שופטת 'מאסטר שף' בקשת 12 לא מפסיקה לשתף את העוקבים שלה בשנים הקשות שעברה, גם הפעם היא סיפרה איך יצאה מהשבר הגדול שנחת עליה כרעם ביום בהיר כשבמהלך טיסה לפני כשבע שנים השתתקו חצי מפניה ועל האופטימיות שלה קדימה.

אנסקי פתחה וכתבה: "אני כותבת אליכם היום מנקודת מבט של התבוננות והערכה. לפני כמה שנים, חוויתי תקופה מאתגרת שהביאה אותי לנקודת שבר. איבדתי כמעט את כל הכלים שלי - מהיכולת לעבוד ועד היכולת לדבר ולאכול, לדבר, לחייך. לא ידעתי איך להמשיך, עמדתי מול תהום".

היא המשיכה: "מכאן, אני יודעת להגיד שהחיים, בדרכם המופלאה, דרשו ממני להיכנע. ובתמורה לכניעה הזו, עברתי טרנספורמציה עמוקה. מה שלמדתי הוא זה: המיסתורין של החיים הוא לא בעיה שיש לפתור אותה אלא מציאות שצריך לחוות; לעבור דרכה, לאפשר להרגיש את כל הרגשות אחת אחרי השניה, וגם ביחד כולן, בשיא הרגש עד הסוף! - לעבור דרך הפחד, הכאב חוסר הודאות ותכלס כל מה שאנחנו פוגשים בחיים האלה, בעת הזו ובכלל".

עוד הסבירה שופטת מאסטר שף: "ירושלים של שנות התשעים היתה מצע קיצוני לגידול ילדות, שם למדתי כי אם קשה, מפחיד או כואב הדבר הנכון, הראוי והיעיל ביותר הוא היה להתנתק. למדתי להתנתק מכל סיטואציה ברגע שנהיה לי יותר מידי, והגבול של נערה צעירה הוא קצר גם כך. אנחנו למדנו להתנתק כדי לשרוד והתיקון, הריפוי הוא דווקא בחיבור - לאורך החיים עלינו לאט לאט להיכנע ולנוע עם זה, לשחרר, להרפות וברגע הנכון להגיע".
 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Michal Ansky‎‏ (@‏‎michalansky‎‏)‎‏

עוד ב-

מיכל אנסקי נפרדת בעקבות האסון: "תמיד אזכור אותו"

לכתבה המלאה

לסיום כתבה: "הכלל שאני חיה לפיו הוא: אם דבר קשה בא, ואת ברמת חוסן ומסוגלות להכיל, להיכנע לו, להיכנס פנימה ולהרגיש, זה מקרב אותך לאמת שלך, גורם לך להקשיב ללבך, ומחבר אותך מחדש לנטיב הכי מדויק לך. תקופות מאתגרות של “מבחן באש” הן מטהרות. הן מפנות שכבות ישנות במערכות שלנו ומאלצות אותנו להיות ברורים לגבי מי אנחנו ומה אנחנו רוצים. ועכשיו, אני שואלת אתכן/ם: איך אתן תומכים בעצמכם ובאחרים כדי לבנות שגרה שמחברת אותנו לעצמנו ולמה שחשוב לנו באמת? שתפו אותי בתגובות, אני כאן ללמוד ולשתף".