יניב ביטון הגיע לארץ נהדרת כמעט משום מקום. על אף שהיה שחקן שעשה תפקידים קטנים והתקשה להתבלט, דווקא בתקופת הקורונה כאשר העלה חיקויים לרשת של יולי אדלשטיין ואבישי בן חיים, הביאו אותו לתכנית הסאטירה של קשת 12. אבל הדרך לשם לא הייתה קלה, בטח כשבתכנית נוספת שהופיע בכאן 11, המערכונים בהם כיכב עוררו סערה.

בראיון למאקו, סיפר על כך שבחמש העונות של ביטון ב"היהודים באים" זכה ללא מעט איומים: "פרסמו את הטלפונים שלנו, ותקפו אותנו הרבה. מילולית, לא פיזית. וואטסאפים, טלפונים, כל היום. בפעם הראשונה זה היה מלחיץ, מאז זה קרה כמה פעמים, ואני טיפה פחות נלחץ. אני יודע שרוב האנשים רוצים להוציא קיטור, להביע עלבון או זעם. רובם לא כותבים בגסות, בעיקר מביעים פגיעה, 'איך אתה מעז', 'עדיין לא מאוחר להתחרט', 'תגיד שאתה מפסיק את זה, אתה מתעסק עם אלוהים'. כאלה'".

לגבי יציאתו מהארון שיתף: "קודם כל, לצאת מהארון זה השחרור הכי גדול שיש. אני מקנא בדור החדש שיוצא בלי תסביכים בגיל 16. למרות שזה עדיין לא קל, אני בטוח. תהליך של יציאה מהארון, גם אם אתה גדל במשפחה ליברלית, יש בזה יציאה מהמסלול. יש נתיב ואתה זז הצדה. זה מהלך שמצריך אנרגיה וכוח, להיצמד לאמת שלך. אני לא יכולתי לסבול את המחשבה שיש לי סוד, ומישהו אחר יכול להחזיק בו. אני מההתחלה אמרתי שאני מדבר על זה בגלוי. אין שום דבר מוסתר. לאף אחד אין נשק עליי".

עוד ב-

כוכב ארץ נהדרת בווידוי: "זו הסיבה שנסעתי לאפריקה"

לכתבה המלאה

על הטענות נגדו כי הוא 'משתכנז": ""אני לא חושב שהייתי משתכנז, אף פעם לא הייתה לי בושה גדולה או מחשבה שאני אשנה את השם ביטון ואהפוך לביטן או בטן. לא היה לי את הדבר הזה. בדיעבד אני רואה שהיו אזורים שבהם ניסיתי לבדל את עצמי, נגיד זה שלא מכניסים למועדונים. אני רוצה שיידעו על ההתחלה שאני לא ערס. אלה השכבות שאנחנו שמים. אני עם משקפיים, אני מדבר יפה, אני בלי שרשרת".