במהלך השנה האחרונה טופלו במחלקת חנינות במשרד המשפטים 1,313 בקשות חנינה, מרביתן (62%) היו בקשות למחיקת רישום פלילי אשר ברובן הגדול אף הועברו לגביהן חוות דעת חיוביות לנשיא המדינה, הממליצות להעניק חנינה למבקשים, כך עולה מנתוני מחלקת החנינות במשרד המשפטים המתפרסים כעת, ערב יום הכיפורים תשפ"ד.

הסמכות לחון עבריינים, להקל בעונשים שונים, למחוק רישום פלילי ולקצוב מאסרי עולם היא סמכות יחידה ומיוחדת בתחום הממשל והמנהל, סמכות של חסד ורחמים, המופעלת בנסיבות חריגות ומיוחדות ובמשורה, השמורה לנשיא המדינה. מחלקת חנינות במשרד המשפטים בוחנת את בקשות החנינה המוגשות לנשיא המדינה, אוספת את המידע וחוות הדעת הדרושות לצורך קבלת ההחלטה ומגבשת חוות דעת המובאת בפני שר המשפטים, טרם המלצתו לנשיא המדינה.

 
בהמשך למדיניות חנינות מיוחדת לרגל שנת ה-75 למדינת ישראל עליה הכריזו נשיא המדינה ושר המשפטים, במסגרתה יינתן משקל מיוחד לנסיבות אישיות ומשפחתיות ולתהליכי שיקום ביחד למבקשי חנינה בני 75 ומעלה, לצעירים שנידונו בפלילים בהיותם קטינים והשתקמו ולנכי צה"ל ומערכות הביטחון, להלן מספר נתונים על פעילות מחלקת חנינות במשרד המשפטים בשנה החולפת:

במהלך השנה האחרונה טופלו במחלקת חנינות במשרד המשפטים 1,313 בקשות חנינה, מתוכן 813 (62%) בקשות למחיקת רישום פלילי, כ-277 (21%) בקשות להקלה בעונשי מאסר בפועל (הן מאסר מאחורי סורג ובריח והן מאסר בעבודות שירות), כ- 150 (11%) בקשות להקלה בעונשי פסילה וכ-73 (6%) בקשות להקלה בעונשי קנסות (תעבורה, מנהלי ופלילי).

בתקופה זו העבירה מחלקת חנינות 1,184 חוות דעת לשר המשפטים, מתוכן 28% חוות דעת חיוביות הממליצות להעניק חנינה למבקשים. מתוך כל חוות הדעת החיוביות שהועברו, כ- 62% הן המלצות חיוביות למחיקת רישום פלילי, כ- 12% מתוכן הן להקלה בעונשי קנסות, כ- 7% מתוכן הן להקלה או סיווג עונשי פסילה וכ- 5% מתוכן הן להקלה בעונשי מאסר בפועל (הן מאסר מאחורי סורג ובריח והן מאסר בעבודות שירות).

בתוך כך, במהלך השנה החולפת המשיכה מחלקת חנינות לקדם את מתווי החנינות המיוחדים בהובלת נשיא המדינה ושר המשפטים, שנועדו לקדם אינטרסים חברתיים, לתת מענה למצוקות חברתיות קשות ולסייע לאוכלוסיות מוחלשות:

מתווים שיצאו לדרך במהלך השנתיים האחרונות: מדיניות חנינות לרגל שנת ה-75 למדינת ישראל, במסגרתה ניתן משקל מיוחד לנסיבות אישיות ומשפחתיות, ולתהליכי שיקום ביחס למבקשי חנינה בני 75 ומעלה- אוכלוסייה שהייתה שותפה לעיצוב פניה של המדינה; נכי צה"ל ומערכות הביטחון, מי שתרם תרומה ייחודית לביטחון המדינה (בכללם הלומי קרב); וכן של בגירים צעירים שביצעו עבירות בהיותם קטינים, עלו על דרך הישר ומנהלים אורח חיים נורמטיבי ותורם לחברה. זאת מתוך מטרה לחזק ולהעצים את אלה שעברו תהליך שיקום ולהסיר חסמים העומדים בפניהם כך שיוכלו לצמוח ולהתפתח תעסוקתית, להשתלב בחברה ולתרום לה.

קריאה מיוחדת של נשיא המדינה לאזרחי ישראל לעידוד הגשת בקשות, בדגש על בקשות למחיקת רישום פלילי, הקריאה פורסמה לרגל חג הפסח, חודש הרמדאן, עיד אל פיטר וחג הפסחא, חגים שחפפו בשנה זו במועדיהם ואיחדו את אזרחי ישראל מכל הדתות - ימי קדושה, חמלה וחירות (פורסמה במרץ 2023) קול קורא להגשת בקשות למחיקת רישום פלילי החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית בלבד, כמהלך משלים לשינויי המדיניות והחקיקה בתחום זה (קול הקורא פורסם במרץ 2022). 

מתווים שיצאו לדרך בשנים קודמות:
קריאה מיוחדת למי שנדונו בעבר בבית משפט בגין עבירות על רקע הימצאותם במעגל הזנות להגיש בקשות למחיקת רישום פלילי, זאת, כדי לעודד הליכי שיקום של הנמנים על אוכלוסייה זו ועל מנת לסייע להם להשתלב מחדש בחברה ובתעסוקה (פורסמה בדצמבר 2020).

מתווה החנינות המיוחד למחיקת רישום פלילי של יוצאי אתיופיה שנשפטו על רקע של שיטור יתר, מתוך רצון להשלים תהליך של תיקון ואיחוי קרעים, כמו גם חיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה ובין רשויות האכיפה והמשפט (פורסם בנובמבר 2018). 

מנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטים, עו"ד לימור גולדנברג-חדד: "שיעור משמעותי מבקשות החנינה המוגשות מתמקד במחיקת רישום פלילי של מי שעברו הליכי שיקום, עלו על דרך הישר ומבקשים להקל עליהם להשתלב בשוק העבודה, ולהסיר מעל גבם את כתם התיוג הפלילי. בהקשר זה ראוי לציון המסלול המיוחד למחיקת רישום פלילי לחיילים, במסגרתו מקיימת מחלקת חנינות שיתוף פעולה עם קצין חינוך ראשי בצה"ל וזאת על מנת לסייע לחיילים שנדונו בפלילים טרם שירותם הצבאי להשתלב בחברה האזרחית בתום שירותם". 

עוד ב-

הרצוג במסר לקראת השנה החדשה: "ימים של חשבון נפש"

לכתבה המלאה

עוד הסבירה: "מהנתונים עולה כי 99% מכלל בקשות החיילים המוגשות באמצעות מנגנון שיתוף פעולה זה - נענות בחיוב. חשוב לציין כי סמכות החנינה מיועדת למקרים חריגים בלבד, שבהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן. כל בקשת חנינה נבחנת תחילה במחלקת חנינות במשרד המשפטים, עובדי המחלקה בוחנים את הבקשות, אוספים מסמכים וחוות דעת מכלל הגורמים הרלוונטיים, וזאת על מנת לפרוש בפני שר המשפטים ולאחריו נשיא המדינה תמונה רחבה ומעמיקה ביחס לבקשה ובסופה המלצה מקצועית שתאפשר קבלת החלטה".