ויראלי

גיא הוכמן במחווה להלומי קרב: "הנפש נשארה בשדה הקרב"

כוכב הרשת במונולוג "מילואים בגן עדן" גרסת 2023: "מילואים בגן עדן, זו הפלוגה. קיימת כבר 75 שנים ורק מתפללת לא לקבל עוד מחזור חדש ויחד עם כל הסחבקיה והגיבוש של החבר'ה, האושר האמיתי של כולם כאן – זה לתצפת עליכם מלמעלה, לראות אתכם ממשיכים בחייכם, להיות שותפים שקטים ושקופים לרגעים הכי יפים והכי קשים שלכם"
מערכת ice | 
גיא הוכמן (צילום יח"צ)
כמדי שנה, גיא הוכמן פרסם בחשבון הפייסבוק שלו את המונולוג "מילואים בגן עדן", לרגל יום הזכירון, אותו הוא מעדכן בהתאם לנסיבות. אלו היו דבריו: "אני רוצה לספר לכם  מה קורה פה בפלוגה. אמנם אנחנו כבר מעל 20 אלף איש - סד"כ של אוגדה, אבל כולם מתעקשים כאן להישאר במתכונת של פלוגה. כי ככה זה, פעם רובאית – תמיד רובאית. אז ככה, אנחנו מחולקים לכמה מחלקות. פה ליד הרס"פיה יושבים החבר'ה מ-48', הוותיקים של הפלוגה. טוחנים את החבר'ה מלבנון השנייה בעמדות – בכל זאת, הפרש של 58 שנים. מזל שהזמן עוצר מלכת במקום הזה, אה?
מול המשרד מ"פ, זרוקים המחלקה של 67', עדיין שרויים באופוריה. הולכים פה בפלוגה וזורקים אחד לשני 'אשכרה בשישה ימים, אתה קולט?' אבל באוהל לידם, עומד אוהל השבוזים – נופלי 73'. נמצאים פה כבר כמה? 40 שנה ועדיין בדיכאון, עדיין בשוק, לא מבינים מה קרה. מחלקה גדולה ועצובה. ושם, בכניסה לפלוגה, יושבת מחלקת לבנון 1ו-2. איחדו את המחלקות, כי גם ככה הם באותו הגיל והרי מה זה משנה אם נהרגת בסלוקי של 82' או של 2006. ויש עוד מחלקה, מפוזרת, בודדים בודדים. חיה למטה, איתכם. מחלקת השוקיסטים. אלה שגופם ניצל, אבל הנפש נשארה בשדה הקרב. חיים מבחוץ, נשרפים מבפנים. לפעמים מתחרטים שלא הלכו יחד איתנו. וכן, זה יכול להיות כל אחד, אתם רק צריכים לזהות ולעזור ולוודא שמי ששלח לוחמים לקבל שריטה, ידאג עכשיו גם לשים להם פלסטר.
אגב, אם שאלתם, לנו אין צורך לדאוג. אם כבר, אנחנו קצת דואגים. שאולי יותר טוב כאן, מאשר אצלכם למטה, עם כל הבלאגנים. שלא תחשבו שפה אצלנו באמת גן עדן. גם אצלנו, קשה להסתדר אחד עם השני, אבל כמוכם, אנחנו יודעים שאנחנו כאן כדי להישאר. כי פעם רובאית – תמיד רובאית. ובדיוק כמוכם , בסופו של יום, אנחנו הרי מתים אחד על השני וליד השני.
מילואים בגן עדן, זו הפלוגה. קיימת כבר 75 שנים ורק מתפללת לא לקבל עוד מחזור חדש ויחד עם כל הסחבקיה והגיבוש של החבר'ה, האושר האמיתי של כולם כאן – זה לתצפת עליכם מלמעלה, לראות אתכם ממשיכים בחייכם, להיות שותפים שקטים ושקופים לרגעים הכי יפים והכי קשים שלכם. לראות אתכם אוהבים ונשברים ומתחתנים ולומדים ומנהלים ומצליחים ונכשלים ומאוחדים. עכשיו צאו מהבית , שבו על הקבר, תחליפו את נר הנשמה ותחייכו בבכי. אה, ותאהבו את המדינה הזאת ובחייאת, תאהבו אחד את השני. אתם באותה פלוגה".
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה