טלוויזיה
גיא זוארץ ויעל בר זוהר נזכרים בכאב: "זו הצוואה שהשאיר לנו"
המגיש מסכם כמעט שנה ללא אחיינו שנרצח בנובה: "אני מנסה לזכור את זה בתוך הכאב והגעגוע, אבל עילי ביקש שנזכור ששום דבר לא מובן מאליו, כי לא בטוח שנהיה פה מחר בואו נחיה כל יום בהכרת תודה על המתנה הנפלאה שקבלנו. כל יום הוא הזדמנות לחיות, לחוות, להרגיש, להיות. תודה על המשפחה, תודה על קורת הגג, תודה על צחוק ילדים"
זוארץ ובר זוהר שיתפו: "שנה. שנה חדשה. שנה לשבעה באוקטובר. שנה בלעדיו... האחיין האהוב שלי עילי ברעם הוא הגיבור שלי ... ומאז שהוא נלקח מאיתנו במסיבה ברעים, נפער בנו חלל אינסופי, שדורש מאיתנו ללמוד לחיות מחדש. אחרי מה שכולנו עברנו, ועדין עוברים, בדרום, בצפון, הלב סדוק, והגעגוע לאלה שלא ישובו, ולאלה שאנחנו עדין מחכים לשובם - אני מנסה לגייס את כל הכוחות כדי להתחיל את השנה בטוב, באופטימיות... לחפש צמיחה והתפתחות בתוך ההריסות. ונראה לי שמה שאנחנו צריכים יותר מהכל זו תקווה... אנחנו זקוקים לאמונה חזקה בעצמנו ובעיקר במקום הזה שהוא הבית שלנו".
עוד המשיך: "עילי היה אדם כותב... והמילים שלו נשארו פה אחריו. כשפתחתי את המחברות שלו, בין הדמעות שהציפו אותי הרגשתי שמצאתי משהו קטן ממנו, הוא סימן לנו דרך שתעזור לנו לחיות אולי טוב יותר בלעדיו. על כריכת המחברת שלו הופיע משפט בכתב ידו - ״ואהבת לרעך כמוך״ ... מה לאדם צעיר בשיא חייו עם משפט ״עתיק״ שכזה?? עבורי זה היה השער אל הצוואה הרוחנית שהשאיר לנו עילי - במציאות שלנו דורשים מאתנו כל הזמן לבחור צד, והאתגר הוא לאהוב מישהו שחושב אחרת ממני, שרואה את העולם אחרת, לאהוב אותו כמו שאני אוהב את עצמי, שיהיה לי אכפת ממנו כמו שאכפת לי מעצמי".
עוד תהה זוארץ: "ואיך אני צריך לנהוג לאותו ״עצמי״? בתוך המחברת, על דף אחר, היה כתוב ״לא לשכוח לנשום״. עילי היה מלווה אנשים בטבילה באמבטיות קרח, והוא תמיד לימד שבתוך הקור של הקרח, הנשימה מרגיעה את הגוף… כמו שנשימה מרגיעה חרדה… אז מתי בפעם האחרונה לקחתם נשימה כזו גדולה עמוקה? קחו אחת עכשיו…. למלא את החזה שלנו בנשימה עמוקה בכל הדברים הטובים שאנחנו מבקשים לחיים שלנו ולנשוף החוצה את הדברים שאנחנו לא רוצים את הכעס את הלחץ את הפחד".
כמו כן שיתף: "על דף נוסף עילי כתב ״שאצליח לזכור שאני רק אורח על הכדור הזה ושכל יום פה הוא מתנה״ ... והימים שלנו עם עילי היו קצרים, קצרים מדי, אבל גם היו מתנה... אני מנסה לזכור את זה בתוך הכאב והגעגוע, אבל עילי ביקש שנזכור ששום דבר לא מובן מאליו, כי לא בטוח שנהיה פה מחר אז ביינתים בואו נחיה כל יום בהכרת תודה על המתנה הנפלאה שקבלנו. כל יום הוא הזדמנות לחיות, לחוות, להרגיש, להיות. תודה על המשפחה שלנו, תודה על קורת הגג, תודה על צחוק ילדים. הוא גם כתב עילי את המשפט שמדייק את מה שכדאי שנשים מול העניים בכל רגע בשנה הקרובה : ״שתמיד אזכור שכל הבעיות טיפשיות ליד רגע אחד שמישהו מהיקרים לי לא בריא״.
עוד ב-
לסיום כתב: "עילי שלי, גיבור שלי - הלוואי ואוכל ללכת לאורך בשנה הקרובה... מגיעה לכולנו שנה טובה שנת בריאות שנת שמחה שנת הכרת הטוב שנה שכל אחינו ואחיותנו יחזרו לביתם שנה שתדע כל משפחה שכולה קצת הקלה בכאבה שנה שנצליח להבין שגורלנו הוא לחיות כאן יחד כולם... וזה לא מקור הבעיות שלנו... זה מקור הכוח שלנו".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(5):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
4.דייייי...נמאסתם..אתם משלמים עבור הפירסום ???אורה 09/2024/29הגב לתגובה זו0 0אחרת לא ברור למה ???? לכאורהסגור
-
3.נמאסתםתנוחות קצת 09/2024/29הגב לתגובה זו1 0כמה אפשר לראות אתכם כל ציוץ כתבה טוב הבנו יאלהסגור
-
2.דייבוזגלו פרידמן 09/2024/26הגב לתגובה זו1 1איזה צוואה השאיר לרקוד סביב הבודהההההה כמו בני ישראל סביב העגל דייי חולים חולים על פרסום רדו רדו מהפרסום חולים בודהההההההההסגור
-
1.יעל וגיארוני. 09/2024/26הגב לתגובה זו3 1מספיק כבר להיות בתקשורת אתם משניאים עצמכם חבלסגור
-
צניעות קצתשרית 09/2024/26הגב לתגובה זו2 1תמונה אחת עצובים שניה מאושרים ושמחים כך הם מציינים העיקר להיות בפרונטסגור