טלוויזיה

לירון ויצמן: "כל יום צילום - אחריו לא יצאתי 24 שעות מהמיטה"

מה שהתחיל כסרט על קשיי ההסתגלות של המילואימניקים במלחמת "חרבות ברזל", הפך לסיפור טראגי על הפציעה הקשה והשקטה מכולן - הפוסט טראומה. לירון ויצמן ליוותה מילואימניקים, ונחשפה לטראומה הקשה שהשפיעה גם עליה: "לא עיכלתי את ההתאבדות של אלירן"
אפרת קרסנר | 
לירון ויצמן (צילום פלאש 90/ אורן בן חקון)
מגישת הטלוויזיה לירון ויצמן צילמה סרט לפני מספר חודשים עם חיילי מילואים על קשיי ההסתגלות שלהם אחרי השירות בעזה, כשהם חוזרים לשגרה בבית.
מאוחר יותר התברר כי הנושא האמיתי שהסתתר כל הזמן הזה הוא הפוסט טראומה שמלווה אותם יום יום, שעה שעה, דקה דקה. אחד מהחבורה, אלירן מזרחי, שם קץ לחייו לאחר שסבל מפוסט טראומה קשה. לאחר שהלך לעולמו, חזרה ויצמן אל חבריו המילואמינקים וצילמה סרט נוסף שעסק בהתמודדות עם בריאות הנפש שלהם.
בראיון לתוכנית "הצינור" עם גיא לרר בערוץ 13, שיתפה ויצמן בתחושות שליוו אותה בצילומים וגם אחריהם: "להגיד לך שהבנתי שאני מתעסקת עם חומר נפץ, עם יד על הלב? לא הבנתי. אלירן מזרחי הוא היה אדם כל כך מצחיק, כיפי, חברמן, קול. זה היה שוק בשבילי כשגיא צלצל אליי אז בתחילת יוני. לא אשכח את זה שהוא סיפר לי שאלירן ירה בעצמו".
עוד הוסיפה ויצמן ואמרה כי לא האמינה כשגילתה שאלירן, שהצטלם לסרט הראשון, אינו בין החיים: "לא עיכלתי אז את מה שקרה, ביקשתי שיחזור על זה כמה פעמים. לא עיכלתי את זה עד הסוף. גם אני ואלירן מאוד שמרנו על קשר, וזה באמת בלתי נתפס".
בהמשך שיתפה ויצמן את לרר כי החומרים מהצילומים והסיפורים ששמעה מחיילי המילואים נכנסו אליה לראש והיו קשים לעיכול עבורה: "היו לנו 3 ימי צילום לסרט, כל יום צילום - אחריו אני 24 שעות לא יצאתי מהמיטה. מודה שזה הבהיל אותי, אבל אני מטפלת בעצמי. לי לא צריך לדאוג, אני האחרונה בשרשרת האירועים של הדבר הזה".
בנוגע לנושא בריאות הנפש בצה"ל אמרה ויצמן כי צריך לשים את זה בפרונט: "אני חושבת קודם כל בלי קשר לבית שלי, היגע הזמן להפסיק לשים את זה בצד. צריך להפסיק להתבייש, זה קורה לרבים. יש אחוז אחד שנמצא בסבב שלישי ורביעי והנטל הוא על כתפיהם וזאת פציעה כמו כל פציעה. אף אחד מאיתנו הוא לא מי שהיה לפני ה-7 באוקטובר. זה לא שאני פתאום הופכת להיות בן אדם רציני, אבל כמו כולם, אני טסתי לאתונה ונורא כיף לשם ואז חוזר לפה ורואה את הסרטון של לירי אלבג שלא יוצא לי מהראש, את כל הזמן נע במן קוטביות. זה כמו מאניה דפרסיה של חיים. זאת המדינה הזאת, אלה החיים האלה. אם מישהו צפה בסרט ומרגיש כל דבר כזה או אחר יש למי לפנות, יש עם מי לדבר. יש מה לעשות, סיכמה ויצמן".
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה