגיש רז, "אז החרגנו אותם כי יש להם התחייבויות קודמות. אבל הופעות עתידיות - לא מעל 90 אלף שקל. יש אומנים שמבינים את המצוקה, ויש עדיין כמה מנהלי אומנים שמאמינים שיהיה בסדר והוועדים ישלמו יותר כסף, אבל זה לא יקרה. בשלב הבא נשתף פעולה עם חיים ביבס והרשויות המקומיות. אני רץ במאבקים למרחקים ארוכים".

מה המסר שלך לאומנים שלא הסכימו לחתום שיופיעו עד 90 אלף שקל כמו שרית חדד למשל?
"המסר שלי שאנחנו אוהבים את כולם, לא נלחמים איתם. אבל שיבינו שאנחנו לא יכולים לשלם מכספי עובדים כל כך הרבה כסף ושתייחסו אלינו כאילו אנחנו חתונה ושהמחירים יהיו שפויים. יש כאלה שרצו לקחת מחירים חזיריים, כמו אחד האומנים שדרש מאחת חברות הביטוח לפני כמה חודשים - 525 אלף שקל. הם לא יודעים ולא מבינים כמה המנהלים שלהם עושים עליהם קופות. כרגע לא נפרסם שמות של אומנים, ונסביר להם, ואם נראה אחרי חודשיים-שלושה שהאומנים לא באים לקראת, נעשה רשימה שחורה של אומנים. לא נשלם מעל 90 אלף שקל, וגם חברות ההייטק מתחילות לצמצמם".
 

בהסכם הקיבוצי האחרון הכנסתם גם מענק פונדקאות:
"בהסכם הקיבוצי האחרון הכנסנו 50 אלף נטו לעובד שנמצא בתהליך פונדקאות. בכל הסכם קיבוצי אני מכניס משהו שאני עושה ללב. גם אם זה להעלות שכר, בונוסים, אפילו טיסה לתאילנד לכל העובדים. בהסכם הקיבוצי האחרון שחתמנו באפריל הכנסנו את כל עובדי הניקיון והשמירה לעובדי כלל, וגם המענק פונדקאות - זה באמת מרגש. אחד מילדיי הוא מאומץ, וראיתי את התהליך והקשיים ואני יודע שיש לי עובדים שקשה להם התהליך לא רק נפשי אלא גם כלכלי, ובהסכם הנוכחי ביקשתי שכל עובד שבתהליכי אימוץ בין ארצי או פונדקאות שיקבל 50 אלף נטו מהחברה בלי לבדוק. רוצה להקים משפחה בישראל? אנחנו נעזור לו. אני הכי גאה מהסעיף הזה".

עוד ב-

אלפרד אקירוב: אין מה לדבר על התאמות במחיר MAX

לכתבה המלאה

לסיכום, מה המסר שלך לחברי הדירקטוריון החדשים שנכנסו לכלל? 
"אל תהיו בובות, תפעלו לטובת החברה ואם דירקטוריון יעשה דברים רק כי הוא רוצה, יכולים לתבוע אותם. יש להם אחריות".