מעבר לסיפור ההצלחה של סטף ורטהיימר, הקריירה העסקית שלו כוללת שורת מהלכים כלכליים פחות מוכרים. מעסקת ענק שוברת שיאים ועד הקמת יישוב בגליל – הנה חמישה עובדות על הדרך שבה השקיע ורטהיימר את הונו וניהל את עסקיו.

בשנותיו הארוכות התפרסם סטף ורטהיימר כאחד מאבות התעשייה הישראלית, זוכה פרס ישראל ואחד האנשים העשירים במדינה. ורטהיימר, שהלך לעולמו בשנת 2025 בגיל 98, דגל בחזון של "תעשייה כדרך לשלום" ושילב בין הצלחה עסקית לחזון חברתי. בחרנו חמישה סיפורים על השקעותיו ומיזמיו הכלכליים, בישראל וברחבי העולם, הממחישים את גישתו הייחודית לכסף ולעסקים.

1. מכירת ישקר לברקשייר האת'וויי – העסקה ששברה שיאים: בשנת 2006 מכר ורטהיימר 80% מחברת ישקר (ISCAR) שבבעלותו לחברת ברקשייר האת'וויי של המיליארדר וורן באפט תמורת 4 מיליארד דולר​. עסקה זו נחשבת לרכישה הראשונה אי-פעם של באפט מחוץ לארצות הברית, וסימנה הבעת אמון אדירה בתעשייה הישראלית.

המשך, בשנת 2013, רכש באפט גם את יתרת 20% מניות ישקר עבור 2.05 מיליארד דולר נוספים​ - מה שהעמיד את שווי החברה על יותר מ-5 מיליארד דולר. המכירה הזו הייתה אחת מעסקאות היצוא הגדולות בתולדות ישראל באותה תקופה​, וורטהיימר אף שילם עליה מס של כמיליארד דולר לקופת המדינה​, סכום חריג בהיקפו המעיד על גודל העסקה.

2. הקמת רשת גני תעשייה לקידום תעסוקה ודו-קיום: ורטהיימר לא הסתפק בניהול חברותיו, אלא השקיע למעלה מ-100 מיליון דולר מכספו בהקמת שבעה גני תעשייה – פארקי תעשייה חדשניים – בפריפריה בישראל ואף מחוצה לה​. בין היתר הקים גני תעשייה בתפן, תל-חי, נצרת ועומר, וגם בפארק תעשייה בגבזה, טורקיה​ - צעד נדיר לאיש עסקים ישראלי. כל פארק תוכנן ליצור מקומות עבודה ולשלב עובדים יהודים וערבים זה לצד זה, בהתאם לחזונו ש"כשאנשים עובדים יחד, אין להם זמן לסכסוכים"​.

הפארקים הצליחו למשוך מאות חברות (למעלה מ-250 מפעלים צמחו בהם לאורך השנים​) וחלק גדול מתוצרתם מיועדת ליצוא. אחד המיזמים השאפתניים שלו היה תכנון גן תעשייה בעיר רפיח שברצועת עזה, בתמיכת ממשלות ישראל והרשות הפלסטינית, במטרה לעודד שלום באמצעות תעסוקה – אך הפרויקט נגנז עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000​.

3."להבים": המיזם האווירי הסודי שנמכר לתאגיד אמריקאי: רבים מכירים את סיפור ישקר, אך פחות יודעים שוורטהיימר הקים בשנות ה-60 חברה נוספת בשם טכנולוגיית להבים (Blades Technology). החברה, שהוקמה בשנת 1968 כדי לספק חלקי חילוף לחיל האוויר הישראלי, התמקדה בייצור להבי טורבינה וכנפונים למנועי סילון​.

תחת ניהולו צמחה "להבים" לאחד הספקים הגדולים בעולם בתחום – לפי דיווחים, המפעל בצפון הארץ ייצר כ-40% מכלל כנפי הטורבינה בעולם​. בשנת 2014 נמכרה השליטה בחברה (51%) על ידי ורטהיימר לתאגיד התעופה האמריקאי פראט אנד ויטני (Pratt & Whitney) בעסקה בשווי של מאות מיליוני שקלים​. עסקה זו, שעלתה לכותרות פחות ממכירת ישקר, המחישה את יכולתו של ורטהיימר לבנות חברות תעשייתיות מצליחות בנישות שונות ולממש את ערכן הכלכלי מול תאגידי ענק גלובליים.

4. הקמת יישוב כפר ורדים – השקעה בפיתוח אזורי הגליל: במסגרת חזונו לפיתוח התעשייה בגליל, ורטהיימר לא היסס להשקיע גם בהקמת קהילות שלמות עבור עובדיו ותושבי האזור. בתחילת שנות ה-80 הוא היה הכוח המניע מאחורי יסוד היישוב כפר ורדים בגליל המערבי – יישוב קהילתי חדש שתוכנן לספק איכות חיים גבוהה ולמשוך לאזור כוח אדם מקצועי ומשפחות חזקות​.

המדינה הקצתה לו כ-7,000 דונם לצורך הפרויקט, והיישוב עלה לקרקע ב-1984 עם פתיחת בית ספר יסודי כבר כמבנה ראשון​. ורטהיימר, באמצעות החברה לפיתוח כפר ורדים שהייתה בשליטתו, מימן את תשתיות היישוב והציע מגרשים במחיר עלות הפיתוח בלבד​. כפר ורדים גדל עם השנים והפך לאחד היישובים המשגשגים בצפון, בית לכ-6,000 תושבים, ובכך הגשים ורטהיימר את חזונו לשילוב פיתוח תעשייתי עם התיישבות אזרחית בפריפריה​. בנוסף, הוא היה מעורב גם בייסוד היישוב לבון בגליל העליון, מתוך אותה מטרה להפיח חיים כלכליים באזורי ספר דרך שילוב של תעשייה וקהילה​.

5. השקעה בחינוך מקצועי – בניית דור העתיד של התעשייה: ורטהיימר האמין שטיפוח כוח אדם מיומן הוא מפתח להצלחה עסקית, ולכן השקיע משאבים גם בחינוך טכני. כבר בשנות ה-60 הוא סייע בהקמת בית הספר התעשייתי "צור" בנהריה, אשר סיפק הכשרה מקצועית לבני נוער שנשרו ממסגרות החינוך הרגילות והעניק להם אופק תעסוקתי​.

עוד ב-

ביבי ושרה נתניהו נפרדים בכאב: ''צער עמוק''

לכתבה המלאה

ורטהיימר תמך כלכלית בבית הספר ואפשר את פעילותו לאורך השנים, מתוך כוונה להכשיר עובדי תעשייה מיומנים לעתיד. מפעל חייו ישקר אף העסיק באופן ישיר בוגרי בתי ספר מקצועיים, וידוע כי כ-50% מעובדי ישקר בישראל היו מהמגזר הערבי – שילוב חריג בנוף התעשייתי דאז​, שהעיד על מחויבותו לקידום שוויון הזדמנויות. במרוצת השנים הקים ורטהיימר ותמך בבתי ספר מקצועיים נוספים ובתוכניות חינוכיות להכשרת הנדסאים וטכנאים, כהשקעה ארוכת טווח בבסיס האנושי של התעשייה הישראלית​. השקעותיו בחינוך וברווחת העובדים חיזקו את התשתית האנושית שסביב מפעליו, והן חלק בלתי נפרד מהמורשת העסקית שהותיר אחריו.